הצג להדפסה
ראיין פ9 שחרר לא מזמן סרטון על הנאצי חובב הגאומטריה וההיסטוריה של המנוע.
הוא ציין בסוף משהו שנשמע לי הגיוני - שימוש כמנוע עזר שטוען מנוע חשמלי.
היה גם את השרשור על האופנוע החדש של קרייטון שיש בו מנוע רוטארי, כך שנראה שהוא עדיין בסביבה.
אין לי ממש פואנטה, סתם מחטט ב-wankel
https://www.youtube.com/watch?v=BwM6JJYPzkM
מזדה עומדת להוציא רכב חשמלי עם range extender שיהיה מנוע וינקל שבעצם ישמש כגנרטור להטעין מצברים.
הפלוס הוא בגודל הקטן שמנוע כזה תופס
אם אני לא טועה, למאזדה יש מנועים ואנקל גם ברכבים סדרתיים, כמנוע עיקרי.
לא יכול לערוך. ראיתי עכשיו את הסרטון. הוא מדברעל מנועים של מאזדה. אופסי...
מזדה כבר לא מייצרת את הRX8 ככה שנכון להיום למיטב ידיעתי אי אפשר לקנות מאף יצרן רכב עם מנוע רוטורי
יש סטארט-אפ ישראלי ששמו אקווריוס שמייצר מנוע לינארי (בערה פנימית) עם נצילות אנרגטית גבוהה יחסית. השימוש העיקרי שלו הוא לגנרטורים. יש להם חוזים עם חברות שפורסות גנרטורים במקומות מרוחקים מתשתיות.
הייעוד הנוסף הוא כמנוע שמייצר חשמל למנוע חשמלי לרכב. עוד לא הגיעו לפס הייצור אבל לדעתי יש מגעים עם יצרניות רכב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...A2%D7%99%D7%9D
Sent from my moto g(7) power using Tapatalk
שמנסים לצייר תמונה ורודה אני תמיד חושש שיש משהוא שלא אומרים, יש הרבה טכנולוגיות מדהימות שפשוט לא התרוממו מחוץ למעבדה, במקרה הזה זה עובד בישומים אחרים אבל זה עדיין לא אומר שזה מתאים לישום ברכב, יש הרבה דברים שאנחנו לא חשופים אליהם.
המנוע הזה עובד על עיקרון שהיה קיים כבר בקטרי קיטור – כל פעימה היא פעימת כוח. זה אומר שתיאורטית, מאותו נפח מנוע, אפשר להשיג פי 4 עבודה (הספק) משל מנוע 4 פעימות ופי 2 ממנוע 2 פעימות. מה שצריך זה ליצור לחץ (מתוזמן) כדי להזיז את הבוכנה בכל פעם לצד השני. במנועי קיטור זה היה שסתום שנפתח ומזרים קיטור בלחץ. כאן מציעים יצירת לחץ באמצעות תגובה כימית (פיצוץ) של חמצן עם דלק כלשהו. ההבדלים בין הדלקים השונים מתבטאים ביחסי דחיסה ובתערובות אוויר/דלק שונות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zoharrad
החיסרון העיקרי של המנוע הזה הוא שהוא מייצר תנועה קווית. זה אומר ששימוש ישיר להנעת רכבים צורך הפיכה של התנועה הקווית לתנועה סיבובית, כלומר הפסדי אנרגיה. מנוע וואנקל מנסה לייצר ישירות תנועה סיבובית, אבל, בעיקר בגלל בעיות אטימה וחוסר בחומרים מתאימים הוא לא תפס. כאן, הרעיון הוא לא להתעסק בכלל עם זה אלא להפוך את התנועה הקווית לחשמל – ניתן לעשות ביעילות דומה מאוד לגנרטור שמסתובב.
ההצלחה של המוצר תעמוד בעיקר על מציאת חומרים מתאימים שעמידים בטמפרטורות העבודה ומסוגלים לאטום (האיטום כאן אינו כפי שרגילים ממחזירי שמן – איטום של ציר מסתובב - אלא ציר שאינו מסתובב ונע קדימה ואחורה) ובשליטה בתהליך הכימי, לדוגמה, עבודה בטמפרטורות גבוהות/תערובת "ענייה" עלולה לייצר תחמוצות חנקן (נוקסים) מזהמות, גם אם הדלק הוא מימן.
יש הבדל בין פיצוץ (דטונציה) ובין בעירה מהירה (דפלגרציה)ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
נכון - ההבדל הוא במהירות התגובה הכימית. בשני המקרים זו תגובה כימית.
בכל מנוע מסוג פיצוץ פנימי (internal combustion) אתה רוצה שהתגובה תהיה כמה שיותר מהירה (ואחידה). האחידות של התגובה נמדדת, בסופו של דבר, במספר אוקטאן למנוע בנזין ובמספר צטאן במנוע דיזל.
