ציטוט מתוך כתבה:
"ויש עוד חדשות פחות טובות: מותג דיאלים שהיה אחראי בלעדי לכמה מאות יחידות בפברואר 2018, לא חידש כלל את פעילותו השנה."
https://m.ynet.co.il/Articles/5458623
הצג להדפסה
ציטוט מתוך כתבה:
"ויש עוד חדשות פחות טובות: מותג דיאלים שהיה אחראי בלעדי לכמה מאות יחידות בפברואר 2018, לא חידש כלל את פעילותו השנה."
https://m.ynet.co.il/Articles/5458623
לא בדיוק.
בפברואר 2018 נרשמו מאות יחידות ע"ש היבואן (אחרי שרשמו מאות כלים לפני כן, גם ב-2017). הם ממשיכים למכור אותן כ"יד יבואן". הכלים נמסרים ללקוחות ועולים לכביש. הם פשוט לא רושמים כלים חדשים ע"ש לקוחות ולכן לא מופיעים בדו"ח התוצרים יותר. כל המלאי שלהם רשום יד יבואן.
זה לא אומר שהמותג מת סופית. זה רק מצביע על שיטת העבודה של היבואן ותו לא.
גילוי נאות, אני מאמין במותגים מוכחים בעלי שם טוב ועם היסטוריה של אמינות.
מאד קשה לי עם מוצרים זולים מהמזרח הלא ברור, גם כאלה שמתהדרים בשמות עבר מפוארים, כי טוב שם טוב משמן טוב...
זה נכון אצלי כמעט לכל דבר אבל במיוחד בכלי רכב או מוצרים יקרים, אני מעדיף לשלם יותר במעמד הרכישה ולא אח"כ במהלך
השימוש.
התירוץ של: "הכל מיוצר בסין" לא קונה אותי כי הוא נכון חלקית, עדיין לא הומצאה נוסחה של מחיר נמוך ואיכות טובה, (יש המצאה
של איכות נמוכה במחיר גבוה, אבל זה לפעם אחרת).
תרבות "רמי לוי" של הכל בדולר מבטיחה דבר אחד, סחורה מאיכות טובה פחות כאשר הלקוח מוותר מראש על דברים רבים.
רמת המחירים של מוצרים מהמזרח הרחוק שנראים מיליון דולר ושווים הרבה פחות, יצרה שוק של לקוחות מתפשרים או מוותרים,
"אני אקנה אחזיק את זה שנה שנתיים ואמשיך הלאה, או במחיר שלו אני אקנה שלוש פעמים חדש", מוכרת לי אבל אישית אני לא
אוהב אותה, היא יכולה לעבוד מבחינתי בדברים זולים או חסרי משמעות.
אני די אולד סקול, אוהב דברים שנבנו לעד (באנגלית זה נשמע יותר טוב) כאלה שהאיכות נשפכת מהם, כאלה שלא מאבדים מהמראה
שלהם אחרי שעה, כאלה שלא מפסיקים לתפקד בצורה יעילה אחרי שימוש קל, כאלה שנותנים עבודה.
מסתבר שמחיר זול הוא לא ערובה לכלום, וכל אלה שחשבו לעשות קופה עם מוצר פחות טוב משל המתחרים אבל במחיר מפתה לא
תמיד מצליחים, כי יש מוצרים שאי אפשר לפתות את הלקוח במחיר זול...כי לפעמים מותג הוא לא רק שם...
הסיבה היחידה היא שהלקוחות לא מגיעים, ולכן התכנית העסקית שלו קורסת, ההלוואות והכסף ששולם עבור הכלים ממשיך לצבור
חובות, הערך הכלכלי שהיבואן חשב שהכמות הזאת שווה, כרגע נגזר בכמה אחוזים מה שאומר הפסדים. עכשיו השאלה כמה הגב
הכלכלי שלו חזק, כמה מהפסד זה יגולגל על מותגים אחרים שהוא מוכר, וכמה קרוב הוא לפשיטת רגל, מה שישאיר את אלה שקנו
ממנו חסרי בית.
