שנת 2021 מסתמנת כשנת שיא בשוק הדו-גלגלי הישראלי, כשלראשונה צפוי להיחצות רף 20 אלף הכלים; בששת החודשים הראשונים נמכרו 11,533 אופנועים וקטנועים; הנתונים כולם בפנים, ויש כמה מספרים מפתיעים!
http://fullgaz.co.il/%d7%9e%d7%9b%d7...0%d7%99%d7%9d/
הצג להדפסה
שנת 2021 מסתמנת כשנת שיא בשוק הדו-גלגלי הישראלי, כשלראשונה צפוי להיחצות רף 20 אלף הכלים; בששת החודשים הראשונים נמכרו 11,533 אופנועים וקטנועים; הנתונים כולם בפנים, ויש כמה מספרים מפתיעים!
http://fullgaz.co.il/%d7%9e%d7%9b%d7...0%d7%99%d7%9d/
צריך לחבר בין השרשורים האלה של "שבירת שיאי מכירות" עם השרשורים של "שיא במספר ההרוגים" ולהוריד את מפלס ההיסטריה.
לא בדקתי. יש התאמה באחוזים?ציטוט:
נכתב במקור על ידי פיינשמקר
זה לא "אחד לאחד" (כי אנשים לא יוצאים מאולם התצוגה לתוך תאונות), אבל כן אפשר לקשור בין כמות הכלים בכבישים שעלתה ב-5 השנים האחרונות לכמות ההרוגים. יש יותר רוכבים שם בחוץ. וכמו שמופיע בכתבה, הכבישים צפופים יותר גם במכוניות ומשאיות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
ויותר כאלה ש-"חוזרים" לרכוב או מחפשי חולצי פקקים, שהבינו פתאום שעדיף קטנוע על רכב, אבל הם לא בהכרך אופנועניי נשמה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי כRובי
או רוכבים מנוסים.
הגידול במצבת הכלים הדו-גלגליים על כבישי ישראל בשנה האחרונה קטן מ-5%.
הגידול במספרי ההרוגים על דו-גלגלי בשנה האחרונה גדול מ-50%.
אין שום קורלציה בין הגדילה במספרי הרוכבים לבין העלייה במספרי ההרוגים.
ברור שלא תהיה קורלציה. אנשים לא קונים ומייד מתרסקים מחוץ לאולם התצוגה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אביעד אברהמי
צריך לראות את זה בספקטרום יותר רחב כי יותר כלים זמינים כחדשים וכמשומשים ליותר רוכבים.
בנוסף, יש לשקלל את העומס בכבישים שעלה מריבוי המכוניות והמשאיות.
בשנים 2017-2020 נרשמו 72,246 כלים דו גלגליים חדשים.
בתקופה המקבילה לפני כן (2013-2016) עלו רק 60,501 כלים דו גלגליים חדשים.
זה הפרש של 11,745 כלים.
בהשוואה בין התקופות, זה גידול של 19.5ֵֵ%.
שקלל פנימה את הגידול בכמויות הרכבים ובצפיפות בכבישים, והעלייה בכמות ההרוגים בתאונות הדרכים של דו גלגלי נראית כמעט טבעית. אולי לא ברמה של 50% אבל בהחלט בכיוון לשם (עם כמה שזוועתי לכתוב דבר שכזה)
תוכל לפרט איך מחושב "הגידול במצבת הכלים הדו-גלגליים"?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אביעד אברהמי
יש לי תחושה שהסטטיסטיקה כאן מטעה, אלא אם אופנוע ב"מצבת הדו גלגליים" הוא בהכרח כלי עם טסט וביטוח בתוקף.
לדוגמא:
ל-א' יש אופנוע שטח ואופנוע כביש.
אופנוע הכביש בשימוש, ויש עליו ביטוח.
אופנוע שטח - אין טסט, אין ביטוח.
ל-ב' יש אופנוע כביש (בשימוש, עם ביטוח וטסט) ועוד 3 אופנועי פרוייקט שרשומים על שמו (ללא טסט בתוקף או ביטוח).
וכאן השאלה: כמה אופנועים הוסיפו ביחד למצבה א' וב'? זה 2 או 6?
כי אם זה 6, אני מבין איך גידול של המצבה ב-5% (שכולם כלים חדשים, שנעשה להם ביטוח ונקנו בשביל רכיבה, ולא בשביל שישכבו במחסן) מביא לגידול של עשרות אחוזים במצבת הכלים שנמצאים בפועל על הכביש.
