מחשבות כפירה

מחשבות כפירה.

רוכב יום יום כבר מעל חמש שנים, בשמש בגשם בחמסין ובסופה, לעבודה הלוך חזור כ50 ק"מ יומי.
כרגע על במוו f700gs.
לאחרונה שמתי לב שהתעייפתי.

התעייפתי מרכיבות מנהלתיות שמלוות בסכנות ללא סוף המצריכות ריכוז רצוף ולא פעם מתישות,
התעייפתי מלרדת מהאופנוע מסריח מזיעה ולהסתובב עם מגפי רכיבה סקוויקי סקוויקי בתוך קניון, קופ"ח, בנק..
בעיקר התעייפתי מלספור כמה כסף אני מוציא על הכלי, כלי שמלכתחילה תפקידו העיקרי להביא אותי לעבודה כדי שאוכל להתפרנס ובסופו של דבר, שותה לי את כל הכסף.
התעייפתי מלהגן על התחביב האהוב שלי מפני כל המשפחה שלא מפסיקה לנדנד לרגע, די עם האופנוע.

האם הגיע הזמן לעשות שיחת יחסינו לאן, אופנוע יקר זה לא אתה, זה אני?
האם מדובר במשבר חולף שתכף יעבור ואומר לעצמי, איך העזתי לחשוב מחשבות איומות שכאלה?
רק הזמן יגיד.

האם ישנם עוד רוכבים שעוברות להם בראש מחשבות מהסוג הזה?

Sent from my Armor 9E using Tapatalk

ה-"חסרונות" ברכיבה על אופנוע רבים ובישראל הם מתחזקים פי כמה.

הרכיבה בישראל מאתגרת קשה ונטולת כל פינוק.

מי שבוחר דו"ג על פני רכב בדרך כלל עושה זאת מאהבה.

אלה שבוחרים דו"ג בגלל דברים אחרים בדרך כלל לא שורדים או סובלים
מאד והם יותר אופורטוניסטים מאשר רוכבים.

אני מניח שאחרי כמה שבועות תקוע בפקקים שאינם נגמרים תחזור מלא תובנות
חדשות לרכוב על דו"ג.

יש דו"ג מתפשרים יותר ופחות ויש מתאימים יותר או פחות לצפיפות בכביש ויש
להם השלכות על הסבל שלך בכביש.

הפתרון שלך הוא כמובן הרכבות הקלות, המטרו והתחבורה הציבורית היעילה של
ישראל. הרי אנחנו אור לגויים ומירי רגב לעניים.

אם אתה מעדיף רכב פרטי ולהחנות קרוב לעבודה זה סבבה לגמרי, אתה יכול להשתמש
גם באחד מהרכבים האוטונומיים הרבים שמסתובבים פה, או פשוט לבחור להתעתק דרך
האח בסלון ביתך, או במחשבה קוסמית חודרת (לא נפוץ במיוחד ומצריך תרגול רב).

בקיצור מתוך כל האפשריות שיש לך אני בטוח שתמצא אחת מתאימה.

בחודשים האחרונים מכריחים אותי לעבוד "היברידית" מהמשרד בפתחתקווה שלושה ימים בשבוע.
עשרים ק"מ בממוצע לכיוון. שעה ועשר דקות אם אני עומד בכל הכח של התיאומים על הפדלים.
בסבבה זה שעה וארבעים.

אומר בוקר טוב לזברות בספארי ומחפש את המפוזר מכפר אזר.

ויש בחצר אופנוע 600 שצלעות הקירור שלו הן פנטהואז לעכבישים

אז אני לא באמת אופנוען. מנהלים! לחסום!

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

ה-"חסרונות" ברכיבה על אופנוע רבים ובישראל הם מתחזקים פי כמה.

הרכיבה בישראל מאתגרת קשה ונטולת כל פינוק.

מי שבוחר דו"ג על פני רכב בדרך כלל עושה זאת מאהבה.

אלה שבוחרים דו"ג בגלל דברים אחרים בדרך כלל לא שורדים או סובלים
מאד והם יותר אופורטוניסטים מאשר רוכבים.