שאלה טובה. חשבתי על זה לא מעט. לא הצלחתי למצוא היגיון עסקי בכך. אולי, רק אולי, קנה כמות גדולה מהיצרנית בעבור הנחה ראויה, אבל לא הצליח למכור בקצב שהוערך קודם לכן. זו הסיבה שהכלים נמכרו בצורה איטית ו איבדו יד (אחרי 12 חודשים מיום הגעתם ארצה). עם זאת, מאחר ונרכשו בזול יחסית, זה "פחות כואב" כשצריך למכור אותם כרשומים יד.
אבל - זו ספקולציה נטו. לא מבוססת בשיט.
אז כך או כך, לא מדובר בהתנהלות רגילה של יבואן.
אני לא רואה היגיון כלכלי לרשום על עצמך מאות כלים, ואני מניח שאם לא הייתה חובה לעשות זאת, לא היו עושים את זה.
אז אם הם לא "מתים" סופית, הם בדרך לשם. כנראה.
אבל זאת רק הנחה שלי.
ואולי הוא מחכה למשלוח של כלים מהיצרן וכרגע אין לו כלים חדשים למכור. מחודש אחד קשה לדעת...
זה אכן החוק.
זה לא מה שקורה בפועל מאחר ואין למשרד התחבורה את המידע לגבי תאריך הייצור המדויק. בפועל, הוא רושם לפי מועד ההגעה לארץ. היבואנים הגדולים עומדים בדרישת "יום הייצור" ועובדים בשקיפות מלאה מול משרד התחבורה. אני יודע שזה לא נכון לגבי יבואנים שמייבאים בהיקפים של פחות מ-1000 כלים בשנה...
שאלה - בהסכם ליסינג הכלי נשאר על שם היבואן נכון? האם יכול להיות מצב שבו יבואן עוסק בליסינג של X קטנועים ואז יוצא שה- X קטנועים הללו לא נכנסים בכלל לסטטיסטיקה של המכירות?
שואל את זה כי ראיתי בזמנו שרשות החניה בהוד השרון ציידה את הפקחים בקטנועי דיאלים...
אין קשר. כל נושא הליסינג מתחיל לאחר עליית הכלי לכביש.
הדו"ח שבו עסקים כאן מדבר הוא דו"ח רישוי. הוא מציג את רשימת הכלים שזכו באותו החודש ללוחית רישוי צהובה, נרשמו ככאלו שעלו "על הכביש". החודש, ע"פ הדו"ח וע"פ הקישור שבהודעה הראשונה כאן בפוסט, לא נרשם ולו כלי אחד של המותג עם לוחית צהובה חדשה.
הבנתי - תודה על התשובה!
אם כך, בהמשך לספקולציה שכתבת:
אולי, רק אולי, קנה כמות גדולה מהיצרנית בעבור הנחה ראויה, אבל לא הצליח למכור בקצב שהוערך קודם לכן. זו הסיבה שהכלים נמכרו בצורה איטית ו איבדו יד (אחרי 12 חודשים מיום הגעתם ארצה).
אז מה שקרה בשנים קודמות (ככול הנראה) הוא שהם למעשה קנו כלים, לא רשמו אותם, ואחרי שנה מכיוון שהם היו מחוייבים לרשום אותם לפי חוק רק אז הם רשמו אותם והם נכנסו לסטטיסטיקה?
אם אני מבין נכון הכוונה היא שהיבואן קנה המון כלים שלא נמכרו ואחרי שנה היו חייבים להעביר בעלות ליבואן.
ברגע שהכלי הזה נמכר ללקוח הוא לא נרשם כ"מכירה" בדוחות החודשיים.
כלומר שדיאלים כן מוכרים כלים אבל לא כאלה שנרשמים בדוחות.
תקנו אותי אם אני טועה.
לא הבנתי מהתגובות פה אם המוצת דיאלים יישאר בארץ או לא
?
