מתוך יומנו של שליח בחיפה- פרק א'
ה- 8.5 ייזכר לי כאחד הימים ההזויים ביותר ב 100 אלף ק"מ שעברתי כאופנוען ושליח
ישנה ציטטה ישנה וטובה:" לפעמים החיים מכים בך עם לבנה על הראש"
במקרה שלי, זאת הייתה מסחרית פיאט דוקאטו ארוך-גבוה
הכל התחיל בשעת בוקר נעימה ב- 10:30 ברחוב האשלג צ'ק פוסט חיפה. רגוע וניחוח, פונה שמאלה לתוך הרחוב. עשרות מטרים קדימה, השתלבה לה מסחרת פיאט מלפניי מאחת הסמטאות. מה שלא ידעתי, זה שממש ברגע זה, נוהג מלפניי חולה נפש עם קבלות
ופה אעצור לרגע קט ואבהיר. זה לא משנה כמה ניסיון יש לך על הכביש.. 20 אלף, 100 אלף, חצי מיליון וגם רוכבי סבאלה עם מיליון ק"מ ניסיון. גם אם 99 אחוז פסיק 9 מהסכנות על הכביש אתה כבר מכיר, נסעת כבר 50 אלף פעם אותו קטע כביש.. הנהג הישראלי הפסיכופט ידגים לך יצירתיות מה היא
בעודי שומר 20 מטר לפחות מהמסחרית מלפניי, במהירות של 30 קמ"ש, דבר שאני כלל לא חייב, אלא רוצה למען שלום חיי. במונחים של זמן החוק קובע שנייה אחת לכל הפחות לרכב מלפנים. אני הרגשתי שהיה שם איזה 3 שניות מרווח. הנהג החמור הזה דפק בלימת חירום ולי היו 3 אופציות
א. לסטות ימינה ולהיכנס במכוניות חונות. ב. לסטות שמאלה לנתיב נסיעה נגדי ממש לפני צומת לא מתומררת, שבמידה ורכב טייס נוסע מולי ואין לי שדה ראייה לראות אותו כי המסחרית חסמה חלק ניכר ממה שקורה הלאה, אני מסתכן בתאונה חזיתית איומה בה אני 100 אחוז אשם. ג. לבלום בלימת חירום ולעצור אחריו. ש א' ו- ב' בכלל לא נלקחים בחשבון, כך פעלתי.
מה שאתם הולכים לשמוע עכשיו, לקוח מסרט אימה תוצרת כביש ישראל
בעודי בולם אחריו בלימת חירום, נעצרתי כ-7 מטרים אחריו
הטיפש הזה, שילב להילוך אחורי אחרי בלימת חירום שלו, הדביק את הדוושה עד הסוף, ושיגר 150 כ"ס מהמקום עליי בנסיעה 10 מטר לאחור.*
ואתם בטח תוהים: איזה שליח טמבל. אני הייתי בורח שמאלה. אז שזהו, עוד לא הספקתי למצמץ מהאורות רוורס שלו והוא כבר גרר אותי 3 מטר עם הקטנוע אחורה. במלוא המשמעות, הוא הדביק את דוושת הגז עד הסוף.
מה מתברר בסופו של יום? שהחמר הזה פיספס פנייה ימינה 5 מטר אחרי שעצר. מלפניו יש 50 מטר הלאה כיכר לעשות פרסה ולחזור, אך למה להתאמץ? לנסוע 50 מטר קדימה לפרסס בכיכר ולחזור, או לנסוע 10 מטר אחורה?*
איזה דביל. כזה מפגר לא נתקלתי בחיים שלי
וחכו חכו.. זה עוד כלום..*
כולי רועד. ממשמש את את החזה והגוף שלא נפגע שום דבר. תודה לאל. איזה מזל שלדרעק הזה הייתה רמפת הרמה שנתקעה לי בכל הבולמים של הסאנג-יאנג מאה 25 החדש. אם הייתי על המובי באותו יום, זה היה נגמר בפגיעת ראש בבית חולים. הרמפת הרמה מעכה את הבולמים פנימה, נתקעה בין הג'אנט לכנף וגררה אותי עם הקטנוע 3 מטר אחורה.
הדבר הראשון שראיתי בעיניים, זה נזק של משכורת ממוצעת במשק הישראלי יורדת מהכיס שלי בסוף החודש. הוא פשוט פירק את כל הפרונט של הקטנוע. והנה, 3 עדים עומדים להם בצד הכביש וראו את כל המתרחש. איזה יופי! יש עדים!*
רץ אליהם ומבקש יפה, מתחנן יותר נכון, מוציא את המצלמה ומנסה לחלץ עדות שתציל אותי בבית המשפט. חכו חכו כאן רק מתחיל האקשן: הוא מתחיל להאשים אותי (העד) תתבייש לך! מטורף! אתה נכנסת בו. איך אתה נוסע". אני כולי בהלם. הרגע הוא ראה אותי נדרס עי מסחרית והוא מאשים אותי בתאונת דרכים.