אני מניח שאחרי כמה שבועות תקוע בפקקים שאינם נגמרים תחזור מלא תובנות
חדשות לרכוב על דו"ג.

יש דו"ג מתפשרים יותר ופחות ויש מתאימים יותר או פחות לצפיפות בכביש ויש
להם השלכות על הסבל שלך בכביש.

הפתרון שלך הוא כמובן הרכבות הקלות, המטרו והתחבורה הציבורית היעילה של
ישראל. הרי אנחנו אור לגויים ומירי רגב לעניים.

אם אתה מעדיף רכב פרטי ולהחנות קרוב לעבודה זה סבבה לגמרי, אתה יכול להשתמש
גם באחד מהרכבים האוטונומיים הרבים שמסתובבים פה, או פשוט לבחור להתעתק דרך
האח בסלון ביתך, או במחשבה קוסמית חודרת (לא נפוץ במיוחד ומצריך תרגול רב).

בקיצור מתוך כל האפשריות שיש לך אני בטוח שתמצא אחת מתאימה.

---

מה קשורה כאן מירי רגב, למה לא הנכדה העקומה של קסטנר. שושני, אכזבת.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי the striker

מה קשורה כאן מירי רגב, למה לא הנכדה העקומה של קסטנר. שושני, אכזבת.

---

מצטער שאכזבתי אותך, אבל אני לא קשור לכלום...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי NAOR2207

בחודשים האחרונים מכריחים אותי לעבוד "היברידית" מהמשרד בפתחתקווה שלושה ימים בשבוע.
עשרים ק"מ בממוצע לכיוון. שעה ועשר דקות אם אני עומד בכל הכח של התיאומים על הפדלים.
בסבבה זה שעה וארבעים.

אומר בוקר טוב לזברות בספארי ומחפש את המפוזר מכפר אזר.

ויש בחצר אופנוע 600 שצלעות הקירור שלו הן פנטהואז לעכבישים

אז אני לא באמת אופנוען. מנהלים! לחסום!

---

איבדת אותי בפתח תקווה...חזרתי בצלעות...

מכיר את התחושה של עייפות החומר
ועדיין דו"ג מבחינתי זה משהו שאני לא יכול לוותר עליו.

גם ה7 דקות בין הבית לעבודה עם המוזיקה ברקע והאוויר הקריר של ההרים ממלאים אותי.
ה7 דקות חזרה (לעיתים בפקקים ) בהחלט גורמים לי לברך על הדו"ג.

מקסימום שווה לחשוב על קטנוע כל שהוא גיליתי שזה אפילו אחלה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי lokimonster

מכיר את התחושה של עייפות החומר
ועדיין דו"ג מבחינתי זה משהו שאני לא יכול לוותר עליו.

גם ה7 דקות בין הבית לעבודה עם המוזיקה ברקע והאוויר הקריר של ההרים ממלאים אותי.
ה7 דקות חזרה (לעיתים בפקקים ) בהחלט גורמים לי לברך על הדו"ג.

מקסימום שווה לחשוב על קטנוע כל שהוא גיליתי שזה אפילו אחלה.

---

בעניין הקטנוע הדעות חלוקות, יש כאלה האומרים שקטנוע זול לאחזקה בהשוואה לאופנוע ויש כאלה הטוענים שהוא יקר מאוד.

מי צודק? כנראה שזה עניין של יצרן ודגם?

Sent from my Armor 9E using Tapatalk

ראשית,
אופנוע תקין לא אמור לעלות לך כל כך הרבה כסף.
שנית,
אםאתה מרגיש כך, ומסוגל להסתדר בלי (להתבאס מלעמוד בפקק זה אולי מבאס, אבל יש כאלו שבלי אופנוע פשוט לא מצליחים להגיע בזמן הביתה), אז כן. רד מאופנוע.
אולי תתחרט בעתיד. לא נורא. תמיד תוכל לחזור (אולי על אופנוע יותר חסכוני).

כבישים פקוקים, חום בלתי נסבל ומשתתפי הדרך הבלתי אחראיים, הופכים כל רכיבה לחוויה מפוקפקת.