כי היה כתוב בכתבה: חדשות פחות טובות: מותג דיאלים שהיה אחראי בלעדי לכמה מאות יחידות בפברואר 2018, לא חידש כלל את פעילותו השנה.
[COLOR=rgba(0, 0, 0, 0.7)][/COLOR]
אם זה נכון - אז הכלים האלו נרשמו בדוחות המכירה של שנה שעברה?
מה שאומר שהדוחות של דיאלים בשנה שעברה "נופחו" באופן "מלאכותי".
כך או אחרת המקרה הזה מוכיח לדעתי עד כמה קשוח השוק הישראלי,
בתחילת דרכו של המותג דיאלים בארץ (בגילגול הנוכחי) זיהו אלבר את נושא הטרייד-אין והמחיר כנקודת הפוטנציאל לחדירה לשוק.
ועל כן הציעו עסקאות אפילו ברמת ההפסד מתוך כוונה להחדיר כמות גדולה של כלים לארץ.
מישהו כאן העריך בזמנו שאלבר מסבסדת את הפרוייקט ב4מליון שקל (כמובן שאין אפשרות לדעת האם זה נכון).
בכל מקרה מסתבר שברגע שאלבר הפסיקה לסבסד את הכלים האלו - המכירות שלהם נעצרו.
קח ציטוט מכתבה על סיכום 2017 (ישן יחסית אבל אותו מקרה קרה ב2018):
"דאלים שהדהימה רק לפני שנים ספורות את שוק הרכב הדו-גלגלי ממשיכה לאבד גובה, ומכרה השנה 826 כלים חדשים לעומת 894. מעניין לציין כי במהלך שלושת החודשים האחרונים של השנה לא מכר המותג אפילו כלי דו-גלגלי אחד."
וזה מה שאביעד רשם השרשור על מכירות 2018:
"לגבי דיאלים, ככל הנראה גם 518 הכלים הם קצת פיקציה.
בינואר נרשמו 11 כלים, בפברואר 338 כלים, במרץ 169 כלים, ומאז אפס כלים נרשמו - מה שאומר שבפברואר ובמרץ נרשמו כ-500 כלים על-שם היבואן. לא ברור כמה מהם נמכרו ללקוחות ועלו על הכבישים.
כך או כך - כן, דיאלים בנפילה חופשית ולא מצליחה להתקרב למספרים של שנים קודמות.
חשוב לציין שגם בשנים הקודמות, המכירות הנאות התבצעו בעיקר בעסקאות טרייד-אין, שעל-פי גורמים בענף היו נדיבות מאוד."
"נדיבות מאוד" = אני מכיר אישית מישהו שקיבל מחיר מחירון על קטנוע בטרייד אין אצל דיאלים. הוא הביא להם שילדה מחלידה ורישיון שמוכיחה את בעלותו עליה, וזוכה במחיר המחירון המלא של הדגם, בעבור דיאלים חדש... יותר סבסוד מזה, אין.
מה אתם אומרים, דיאלים ייתנו נסיעות מבחן כמו חברה שרוצה שיקנו ממנה או כמו שאר המקומות?
בהמשך להבהרות שנתנו פה החברים המכובדים לא יודע איך מישהו (שלא עובד מטעם היבואן) יכול להגיע למסקנה לכאן או לכאן (AKA - המותג מת / המותג מוכר)
מרגע שהבנו שהמכירות שנעשות לאחר שהכלים נרשמים על שם היבואן לא נכנסות לסטטיסטיקה, אף אחד (שוב שלא עובד מטעם היבואן) לא יכול לדעת מה קורה עם הכלים הללו - אולי הם תקועים איתם, אולי הם מוכרים אותם, אולי הם מעיפים אותם לליסינג.
כפי שכבר כתבתי, בזמנו (אם אני זוכר נכון זה היה במהלך 2018) ראיתי את רשות החניה של הוד השרון מציידת את הפקחים שלה בדיאלים - כמובן, זה לא אומר שהמותג מוכר קטנעים כמו לחמניות, מצד שני, גם קטונתי לומר אם המותג מת...