א', על מה אנחנו מסתכלים פה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
https://www.youtube.com/watch?v=FKcG0V7L5e0
יש מאוורר למעלה ובוכנה שרצה מצד לצד, איפה זה נהיה חשמל? יש סליל מסביב לבוכנה או משהו כזה שלא מופיע באילוסטרציה?
+ שאלת חומרים - חומרים קשים וסופר עמידים יש הרי כבר מזמן, נגיד יהלומים סינטטיים. הקושי הוא להוריד את מחירי הייצור, או שיש עוד מאפיינים שעדיין לא הושגו, נגיד שיהלום שביר ורוצים משהו שהוא לא brittle (או המילה ההנדסית המתאימה) שלא ייסדק עם כל הפיצוצים?
בגישה הקלאסית היו מחברים את המוט שזז לגלגל מחוץ למרכז הגלגל (אקס-סנטר) מה שהיה הופך את התנועה הקווית לסיבובית – תסתכל על סרטים איך עבדו קטרי קיטור. כלומר מהלך מכאני של תנועה קווית -- > אקס-סנטר -- > תנועה סיבובית. באקווריוס הגישה היא שזה מיותר וגורם להפסדים, לכן עדיף להפוך את התנועה הקווית לחשמל ולהשתמש בו למנוע חשמלי, כלומר, תנועה קווית -- > חשמל -- > מנוע חשמלי. אם תסתכל בסרט מהאתר שלהם תראה בסוף קופסה מלבנית שמורכבת בצד שמאל. אילו הסלילים שהופכים את התנועה לחשמל. אם אתה לא יודע איך עובד גנרטור, אתה יכול להסתכל למשל כאן. שים לב שמה שדרוש הוא להזיז מגנט בתוך סליל וזה לא חייב להיות תנועה סיבובית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי kaz
תפקיד המאוורר הוא לסלק את החום שנוצר – בדיוק כמו במכוניות עם קירור אוויר שהצילינדרים שלהם אינם חשופים, לדוגמה חיפושית ופיאט 500 (המקוריות). אני מניח שאבולוציה עתידית (במיוחד למנועים גדולים יותר) תהיה קירור נוזל.
מנוע וואנקל נפל בעיקר על סוגיית החומרים – לא הצליחו למצוא חומרים מתאימים כך שהמנוע היה צריך אוברול כל פחות מ-50,000 ק"מ. גם כאן יש דרישות קשות מהחומרים. קח לדוגמה את האיטומים בקצוות. זה דומה למחזיר שמן, אבל שעובד בתנועה קווית במקום סיבובית. במנועים רגילים פתרו זאת בד"כ (לא תמיד – תסתכל על מה שכתב דרזדנר על ה-V-85-TT) עם מבנה מגומי מחוזק בקפיץ מתכת. אלא שהטמפרטורות כאן תהיינה יותר גבוהות מהטמפרטורות של גל ארכובה. דוגמה נוספת היא איטום של הבוכנה הפנימית שצריכה להיות צרה (אין מקום ל-3 רינגים כמו במנוע רגיל), לאטום היטב לשני הצדדים ולא להישחק – דרישות די בעייתיות. אני לא אומר שזה ייפתר או לא, אבל בלי פיתוח ויישום של חומרים מתאימים הסיפור ייפול.ציטוט:
נכתב במקור על ידי kaz
האיטומים בקצוות הרוטור נכשלים בגלל הפרשי טמפרטורות בין המשטחים שהאטמים מחליקים עליהם.
מדובר במנוע מלוכלך (שורף שמן בדומה ל2 פעימות) ועם יעילות טרמית נמוכה.
אלה בעיקר גרמו ליצרניות לזנוח את הפיתוח שלו.
בגדול לדעתי הבלתי קובעת בעליל נכון להיום, כשמיטב המחות המחודדים, טובי המהנדסים ועשרות החולמים לא מצליחים למצוא
תחליף אמתי ונכון למנוע הבערה הפנימי, אומר רק שבשלב הזה של ההיסטוריה אין טכנולוגיה זמינה משתלמת אחרת, מיצינו את גבול
המעטפת המוכרת, חוכמת ההמונים בתקציבים הבלתי נגמרים לא מצליחה להכניע את המכניקה/אלקטרוניקה/פיזיקה/כימיה הבסיסית.
יכול להיות שזה יהיה באמת בלתי אפשרי אף פעם, להערכתי צריכה להגיע חשיבה אחרת מחוץ לקופסה, אי אפשר לייצר יותר מכוניות
בקצב ההתרבות האנושית, בשלב מסוים ייגמר המקום, יגמרו הכבישים. עם הבנייה לגובה נצטרך אפשריות תנועה אחרות.