לפני שנה היו כ-148 אלף כלים על הכבישים. נכון לעכשיו יש כ-154 אלף כלים על הכבישים. התוספת בשנה האחרונה היא פחות מ-5%.
מצבת הכלים מתייחסת לכלים שעברו השנה טסט. אין קשר לביטוח חובה.
הבנתי, תודה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אביעד אברהמי
אם זה המצב, אז אכן הגידול הוא לא של עשרות אחוזים.
הייתי משקלל עוד משתנה. זה לא בדיוק נתון אבל בהחלט מציאות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי כRובי
משנה לשנה יותר אנשים עסוקים בטלפון /במסך המולטימדיה ברכב במקום בנהיגה.
מי שעסוק בתוכנות ניווט, מי שעסוק בלסמס, מי שעסוק בלדבר ולא מסוגל לרכב/לנהוג ולשוחח בו זמנית, מיילים, פייס... והרשימה רק מתארכת משנה לשנה.
הגידול העצום במצבת כלי הרכב (על כל המגוון) בוודאי שתורם למספר התאונות.
אבל הגידול העצום במספר הנהגים שהעיניים שלהם לא על הכביש בוודאי תורם לזה.
וכמובן יש אחוז לא מבוטל של רוכבים שגם אינם חפים מפשע ומתעסקים עם הטלפון תוך כדי רכיבה.
וכן, אני יודע שבניתוח התאונות מדי חודש לא היה מוזכר שום "דעתו הוסחה בגלל הסלולרי והוא איבד שליטה", אבל אף אחד לא יודע איזו פוסטמה נסעה ליד המסכן שאיבד שליטה כי היא נכנסה לו לנתיב והמשיכה בחייה, והיא אפילו לא מודעת עד היום למה שקרה כי השיחת טלפון על הציפורניים של חברה שלה הייתה מרתקת מדי.
מקרה קיצון, אני יודע, אבל נראה לי שהעברתי את הנקודה..
אבל למה למדוד לפי גידול של שנה אחת? כל הכלים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות היו בני שנה? ברור שלא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי KKatkov
אני טוען שצריך להסתכל על תקופה רחבה יותר כדי להבין את הגידול המשמעותי.
צ'מע...ציטוט:
נכתב במקור על ידי כRובי
בסוף, הגידול בכמות הרוכבים (בדגש על רוכבים חדשים) לא יסביר את הגידול בכמות ההרוגים. הוא יכול להיות רק אחד הגורמים.
הגורמים האמתיים (ואני לא הולך עכשיו להיכנס שוב לדיונים סטטיסטיים כמו שעשיתי בפעמים קודמות, זה לא מספיק מעניין אותי) מובנים לכל מי שננמצא באופן קבוע על הכביש:
- הצפיפות עולה, ובאופן טבעי גורמת להקטנת מרחקי הביטחון. אין לרוכב לאן "לברוח" במקרה של טעות אנוש או התקלות בנהג רכב מסוכן.
- התשתית בהרבה כבישים ראשיים נהיית מסוכנת יותר (היעדר שוליים באיילון, כביש 5, חלקים מכביש 4, עבודות הרכבת הקלה בגוש דן).
- תרבות הנהיגה נמצאת בירידה מתמדת - כפי שכתבתי בעבר, אני מאשים בכך הן את הצפיפות הבלתי נסבלת שמביאה לחוסר סבלנות, עצבים וכתוצאה מכך לעבירות תנועה, והן את ה"שיפור" ברכבים שמתמלאים בבקרות ומערכות סיוע - מה שבפועל מעביר לנהג הממוצע מסר שהוא יכול להרשות לעצמו לזלזל בתנאי הדרך ובמשתמשי הדרך האחרים, בזמן שהרכב ידאג להכל.
באופן חלקי, היה ניתן לפצות על זה בהכשרה איכותית יותר של הרוכבים. זה כנראה לא יקרה, הן משום שזה צעד לא פופולארי מבחינה חברתית (יפגע בפרנסה של המורים, ייקר את תהליך קבלת הרישיון לרוכבים) והן משום שמורי הנהיגה פשוט לא מסוגלים לעשות ריסט ולהתחיל ללמד בצורה שונה לחלוטין ממה שהיה עד היום. לכן כל יוזמה שכזאת, שתנסה לשנות את המצב בטווח הקצר, סופה להיכשל ולייקר את הרישיון בלי לספק לכך את התמורה הצפויה בדמות שיפור יכולת הרכיבה של בעלי הרישיון הטריים.