המהלכים של דיאלים בתחילת הדרך היו ללא ספק אגרסיבים, אגב לא רק בגיזרת הסבסוד - אני אישית זוכר (ואני בטוח שאני לא היחיד שזוכר את זה) בפול גז הישן את הטרולים שקפצו על כל שרשור שנפתח בניסיון לדחוף את המותג...
אם הוא בדרך למות - האמת חבל, לנו כצרכנים כל גוף עסקי שמביא לפה יצרן דו גלגלי תורם למגוון ולתחרות, מבחינתי גם "מותג" כמו קיווי (כן כן אני יודע סכילה באבנים בדרך) הוא מבורך ותורם גם אם לא מדובר באקזוטיקה :)
ואגב לחדד את הטענה שהמותג מתנהל בצורה מוזרה:
אביעד רשם שמחודש מרץ 2018 לא נרשמו מסירות חדשות, אנחנו כבר בפברואר 2019 ועדיין אין מסירות חדשות.
כמעט שנה.
גם אם נתקעו עם מלאי של 500 כלים על שמם, זה אומר שבשנה הם לא הצליחו למכור 500 כלים (יוצא מנקודת הנחה שהם ירצו למכור את הכלים על שמם ראשונים).
לרכב על דיאלים זה פשוט עונש.
אכן חוצב להבות.
אך מידת הרלוונטיות לדיון נתונה למחלוקת. בלשון המעטה.
למה הדבר דומה?
גם אני אולד סקול כמוך. וכמוך, גם לי יש קרחת, אבל כזו שצריך לתחזק, אחרת... צרות בבידוקים ("פרופיילינג" זה נקרא אצלכם)
אז לאחר סקר שוק קצר התפרגנתי לי ב edwin jagger de89 מוכרם יפיפה ונוצץ בעלות שלא תבייש סטוקים של חד"פים.
אממה? הנוצץ הזה מחליק ברטוב. בעסה.
לחברה גרמנית קיים מוצר שנקרא merkur futur - המרצדס המפנק של ה DEים . החלום הרטוב של החטיארים כסופי הזיפים.
תג המחיר? כבד לי לאללה!
לשמחתי לפני כשנתיים פגה אצוות הפטנט - וחיקויים סינים זולים (מאד!) צצו על דוכני האמזון. רכשתי.
מה אני אגיד לך - פיצוץ! תחשוב DE .. אבל עם הילוכים. אמריקה ורסנו.
מה שאני מנסה לומר פה זה שאתה לא רוכב קצה וקטנוע דיאלים זו לא המכונה שבמסלולי המירוצים.
גם אם נשרפת נורה, או הפלסטיק לא הורכב בול - עדיין המכונה תעשה את העבודה. ואפילו לא רע.
ולפרופיל הרוכבים עליו (וביניהם גם שליחים) זה מה שחשוב. עלות תועלת.
מסכים.
במחירים בהם הם נמכרים, שיקולים כמו מצב השוק הם רק לטובתם.
גם אם קנית כלי בן שלוש ונסעת עליו, ואחר כך גרסת אותו,
סיכוי טוב שכלל ההוצאות עליו יהיו פחות מירידת ערך+ טיפולים ותיקונים של קטנוע יפני מיוחס.
איכות נסיעה ותכונות דינמיות? מי שמחפש את זה שיקנה אופנוע או טימקס.
(ולמען ההגינות אכתוב שנסעתי על רוב הקטנועים בטווחי ה250-850 סמק שיש בשוק).
אני חושב שיש מקום לכולם. גם לכלי סיני בשקל וחצי וגם למותג יפני בארבע מאות זוזים.
כל אחד והשיקולים שלו.