בכל פעם אחרי שאני חוזר מרכיבה בחו"ל יש לי את המשבר הזה, כמה אפשר לחרוש את כבישי נס הרים.
כמה פעמים סדום ערד או בית אריה, כביש 90 הנהדר הופך למטבח של הגיהינום בקיץ, וכביש ים המלח
כנ"ל.

להגיע לכבישי הגולן לוקח כשעתיים וחצי וכך גם החזרה. אז אם רוצים ליהנות מהם באמת, צריך יותר מיום
שלם. לילה ברמת הגולן עולה כמו הכתובה של סבתא שלי...וחם.

מישור החוף בין סוף אפריל לתחילת דצמבר עדיף לפתח זימים ולנשום מתחת למים בתנאי שאין מדוזות,
בקיצור רכיבות הפאן הולכות ומצטמצמות.

סיוט הכבישים היחס לדו"ג בארץ ועוד הרבה סיבות מעמיסות הרבה על הרוכב בישראל, בחו"ל מקנאים
בנו בגלל היכולת לרכוב לאורך כל השנה, אבל קשה לי להאמין שמי מהם ישרוד שנה בישראל כרוכב.

אז לפעמים אני עושה הפסקות, חולם על אלפא ספיידר ישנה וטובה (ומתעורר בלחץ מזיכרון הפקקים)
מפנטז על קפה רייסר שנראה מיליון דולר. אבל משאיר את שני האופנועים שלי קרוב לחזה!

http://fullgaz.co.il/forums/image/jp...ooDMsUUUqP/9k=

http://fullgaz.co.il/wp-content/uplo...0/T100-001.jpg

https://i.ytimg.com/vi/GrvLhMtYkH0/maxresdefault.jpg



שרידים לאהבה שאינה תלויה בדבר!

https://www.bennetts.co.uk/-/media/b...5B52FD660054D5
https://www.jornaldosclassicos.com/w...eries-II-2.jpg

[QUOTE=השושנים;191886]כבישים פקוקים, חום בלתי נסבל ומשתתפי הדרך הבלתי אחראיים, הופכים כל רכיבה לחוויה מפוקפקת.

אולי תזכה בהגרלה באיזו ספיידר

אני מיציתי לגמרי את הכבישים של סובב ירושלים.

החל מחוליגנים שעוקפים בקו לבן או בשול הימני.
קבוצות של רוכבי אופניים סתומים שסותמים את הכביש עם רכב הליווי - זה כבר הגיע למצב שהם בלי בושה סותמים גם כבישים דו נתיביים או זוחלים בחלקו השמאלי של הנתיב.

מבחינתי לחזור לשם עם יאווה ותערובת עשירה של שמן ובאחריות אשקיע אנרגיה כדי לתת להם טעימה של עשן.

בכל מקרה כיום הטרייסר אצלי זה כלי תחבורה וככזה קטנוע גדול נפח יכול לספק את הסחורה בעירוני ובבין עירוני.

עלויות החזקה אכן בטילמקס הן מופרכות לגמרי מאידך יש את הונדה והDCT שלא צריך להיות יקר מדי להחזקה.

מאסור עוז בטוח ידע להרחיב על הונדה

נכון מאסטר?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

...חום בלתי נסבל ...

---

זה. זה שבר אותי.
פעם עוד הייתי יושב על הקירור אוויר ברמזורים של תל הביב עם מעיל קסדה נעלים גבוהות ומגיני ברכים.
הפסקתי עם זה.
מעדיף להיות צלול, עירני ולא לעשות טעויות מחוסר סובלנות בגלל הזיעה והחום

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shaykram1989

מחשבות כפירה.

רוכב יום יום כבר מעל חמש שנים, בשמש בגשם בחמסין ובסופה, לעבודה הלוך חזור כ50 ק"מ יומי.
כרגע על במוו f700gs.
לאחרונה שמתי לב שהתעייפתי.