כי נתוני התאונות עם ההרוגים מתייחסים לשנה אחת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי כRובי
גם אם רוצים לבדוק את העליה בתאונות\הרוגים לאורך שנים, צריך להתחיל מנתון (שנה מסויימת).
אאל"ט, רוב התאונות (80% לא פחות) הם תוצאה של שימוש בנייד מחזק את מה ששמאות ירושלמי טען.
צריך גם להבין שההשפעה של גידול כלי הרכב לא ליניארית. כבישים יכולים להכיל עומס משתנה אבל מרמת עומס מסויימת הדינמיקה מתחילה להשתנות. לדוגמא- אם מר ישראלי רגיל במשך שנים לעמוד שעה בפקק בדרך לעבודה ופתאום הוא עומד שעה וחצי העצבים שלו התרופפו כהוגן וההתנהגות על הכביש בהתאם.
הסבירות שעכשיו יחתוך נתיבים, יצפצף ולא יאותת ולא יסתכל גדלה יותר משיעור הגידול בעומס. עוד אחת להמחשה- פקק בכביש המהיר יוצר פקק בכביש הגישה העירוני הראשי, שיוצר פקק בגביש הגישה לעירוני הראשי וכן הלאה עד למצב היפוטתי שבו הפקק מתחיל ממש ביציאה מהחניה, עבור כולם. לכל העומסים האלה שם אחד, פקקים- אבל מדובר במצבים שונים לגמרי מבחינת ההשפעה על ההתנהגות. אין שום קשר בין סיבת התאונות בארץ לרמת התשתית. זה הכל התנהגות של נהגים ורוכבים.
מכאן, חשיבות הנורמות וההסכמות החברתיות שמתמוססות לנו מול העיניים.
אפשר להאשים את הצפיפות או התשתית אבל הפואנטה שיש צפיפות נוראית בכל כרך מודרני. ליתר דיוק באלפי ערים ומאות מדינות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי KKatkov
עמדתי בפקקים של שעות בכמה מדינות שונות ואין שום דבר שדומה להתנהגות בארץ.
יש כבישים גרועים בהרבה בכל אירופה המערבית, המזרחית ובטח שבארה"ב ומזרח אסיה. זה לא עוזר שיש ליקויים (ויש) אבל זו לא הסיבה להתנהגות של מר ישראלי בכביש.
נסיעה ממוצעת למשפחה ברמת הגולן לוקחת כשעתיים.
בסופי שבוע החזרה בפקקים כשעתיים וחצי שלוש.
הכי רע שלנו - 4 שעות, כפול מהזמן הרגיל.
באלפים יצא שהדרך התארכה ל- 6 שעות במקום שעתיים ביום חול ללא גשם. לא שמעתי צפצוף אחד ולא היה אחד שחתך (חוץ ממני על האופנוע) בין הנתיבים או תקע צמתים. שם זה אוסטרים, זה כל הסיפור.
נכון שהגידול בדו״ג הוא כלום לעומת כמות המכוניות החדשות על הכביש, אבל אחרי כמה ימי רכיבה עם מיגון מלא ב-70% לחות, קשה לבוא אליהם בטענות...
ברגע שיומצא איזה פתרון קירור נעים לדו״ג עם ישראל ינהר לסוכנויות בהמוניו.
המדד הסטטיסטי הרלוונטי הוא שיעור ההרוגים והפצועים קשה לכל X אופנועים.
אם מדובר בגרף עולה, סימן שכמות הנפגעים גדלה מעבר "לגידול הטבעי" באופנועים. אם הגרף ישר, סימן שכמות הנפגעים ביחס לכמות הרוכבים נשארה קבועה.
הרלב"ד מציגה סטטיסטיקה (תרשים 7) של שיעור ההרוגים והפצועים קשה לכל 10,000 אופנועים, מפולחים לפי נפח מנוע. שזה עוד יותר טוב.
עולה מהנתונים של 2009-2018 (לפי העין שלי - לא פילחתי את הגרף) ש:
50-125 סמ"ק - שיעור הנפגעים לכל 10K אופנועים פחות או יותר ללא שינוי.
126-400 סמ"ק - גידול של 10~ אחוז
אופנועי 401+ סמ"ק - נותר קבוע, אולי אפילו ירד קצת.
תעשו עם זה מה שאתם רוצים אבל ברור שאין כאן איזו מגמה קטסטרופלית שאת סיבותיה העלומות צריך להסביר עם מגדלים באוויר.
הסטטיסטיקה משקרת, אופנוענים נהרגים חופשי...
ברור, נהרגים חופשי חודשי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
אבל לא ביחס חריג אל מול הגידול הטבעי במספר הרוכבים.