בשבת רכבתי עם האישה והגענו לעין כרם. התיישבנו היה חם וצפוף, שמש חזקה עם בירה וקצת צל. מן פה לשם, לפני שהגיע הקבב המעאפן בצלחת המלבנית על "מחית החציל המוקרמת" התחיל לטפטף קצת עד שהשמש יצאה. הסתכלתי לאופק - נראה נקי. כשיצאנו והתחלנו בטקס ההכנות התחיל לרדת גשם אמיתי בטיפות ענקיות. אין לי בעיה עם הגשם, זה השמן.
השתדלתי ככל האפשר להמנע מרכיבה בגשם ראשון אבל קרה לי 3-5 פעמים. לאחר שרכב ניסה לבלום באדום והמשיך 20 מ' בהחלקה לצידי ועוד כל מיני "ריקודי זוגות קומיים" הבנתי עד כמה העסק קטלני. בכללי, שמן סולר או גשם ראשון לא בא לי טוב. לפעמים בגשם ראשון אני עוצר או שלפני הרכיבה בודק את האספלט בהחלקה עם הנעל במספר נקודות. לא מתבייש לבדוק את הכביש באצבעות הידיים, מחפש לקבל זווית ראיה שתשקף את כמות השמן.
זה נראה אולי כמו האינדיאני שמצמיד את הראש לאדמה כדי לדעת מתי תגיע השיירה אבל באמת שלוקח פחות מדקה. מעדיף לנסות להעריך עד כמה האספלט חלק מאשר להימרח. בשבת הכביש בעין כרם (עומדים שם בפקק מדי פעם) קיבל ציון 7.8 בסולם אללה יסתור. אחיזה שלא מאפשרת לעצור מהליכה בקצב מהיר מבלי להחליק.
שקלתי לשלוח את האישה חזרה עם מונית בעודי רוטן לעצמי בקסדה כשהדיבורית פתוחה. בסוף העליתי מהאוב את המוד האוסטרי ורכבתי באיטיות עם איתות אזהרה ופינוי הכביש לכל כלי רכב מאחור עד שיצאנו מהאזור המשומן בואך נס הרים. בצומת האלה הגשם התחזק, נרטבנו היה חם דביק ודי נחמד.
הגענו לשלב השאלה הזהה.
רוכבים בגשם ראשון או נמנעים?
פיתחתם שיטה לבדיקת חלקלקות או כמות שמן על הכביש?
חוץ מרכיבה זהירה ומתונה יש לכם שיטות טריקים במקרים כאלה?
אגב, רכב אוטו-נומי הוא רעיון טוב. בין היתר, כי הדור הצעיר לא מבין שום סימון ידיים אוניברסלי.