התעייפתי מרכיבות מנהלתיות שמלוות בסכנות ללא סוף המצריכות ריכוז רצוף ולא פעם מתישות,
התעייפתי מלרדת מהאופנוע מסריח מזיעה ולהסתובב עם מגפי רכיבה סקוויקי סקוויקי בתוך קניון, קופ"ח, בנק..
בעיקר התעייפתי מלספור כמה כסף אני מוציא על הכלי, כלי שמלכתחילה תפקידו העיקרי להביא אותי לעבודה כדי שאוכל להתפרנס ובסופו של דבר, שותה לי את כל הכסף.
התעייפתי מלהגן על התחביב האהוב שלי מפני כל המשפחה שלא מפסיקה לנדנד לרגע, די עם האופנוע.

האם הגיע הזמן לעשות שיחת יחסינו לאן, אופנוע יקר זה לא אתה, זה אני?
האם מדובר במשבר חולף שתכף יעבור ואומר לעצמי, איך העזתי לחשוב מחשבות איומות שכאלה?
רק הזמן יגיד.

האם ישנם עוד רוכבים שעוברות להם בראש מחשבות מהסוג הזה?

Sent from my Armor 9E using Tapatalk

---

רוב רוכבי היומיום מגיעים לנקודה הזאת. חלקם אף קונים רכב.
מספיק כמה חודשים עם רכב כדי להבין שהגעה ממקום למקום - עדיף לעשות עם אופנוע.
מצד שני, קניות וכו' - נוח יותר לעשות ברכב.
ואז אתה מגיע למצב שאתה מחזיק רכב ואופנוע, כי קשה לך לוותר על אחד מהם.
רכב+אופנוע עולים יותר מאופנוע בלבד :)

בקיצור, תשאר עם דו"ג. מקסימום, תחליף את המגפיים בנעליים טקטיות, וקנה מעיל רשת מאוורר ברמות על.
נכון שזאת פשרה בבטיחות, אבל היכולת להינות גם מרכיבת סידורים שווה מספיק כדי לקנות את הסיכון הזה.
לגבי עלויות האחזקה - אלא אם אני מפספס פה משהו, ה-F700GS לא אמור להיות כלי יקר לאחזקה. 50 ק"מ יומי זה לא קילומטראז' גבוה במיוחד. תוכל לפרט איך אתה מגיע לעלויות גבוהות כ"כ, שאתה בתחושה שהאופנוע "שותה את כל הכסף"?

אם יש ספק אין ספק. יכול להיות שמדובר באיתות קוסמי, עייפות החומר או הגודש בכבישים שהפך לבלתי נסבל אחרי "סיום הקורונה". רד מהאופנוע ותעבור לקלל ברכב את כל העולם ואישתו במקום לפחד מכל העולם ואישתו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

רוב רוכבי היומיום מגיעים לנקודה הזאת. חלקם אף קונים רכב.
מספיק כמה חודשים עם רכב כדי להבין שהגעה ממקום למקום - עדיף לעשות עם אופנוע.
מצד שני, קניות וכו' - נוח יותר לעשות ברכב.
ואז אתה מגיע למצב שאתה מחזיק רכב ואופנוע, כי קשה לך לוותר על אחד מהם.
רכב+אופנוע עולים יותר מאופנוע בלבד :)

בקיצור, תשאר עם דו"ג. מקסימום, תחליף את המגפיים בנעליים טקטיות, וקנה מעיל רשת מאוורר ברמות על.
נכון שזאת פשרה בבטיחות, אבל היכולת להינות גם מרכיבת סידורים שווה מספיק כדי לקנות את הסיכון הזה.
לגבי עלויות האחזקה - אלא אם אני מפספס פה משהו, ה-F700GS לא אמור להיות כלי יקר לאחזקה. 50 ק"מ יומי זה לא קילומטראז' גבוה במיוחד. תוכל לפרט איך אתה מגיע לעלויות גבוהות כ"כ, שאתה בתחושה שהאופנוע "שותה את כל הכסף"?

---

עוד לא נשברתי, ממשיך לרכב יום יום לעבודה וללימודים, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. לפעמים אני נכנס לרוטינה מתישה, לוחץ חזק על הגז כדי להגיע בזמן ושוכח להינות מהדרך. השבוע הורדתי את המהירות והזכרתי לעצמי מה אני כל כך אוהב ברכיבה.
את המשפחה והחברים אני לא משתף בקשיים, שלא יתפסו על זה גל ואז לא אוכל לחזור בי.