הסטרט-אפ הבא, למאות הבאות, יצטרכו להביא רעיונות אחרים לגמרי, תנועה בקופסאות זה כבר היסטוריה שעבר זמנה.
אני מניח שאם ניתן היה להתגבר על בעיית האיטום, ניתן היה לפתח את הוואנקל לנצילות גבוהה יותר (למשל, להפוך אותו לדמוי 4 פעימות, כלומר עם שסתומי יניקה ופליטה, לחבר טורבו/סופרצ'רג'ר וכו') ולשריפה נקייה יותר. יש לו את הייתרון הגדול של ייצור תנועה סיבובית ישירות, בלי הצורך להמיר תנועה קווית לסיבובית. מצד שני, אם אין חומרים שיכולים לייצר אטימה טובה לאורך זמן, אין טעם להשקיע בפיתוח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Tribalmistyc2
אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת. אני כבר שנים אומר (בעיקר לעצמי) שהאנושות די מיצתה את כל נושא הבעירה/פיצוץ לצורכי הנעה. אם האנושות רוצה להתקדם בנושא, הן בתחום ההנעה המקומית (תחבורה 'ארצית' יעילה שתדע לנצל את מימד הגובה) והן בתחום ההנעה המתקדמת יותר (תחבורה חוץ ארצית) היא חייבת להשקיע במחקר ופיתוח שיאפשר 'קפיצה טכנולוגית' משמעותית שלא מבוססת על שריפה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
מכיר שהשמיכה קצרה? זה בדיוק המצב עם חוקי הפיזיקה על כדור הארץ, כל טכנולוגיה משפרת משהוא אחד והורסת משהוא אחר, נראה שאנחנו במעגל קסמים, לא רואה אותנו יוצאים מזהציטוט:
נכתב במקור על ידי moonshield
בנוסף לתנועת האנשים שהתגברה גם תנועת הרעיונות הדיעות והמחשבות בנסיקה. ההנחה שהתחבורה תתקדם ושקיים בכלל "השלב הבא" נמצאת אצלי בספק. רכבות התחילו ב 50 קמ"ש עם מנועי קיטור וכיום צפות על מסילות ממוגנטות ב- 500 קמ"ש עם מנועים אחרים. זה עדיין אמצעי תחבורה שמבוסס על קרונות ומסילות.
כנ"ל מכוניות וכבישים. סביר יותר שהשלב הבא יצמצם את התנועה ולא יפתח אותה. במקום שיוסי ייסע ברכב למכולת, המכולת תשלח ליוסי את היוגורט. במקום חדר ישיבות- ישיבת זום. במקום סקס בעיר שכנה- סקס עם השכנה.
בעתיד הפרוגרסיבי שבא עלינו לרעה, נסתובב עם אפליקציית חובה ממשלתית שתדגום כמה יחידות אנרגיה צרכנו על תנועה בלתי הכרחית ותגבה קנס אוטומטי למי שינוע יותר מהרף שיקבע האיחוד האירופאי. הבדואים ישימו קצוץ. גמלים חמורים וסוסים עוד יסתלבטו עלינו.
שברולט ניסו ונכשלו עם הוולט, ציוותו מנוע 1400 לטעינת סוללות חשמליות...
יכול להיות שהם פספסו קצת עם ה1400, זה היה יותר מדי... וגם הוולט לא הייתה פלאגין שזאת בכלל הזיה.
צריכים לנסות עם ה750 של הננסי
הקונספט של הוולט התחיל לפני 15 שנה כמעט שהמכוניות הראשונות נמכרו ב2011 ככה שמדברים על וולט צריך להכניס את זה לקונטקסט הנכוןציטוט:
נכתב במקור על ידי Yigal
לקראת סוף הסרטון הם מראים באילוסטרציה את הסליל -ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
קובץ מצורף 9469
זה אומר שהבוכנה אמורה להיות ממוגנטת? מגנטים הם לא שבירים יותר בד"כ? כלומר אפשר פשוט לקחת פיסת פלדה, לתת לה טיפול תרמי מתאים כדי שתעמוד בעומסים, ובסוף למגנט אותה לצמיתות ולהתחיל להריץ אותה הלוך ושוב בתוך סליל עם פיצוצים מהצדדים?
