העלייה הצפויה בביטוח החובה - בשיעור של כ-10% - עלולה לגרום לרוכבים רבים לרכוב ללא פוליסת ביטוח חובה; זוהי סוגייה אקוטית, והמדינה מחויבת לספק פתרון.
http://fullgaz.co.il/%d7%9e%d7%97%d7...b%d7%a0%d7%95/
הצג להדפסה
העלייה הצפויה בביטוח החובה - בשיעור של כ-10% - עלולה לגרום לרוכבים רבים לרכוב ללא פוליסת ביטוח חובה; זוהי סוגייה אקוטית, והמדינה מחויבת לספק פתרון.
http://fullgaz.co.il/%d7%9e%d7%97%d7...b%d7%a0%d7%95/
לצערי, נראה שזה לא מעניין אף אחד.
חבל מאוד.
האם הנתונים של "היקף המעורבות של רוכבים בתאונות" הוא כללי לכל הרוכבים בלי קשר למצב ביטוחי או רק לאלה שעשו תאונות ללא ביטוח? האם יש בכלל פילוח לחוסר ביטוח לפי מגזרים: שטח, כביש?
אני מאמין שסטטיסטיקת ה"אין ביטוח" בוצעה בצורה הפשוטה ביותר: כמות המבוטחים חלקי כמות האופנועים שלהם רישיון רכב בתוקף.
לכן, כל מי ששומר את האופנוע עם טסט בתוקף, אבל עושה ביטוח לשבוע רק בשביל לצאת לטיול פעם בכמה חודשים (עשיתי כך תקופה בזמן הקורונה), או מחזיק כמה אופנועים שאחד מהם לא בשימוש עכב פרוייקט (גם שם הייתי) - מצטרף לסטטיסטיקת ה"רוכבים ללא ביטוח".
לאלה תוסף חלק ניכר מרוכבי השטח (ב-5 שנים שרכבתי אינדורו כמעט כל סופ"ש, לא עשיתי ביטוח), מושבניקים ובני מיעוטים שמחזיקים אופנוע או קטנוע לשעשוע או התניידות בתוך הכפר/ישוב/שכונה (תראה לי מי מהם מוכן לשלם משכורת חודשית רק כדי לעשות את זה "חוקי" עם ביטוח - הם לא עובדים בהייטק ואצלם 6K יכול בהחלט להיות חודש של עבודה) וקבלת את המספר שקיבלת.
שורש הבעיה הוא אחר:
ברור שדו"ג סטטיסטית מעורב יותר בתאונות מאשר רכב, והפציעות חמורות יותר.
מצד שני, אלה כלים זולים שיכולים להוות פתרון תחבורתי נגיש למעטי יכולת (כמו שזה קורה בדרום אירופה ובמדינות עולם שלישי), חוסכים עומסי תנועה, חניות וזיהום סביבתי (למי שהנושא האופנתי הזה מדאיג אותו מאוד).
הגיוני שגם עם התעריפים הגבוהים שיש היום, חברות הביטוח מפסידות מביטוח דו"ג.
זה הקנס שהן משלמות על היכולת להרוויח מיליארד שקל בשנה מביטוח חובה לרכב פרטי.
למטרה זו הוקם הפו"ל - לחלק את ההחלק ההפסדי במוצר הזה בין חברות הביטוח.
כמובן, שחברות הביטוח הן גוף מסחרי, והן ישמחו להרוויח מיליארד בלי להוציא 300 מיליון בדרך - וזאת בדיוק הסיבה לעליית הביטוחים. כנראה שמישהו שם החליט שעם הברדק שהולך במדינה, זה עיתוי טוב לצמצם את ההפסדים ובכך להגדיל את הרווחים.
מי שאמור לראות את התמונה הרחבה, ולהחליט שהרווח הנוסף הזה של חברות הביטוח פוגע קשות במצב התנועה החמור גם כך, ובזכות לניידות של אזרחי ישראל - זאת הממשלה.
זה הגוף שאחראי להתווות מדיניות, ולהחליט ששימוש נרחב בדו"ג הוא אינטרס לאומי, בזכות היתרונות שהוא מביא וחרף חסרונותיו.
לא נראה לי שזה הכיוון של הממשלה.
הכוונה שלי לא הייתה להבין את שורש הבעייה. אלה להבין אם הסטטיסטיקה קשורה איך שהוא למצב. אנשים אוהבים להוסיף נתונים מספריים לכל דבר כדאי להראות עד כמה הם צודקים. אם הנתונים האלה באמת קשורים לכך זו שאלה אחרת.