הכלי עצמו לא מאוד יקר לאחזקה, כלומר אם מטפלים אצל נדב שחם או שקוראים לכם סטרלוק. אבל לטפל לבד זה לא בשבילי
ולהכנס למורשה בחיפה זה מסוכן לארנק.
אז אני נוסע לנדב. מנהריה.
בקילומטראז' שלי מדובר בסך הכל על טיפול אחת לשנה, לא בשמיים. אבל מעבר לזה ; צמיגים שצריך לפחות פעם בשנה, סט שרשרת וגלגלשים שלצערי כבר צריך להחליף,
(קניתי את הכלי לפני שמונה חודשים סהכ)
ציוד שצריך לחדש כל כמה שנים, וכמובן הביטוח היקר שלנו, כל אלה מייקרים מאוד את החבילה הזו.
סיכוי גדול מאוד שאמשיך לרכב וכמו פולני טוב אמשיך לבכות לבד בחושך, או שאולי החורף הקרוב ישבור אותי, מי יודע.
אז תודה לכל מי שהביע אמפתיה או לפחות ניסה :)



Sent from my Armor 9E using Tapatalk

אתה צריך לרדת מדו"ג.
או להחזיק אחד לטיולי סופשבוע ולהתנייד באיזה מכונית מיני זולה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ayalzo

אתה צריך לרדת מדו"ג.
או להחזיק אחד לטיולי סופשבוע ולהתנייד באיזה מכונית מיני זולה.

---

לשבת שעה בפקק במקום להגיע בחצי שעה - זה לא "להתנייד".
זה לבזבז זמן.

תקרא איך הבנאדם כותב.
הוא סובל מלרכב על אופנוע.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ayalzo

תקרא איך הבנאדם כותב.
הוא סובל מלרכב על אופנוע.

---

כשעוד הייתי מגיע למשרד (8 בבוקר בתל אביב, יציאה בסביבות 7 מהישוב ולרכיבה של 45 ק"מ, מתוכם 30 על השוליים או בתוך התנועה) גם אני סבלתי מלרכב על אופנוע.
לרגע לא חשבתי שהאלטרנטיבה של לקום שעה מוקדם יותר, כדי להיכנס לרכב עד 6:15 ולהספיק להגיע לפני הפקקים זה פתרון טוב יותר.
אז נכון, לרכב למשרד - לפעמים זה פשוט סוג נוסף של עבודה.
אבל דווקא במציאות התעבורתית שלנו, עבור אדם שעובד בגוש דן - אין חלופה ראויה לדו"ג. ומאוד חבל שמשרד התחבורה החליט "לשפר" את הכבישים כך שגם הדו"ג יעמוד בפקק (ע"ע העדר שוליים באיילון, כביש כביש 5 וכו').

עכשיו ששוק העבודה השתנה לפורמט היברידי, לפחות בעולם התעסוקה שלי, ואני מגיע למשרד רק יום או יומיים בשבוע לכל היותר, יתרונות האופנוע ירדו לאפס ונותרו רק החסרונות - בטיחות וכסף, בסדר החשיבות הזה.
בינתיים שומר את ההונדה שלי לנסיעות כיף בסופ"ש וטיפה לנסיעות בתוך העיר, אבל תכלס באמת שזה צעצוע מיותר ואפילו שאני נהנה ממנו מאד כבר אין שום הגיון להחזיק אותו.
בקרוב חוזר להיות שמוק בפחית בלבד.

אז ביום חמישי לקחתי יום חופש, אספתי את עצמי והדרמתי למודיעין, נסעתי אל נדב שחם שיטפל בגרמני שלי.
התכנון המקורי היה טיפול 60,000 פלוס החלפת שרשרת וגלגלשים. הצעת המחיר שקיבלתי מראש עמדה על 2500 ש''ח כולל מע''מ.
חשבתי גם על צמיג קדמי שכמעט הגיע זמנו אבל בינתיים נדחה.
דלק הלוך חזור 100 שקל, כביש 6 עוד 80.