אני יודע שאמייל של חלק מהמחבתות (נגיד של לה קרוסה) עמיד בחום של תנור, וזה גם חומר די עמיד לשחיקה. אמייל להבנתי זה זכוכית - סיליקון. surely אפשר לשחק איתו קצת ולקבל אטמים טובים שגם עמידים בחום? מה הכיוון עבור חומרים מתאימים? מתכת לא שבירה מצופה בשכבה חלקה ועמידה לחום כלשהי? או חומר מרוכב כלשהו?ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
זה מה שאנחנו יודעים ומבינים עכשיו וזה גם מה שאומרים המדענים בשטוחלנד לריבוע שפגש כדור. אולי מתישהו נזכה לראות את הקפיצה המחשבתית והטכנולוגית, ואולי לא. עד אז נמשיך לשרוף דברים כדי ליצור אנרגיה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
אם אתה מוצא חומר כזה תגיד לי, אני עובד על זה כבר כמה שנים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי kaz
אפשר בלי לשרוף גם היום זה לא העניין, העניין הוא ליצור אנרגיה בלי זיהום או ניצול משאב מוגבל .ציטוט:
נכתב במקור על ידי moonshield
באופן עקרוני, אנרגיה סולרית לייצור חשמל היא בדיוק מה שאתה מחפש, ומתפתחת בקצב מהיר מאוד. הבעיה איתה היא שאגירת האנרגיה היא עדיין על בסיס סוללות מזהמות, ויותר גרוע היא שהאנרגיה החשמלית היא אותה אנרגיה חשמלית והיא ךא מספיקה כדי לקחת את האנושות קדימה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
Sent from my SM-T870 using Tapatalk
עקרוני כן מעשי פחות, יצור תאים סולארים זה תהליך ״מלוכלך״ והניצולת של התאים עדיין נמוכה מה שדורש שימוש באדמות חקלאיות ופחות אוכל לאנשים, תהליך שכבר עכשיו קורה באיחודציטוט:
נכתב במקור על ידי moonshield
לא מדויק.
מודלים של שילוב גידולים בבתי רשת/חממות שמעליהם פאנלים הוכחו כיעילים.
בנוסף, הפיכת כל גג לגג סולרי מקצה המון מקום.
אבל...
שאלה שפחות רואים:
לי יש על הגג פאנלים סולריים שמשלמים לי את חשבון החשמל ++. במהלך היום הם פולטים חום מטורף, ואני די בטוח, שגם מחזירים לא מעט קרינה לאטמוספירה.
ברגע ששטחים נרחבים יהפכו לשדות סולארים, לא נגרום לחימום יתר של האטמוספירה? אני מכיר אפקט דומה של שטחים אורבניים לעומת שטחי בר, כאןלדעתי האפקט הרבה יותר חזק.
רצוי ומצוי, תגיע לגרמניה ותראה איך החלקאות הופכת או ליצור חשמל בלבד או לגידולים להפקת דלק ביולוגי.
התופעה הזאת קורת בכל מדינות האיחוד.
יש אולי פתרונות למה שהזכרתי אבל בעלות שלא משתלמת לחקלאי.
הסיבה היא אחרת.
חקלאות איננה משתלמת, איננה בטוחה, ואף פעם אינך יודע אם תגיע מחלה, גל קור, גל חום, ותגמור את כל היבול. זה לפני שדיברנו על המחירים שהרשתות הגדולות נותנות, שרק בקושי מכסה (והרבה פעמים גם לא מכסה) את הוצאות הגידול. חשמל הוא כסף קל ובטוח. לכן החקלאי מעדיף לחסוך מעצמו את כאב הראש.
בארץ רואים את זה במושבים שהפכו ממשקים חקלאיים לגידול צימרים או השכרת האנגרים לתעשיה.
היית יכול לעצור פה. חקלאות איננה משתלמת לא בגלל אי ודאות כלשהי, אלה בגלל סיבה פשוטה יותר. יש יצור עודף של אוכל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
Sent from my iPhone using Tapatalk
אפשר להסכים שלא משתלם להיות חקלאי אבל יצור עודף אין, אם היה המחירים היו יורדים לא עולים והממשלות לא היו מסבסדות חקלאיםציטוט:
נכתב במקור על ידי xlib
יחידות דיור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
השקעה קטנה, הכנסה גבוהה וכמעט אין צורך בעבודה.
רווחי מאוד.
אתה סותר את עצמך. ממשלה מסבסדת חקלאים *בדיוק* בגלל שמחירים יורדים וכתוצאה רווחים יורדים. סיב סוד ממשלתי מאפשר לחקלאים לעלות מחירים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
Sent from my iPhone using Tapatalk
המחירים ברוב העולם עולים והסיבסוד לא ממש עוזר, סיבסוד הוא קודם כל למנוע ״יבוש״ אדמות חקלאיות ,בסופו של יום מדינה לא יכולה להחזיק את החקלאות על הגב, והחקלאים עוברים ליצור חשמל דלק ביולוגי, סוכר ועוד אבל לא פירות וירקות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי xlib
זה מה שהמחקרים מראים, אשמח לראות את המחקר שלך ונדון עיניינית בתוצאות