למי שלא הבין עד עכשיו, החוק במדינת ישראל קובע שרכב הנכנס ברכב מלפניו, הינו אשם 100 אחוז עקב אי שמירת מרחק נאותה. לא רק שאני בנזק כלכלי עכשיו של חצי קטנוע חדש, 3 עדים מוכנים לשקר בבית משפט שאני אשם ואני עוד אצטרך לממן לרכב שלו רמפה חדשה שהתעקמה לבן אלף של **** הזה
כאן, כבר הגיע הגבול שלי.
וזה עוד ממשיך..
הוא אומר לי הנהג:" יאללה יאללה תביא תפרטים של הביטוח, רישיון ויש לי סידור עבודה להמשיך"
לא משנה מה. ידעתי באתו רגע. שאני בחיים לא נותן לו לזוז מטר משם. ויהי מה
התקשרתי למשטרת ישראל:" שלום, (כולי עדיין רועד בטון דיבור), דרסה אותי עכשיו מסחרית, תביאי שוטר תנועה בבקשה.*
הפקידה משיבה:" יש נפגעים אדוני?" אני עונה שלא.*
הפקידה:" סליחה, אין נפגעים אני לא שולחת ניידת". אני מתעקש איתה. היא מרימה טון באסרטיביות ומסרבת.
עומד באמצע הכביש, הרסו לי חצי קטנוע, 3 עדים שמאשימים אותי בתאונת דרכים( חברים שלו מהמפעל שהוא בא לפרוק סחורה- לאחר שהוא ניגש אליהם וכולם צוחקים), משטרה של מדינת עולם שלישית ועוד אני אצטרך לממן לו רמפה חדשה למסחרית. נהדר!
אלו היו שעתיים-שלוש של הוצאת אנרגיה כמו שבוע שלם.*
אך פלא ופלא, הסיפור נגמר בסוף טוב.
בחצי שנה לאחר מכן, נתקלתי ממש במקריות באותו הנהג בכביש פעמיים נוספות. איך שהוא ראה אותי, עיניו התמלאו פחד והסתלק מהמקום בכל כיוון.
לא אשתף אתכם בתלאות חיי, אך עברתי לא מעט בחיים האלה. עורמה ותחבולה למדתי לאורך הדרך, כלים חשובים להתעמת עם זבלים כמוהו.
בעודי לא מוכן למסור לנהג את הפרטים המזהים שלי, לא רצה הנהג מצידו שיאשימו אותו בתאונת פגע וברח אם היה מסתלק מהמקום בלי החלפת פרטים. הוא התקשר למשטרה והזמין ניידת. ממש באותו רגע, הוא הציל אותי, תרתי משמע
במקום שיגיע איזה שוטר תנועה 30+ טיפוסי כולו עצבים וממורמר על החיים שלו, הגיח לו מר שמח בן 50+ מהשוטרים של פעם, כולו מחוייך, ולא מבין על מה המהומה. לא יודע, שסמארטפון היום זו ה- מצלמה הנסתרת החדשה, סידר לי בחזרה את החפות מפשע.*
נחקרתי ותיארתי את אירוע התאונה. לאחר מכן אדון דפקט המסחרית נחקר בנפרד עם השוטרים, מכיוון שפחד לשקר לשוטר במדים- הודה להם בשושו על מה שקרה. והוא עוד מתחיל להתווכח איתם:" מזתומרת אסור לי לעצור באמצע הכביש ולנסוע רוורס? *איפה זה רשום?" השוטר עונה לו:" מי אתה בכלל שתקבע מקומות ? קח דוגמא- אתה נוסע עכשיו על ההסתדרות לבתי זיקוק, פספסת את הפנייה ימינה - אז אתה עוצר ונוסע רוורס בכביש של 70 קמ"ש? הנהג עונה:" מה הבעיה פה".
מה ששני השוטרים לא ידעו, שכל החגיגה הזו מצולמת בטלפון שלי, פלוס עדות מלאה משוטר תנועה בתפקיד ובמדים עם שם מלא על החולצה שלו שמודה בפניי שהנהג מסחרית אשם בתאונה בראיון שהסרטתי אותו בצד לאחר המקרה, בלי שידע
לפעמים, המזל משחק בגדול. אם לא הייתי נופל על השוטר תנועה הסבאלה, החייכן, במצב רוח מצויין ודי תמים באותו יום. זה היה נגמר, ממש, אבל ממש אחרת.
חברת הביטוח שלו סרבה לשלם את הוצאות התאונה. צפוי. זה הגיע לבית משפט. לא אכנס לפרטים אישיים יותר מידי, הוא וגם חברת הביטוח שילמו יפה יפה. עשיתי ממש סרט הוליווידי מהתאונה הזאת, שאפילו השופט הכי שונא שליחים בארץ, לא יכול להתכחש לעדות של שוטר תנועה
מה למדתי מכל העניין?
לנסוע עוד יותר לאט וזהיר ממה שנסעתי לפני.*
נהגי מסחריות, רובם לפחות, הם זן מאוד מסוכן לשליחים על הכביש הישראלי
מאחל לכולכם שנה חדשה, זהירה וסעו לאט חברים. סעו לאט.
*
Sent from my SM-T715 using Tapatalk