מפה לשם, בנוסף הושלם בורג חסר בג'ק אמצע (שלא ידעתי שהיה חסר), הוחלף מיקרוסוויץ' של ידית קלאצ' והוחלפו מיסבי היגוי (שלא ידעתי שהיו גמורים).
רמזו לי שהגיע הזמן גם להחליף דיסקים קדימה ואחורה אבל אמרתי די, יש גבול..

נכנסתי ב9 בבוקר, יצאתי ב15:30 והשארתי שם 4200 שקל.

אם הייתי מתארגן עם חלקים מאמאזון מראש אני מניח שהייתי חוסך את ה500-700 שקל. שווה לחשוב על זה לפעם הבאה, אם תהיה.

דעתכם על המחיר?


Sent from my Armor 9E using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shaykram1989

אז ביום חמישי לקחתי יום חופש, אספתי את עצמי והדרמתי למודיעין, נסעתי אל נדב שחם שיטפל בגרמני שלי.
התכנון המקורי היה טיפול 60,000 פלוס החלפת שרשרת וגלגלשים. הצעת המחיר שקיבלתי מראש עמדה על 2500 ש''ח כולל מע''מ.
חשבתי גם על צמיג קדמי שכמעט הגיע זמנו אבל בינתיים נדחה.
דלק הלוך חזור 100 שקל, כביש 6 עוד 80.

מפה לשם, בנוסף הושלם בורג חסר בג'ק אמצע (שלא ידעתי שהיה חסר), הוחלף מיקרוסוויץ' של ידית קלאצ' והוחלפו מיסבי היגוי (שלא ידעתי שהיו גמורים).
רמזו לי שהגיע הזמן גם להחליף דיסקים קדימה ואחורה אבל אמרתי די, יש גבול..

נכנסתי ב9 בבוקר, יצאתי ב15:30 והשארתי שם 4200 שקל.

אם הייתי מתארגן עם חלקים מאמאזון מראש אני מניח שהייתי חוסך את ה500-700 שקל. שווה לחשוב על זה לפעם הבאה, אם תהיה.

דעתכם על המחיר?


Sent from my Armor 9E using Tapatalk

---

המוסכים בארץ נהיו יקרים.
סה"כ - המחיר נשמע הוגן מאוד לרשימת העבודות הזאת. במטרו זה היה עולה יותר.
אין מה לעשות - לאור העובדה ששעת עבודה של מוסך עולה היום 300-350 שקלים, הדרך היחידה להחזיק אופנוע בזול זה ללמוד לטפל בו לבד.
זאת הערכת המחיר שלי:
שרשרת גלגל"ש מחוזק (בארץ) - כ-1000-1200 שקלים.
סט מיסבי היגוי (לא סיני, חו"ל) - כ-200.
מיקרוסוויץ' - 100-200.
שמן (בארץ) - 200.
פילטרים (חו"ל) - 200.
פלאגים (חו"ל) - 100.
מן הסתם, ברכישה בארץ עלות החלפים תהיה גבוהה יותר - להערכתי, קרוב ל-3000 שקלים כולל מע"מ.

כמו כן, יש כאן בהערכה גסה משהו כמו 5 שעות עבודה: שעה טיפול, שעה שרשרת/גלגל"ש, שעתיים מיסבי היגוי, שעה השלמת ברגים, מיקרוסוויץ' ובדיקות כלליות.
במחירים של היום, זאת עלות של עוד 1500 שקלים לפחות.
בקיצור - כל הכבוד לנדב שחם על ההוגנות.

סתם כהשוואה:
לא מזמן חבר נכנס למוסך יבואן של מרצדס (עם 2015 A-CLASS שמורה ומטופלת) וביקש לדעת מה צריך לעשות בזמן הקרוב.
נאמר לו שצריך:
טיפול (כולל פלאגים).
דיסקים + רפידות קדימה ואחורה.
תושבת מנוע.
ועוד כמה קטנות שאני לא זוכר.
הצעת המחיר עמדה על 15 אלף שקלים!
הבחור עשה כמוך - החליף את מה שמיידי ודחה את השאר.
כך שלב.מ.וו שלך זה עולה פחות, משמעותית. גם אם היית מחליף דיסקים ורפידות (בהערכה גסה - עוד 3000 שקלים לכל השלושה).