בקשר לשורש הבעייה יש כמה נתונים שאני חושב אליהם שקשורים לבעייה שאני מניח שיראו את צידקת דרכינו, אחרים כנראה יתענו שהם לא קשורים :)
איזה קשר סטטיסטי אתה מחפש?
האם סך תשלומי הפרמיה של רוכבי הדו"ג נמוך מהפיצויים שמשולמים להם? כן, וכך זה היה תמיד.
האם המוצר שנקרא "ביטוח חובה" עדיין רווחי לחברות הביטוח בתעריפים הנוכחיים? כן, מאוד - בזכות הביטוח לרכב פרטי. כדאי גם לא לשכוח שפרמיית הביטוח צמודה למדד כלשהו (שכר ממוצע, נדמה לי) ועולה ביחד איתו - עוד לפני ההתייקורת המדוברת, ביטוח החובה שלי (עם השתתפות עצמית) התייקר בכ-200 שקלים משנה שעברה.
בכתבה עלתה הטענה שחצי מהרוכבים רוכבים ללא ביטוח בכבישי ישראל (נשמע גם כולם רוכבים בכבישים סלולים). מזכירים שלאלה ללא ביטוח יש לפעמים אופציה לתבוע כספים מהפוגע ולפי דעתי נותנים לנו להניח שבעצם חצי מהתאונות נסגרות בתביעה מסוג זה (מוצלחת או לא זה כבר נושא אחר). אם חצי לא מבוטחים רוכבים אז כחצי מהתאונות קורות ללא ביטוח (הסתברותית זה אמור להיות נכון). לעיתים רחוקות צצים כתבות על רוכב בלי ביטוח שתבע וזכה. גם צצים מדי פעם כתבות על נהגים שעשו תאונות ללא ביטוח. באופן כללי שמעלים את הביטוח אפשר לטעון שתמיד יהיו רוכבים או נהגים שיבחרו לרכוב או לנסוע ללא ביטוח. אז מאיפה צץ הרצון להוזיל לי את הביטוח ולא לנהג?! אם זה לפי הממשלה צריכה להעדיף אופנועים בגלל הפקקים, אז אני לא רואה קשר לרוב הנתונים שהביאו בכתבה. אולי אם היה סקר שמעיד על כך שהיו יותר רוכבים אם הביטוח היה יותר זול.
זה בדיוק מה שנאמר.
כל עוד הממשלה לא רואה בהרחבת השימוש בדו"ג (או לפחות בשימורו ברמה הנוכחית) אינטרס לאומי, אין שום מניעה להעלות עוד ועוד את הביטוח.
משום שגובה הביטוח לקטנוע 300 סמ"ק הוא כבר עכשיו יותר ממשכורת מינימום חודשית, זה מותיר לאזרח שהכנסתו החודשית נמצאת סביב המספר הזה 3 ברירות עיקריות:
- רכיבה ללא ביטוח, כך שהוא נושא בכל הסיכון במקרה של תאונה.
- רכישה של רכב משומש וזול במקום קטנוע - שם עלות הביטוח לנהג יחיד נמוכה פי 3-4. מבחינת הציבור, יש לזה מחיר בהגדלת הפקקים והתחרות על חניה.
- לא להחזיק כלי רכב בכלל. פתרון הקסם שייפי הנפש במדינתינו אוהבים יותר מכל. אלה מה, רוב אותם יפי נפש גרים בלב גוש דן או שמחזיקים רכב.
ההשלכות מסוכנות?
למי?
בשביל שאני אאמין למשפט כזה, צריך לגבות אותו בנתונים של עליה משותפת בין תאונות ללא ביטוח (ועדיף גם עם קורולציה לתביעות) ועליה של מחיר הביטוח.
מבחינתי הנתונים של חוסר ביטוח יכולים לנבוע מהעלייה בשימוש באופנועי שטח ואולי גם באופנועי קיבוץ. כאלה שכנראה לא היו מבטחים גם אם הביטוח היה זול בחצי.
גם כל עוד חברות השליחויות לא בוכות (לא כולם יכולים לעבור לאופניים) אז שליחויות עדיין כלכליים עם המחירים החדשים. דרך אגב חידשתי את הביטוח שבוע שעבר והייתה קפיצה במחיר :(
שלום לכולם, חזרתי אחרי סיפור חיים קשה ישירות לכתבה הזו.
קודם כל, יש שיגאות כתיב בכתבה בראשית העמוד: אומרים לרכב ולא לרכוב (זו הצורה התקנית).