רכבתי על קטנוע מבית דיאלים במשך כמעט שנתיים. במהלך התקופה הוא שירת אותי מעולה, בלי שום בעיות שגרמו לי להצטער על קניה של כלי 'סיני' (קוריאני אבל מי בודק). אז נכון שהפלסטיקה קירקשה בתחלואות איילון, ובכל מקום שהיה מישהו מהתחום זה התלווה לעיקומי אף למשמע שם היצרן, ולמרות שסכום הקניה שלו היה גבוה מהערך הריאלי שלו, בשורה התחתונה הוא היה חדש וזול יותר מכל שאר החלופות. אל זה מתלווה העובדה שבמשך שנה ועשר הוא הסיע אותי על בסיס יומיומי לעבודה ולעוד מקומות בגוש דן בלי בעיה ובלי תקלות (למעט מצבר שנפטר, נורת מספר שדרשה החלפה ביום הטסט וסוללה למפתח החכם שבחרה זמן לא אידאלי להסתיים). לזה מתווסף העובדה שהשם המחורבן של דיאלים אפשר למעשה להשאיר את הכלי לא קשור (ולפעמים עם סוויץ פתוח) כי ''מי יגנוב דיאלים'', ביחד עם עלות התחזוקה נמוכה מאוד (גם במוסכי היבואן) ומכירה במחיר הריאלי שלו לקחה פחות משבוע.
אז נכון, זה לא עונדה רוצעחת וגם לא טילמקס, אבל לנסיעות מנהלתיות של עד 50 ק"מ יומי בנוחות מעט גבוהה יותר ממובי לא היה כלי משתלם ממנו.
הכלים שלהם (לפחות הקטנועים) היו תמורה טובה למחיר, בטח בעסקאות טרייד אין שלהם.
איכותי סבירה בהחלט (לא הונדה או ימאהה) אבל בטח לא כמו שאומרים.
אני לא חושב שהם "נפלו" בגלל איכות כלים אלא בגלל תוכנית כניסה אגרסיבית מידי ולא כלכלית בסופו של דבר.
דבר הבכיין:
לא יודע לגבי מותו של המותג בארץ ובהחלט יהיה חבל לאבד אותם.
צברתי אי אילו שהם קילומטרים על ה250 שאצלנו במשרד.
ואם להודות באמת בהנאה רבה.
זה נכון שהמתלים רופסים ותדלוק לא זהיר יביא עליך הקאה לא רצונית של דלק.
ושהפלסטיקה לא ממש במקום ( פה נרשמת הערת אזהרה לעמיתיי לעבודה שפירקו אותו).
אבל הקטנוע עושה את העבודה ולוקח אותנו מנקודה א ל ב' ביעילות של סושי יפני וללא תלונות.
וגם אצלי פרופיילינג אינה מילה גסה ועסקתי בזה לא מעט.
גם חמור חברוני שעבר התעללות יעשה את העבודה, השאלה אם זה מה שאנחנו מחפשים..
דו"ג שהוא ...ב ס ד ר......או.
חולצה טריקו של הליכוד מתחת לסוודר תעשה את העבודה, כפית חד פעמית תעשה את העבודה, בורג קודח
לתוך הפיריינג יעשה את העבודה. הק גם פיצה קפואה במיקרו תעשה את העבודה, בשביל זה לקום?
מי שקונה קטנוע 250 בד"כ מחפש כלי שהוא "בסדר". רק שיהיה זול.
משום מה כשיורדים ל125, הבה יותר מעניין אנשים "כמה סוגרת" או "כמה רוצצאחעט"...
האתר שלהם משדר "עסקים כרגיל"...
בגזרת האופנועים, נראה שפשוט התחרות הפכה קשה מדי בשנים האחרונות.
הרואדווין מתומחר ב-28K. לפני כמה שנים זה היה מחיר מציאה, היום כבר לא.
אם היו מורידים את המחיר ל-20, היו שוב מוכרים כמויות יפות - השאלה היא, האם זה היה מצדיק יבוא...
כי ב-28, המוצר שלהם פשוט לא מספיק טוב ונחשק אל מול המתחרים (נינג'ה 250 SL, דיוק 250, ויסטרום 250).
בגזרת הקטנועים אין לי מושג מה קורה איתם.