דבר נוסף, כמו שרוב חברי הפאנל אמרו כאן, את המדינה זה לא מעניין.
כמה זה לא מעניין ?
לא מעניין כל כך עד שאפילו אני כמעט מתתי בדרכים ומשטרת ישראל סגרה את התיק.
בואו נשאל כך,
למה הביטוח בכלל מתייקר ?
התשובה היא כמובן תאונות.
האם יש מסמך רשמי עם מספרי רישוי המעורבים בתאונות ?
האם כותב הכתבה פנה להפול וביקש מסמך שכזה או הסבר למסמך שכזה ?
לאחר מכן, שלא תקבל באמת מסמך כזה כי אין ו/או ימציאו לך תשובה "כי אסור לתת פרטים אישיים" (למרות מספר רישוי הוא לא פרטי),
תשאל את עצמך מי היה הגורם ברו התאונות הללו.
הסטטיסטיקה תראה כי רוב הגורמים הם לא רוכבי האופנועים וכאן צריך להגיע הטיפול הממשלתי / מדינתי / משטרתי.
וכשאין מי שיטפל אז קל להעלות את המחירים ולצפצף על הרוכבים.
לצערי הרב, אתה טועה ומטעה.ציטוט:
הסטטיסטיקה תראה כי רוב הגורמים הם לא רוכבי האופנועים
פולגז מפרסמים מדי חודש את סטטיסטיקת התאונות כבר למעלה משנתיים.
אם תעבור לפחות על החצי שנה האחרונה, אתה תראה מגמה ברורה - כמעט מדי חודש, בין שליש לחצי מההרוגים נפגעו בתאונות עקב איבוד שליטה של הרוכב "מסיבה שאינה ברורה" ללא שום מוערבות של רכב 4-גלגלי.
אז כדי שהטיעון שלך יהיה נכון, כל שאר התאונות צריכות להיות באשמתו הבלעדית של נהג הרכב המעורב. ברור עד כדי גיחוך שזה לא המצב.
הסטטיסטיקה הזאת רק מאמתת את התחושה הכללית שלי ממה שאני רואה בכביש - העם היושב בציון רוכב בדיוק כמו שהוא נוהג. פזיזות, אגרסיביות, זלזול במשתמשי הדרך האחרים, בחוקי התנועה ובהיגיון הבריא, חוסר ריכוז, רמת מיומנות ירודה...
במקרה של דו"ג נוספת לקוקטייל הרצחני הזה גם יכולת השתחלות (מה עם לעקוף מימין אוטובוס שפונה ימינה? בנובמבר שעבר נהרג גאון כזה) ויכולות דינמיות שגדולות על המוח המצומק של הרוכב (לפחות שתי תאונות מהחצי שנה האחרונה, בשטח עירוני, שבהן אוזכר בפולגז ש"יש לציין שהרוכב הגיע במהירות גבוהה". כמה גבוהה? בטח "רק" 120-140, לא יותר מזה...).
וכמובן, שיש את אלה שעוד לא הגיע זמנם.
היה לי מכר לפני כעשור שחטף שלילה על 174 קמ"ש בתוך תל אביב, בכביש עם הגבלה של 50 או 70 קמ"ש (ניסה לשכנע אותי שזה היה בלילה, בכביש עם 4 נתיבים לכיוון, ולכן מעשיו לא היו מסוכנים באופן חריג).
בתקופה שהיינו צעירים ופוחזים, היינו עושים "פאסים" בעליות מהבקעה למעלה אפריים... הבנדיט לא אפשר לי מהירויות "מכובדות" שם, אבל היו חבר'ה עם אופנועי ספורט שראו שם 220 קמ"ש על השעון.
על הגאונים שעוקפים מימין אוטובוסים בפניה ימינה כבר דיברתי. כשאני בת"א, אני רואה כאלה על בסיס די קבוע.
באיזור שלי (בין אום אל-פאחם לג'נין) אפשר לראות את כל הגרסאות האפשריות לרכיבה התאבדותית.
אז בוא נגיד - עם כל ה"כבוד" לנהגי הרכב, במקרה הטוב, אני יכול להסכים לכך שבכ-50% מהתאונות שאינן עצמיות, עיקר האשמה הינה על נהג הרכב. בשאר המקרים, אני מנחש שאילו היינו יודעים את נסיבות התאונה ומנתחים אותם, היינו מגיעים למסקנה שעיקר האשמה על הרוכב.
שזה מביא אותנו לכ-65-75% מסך התאונות שבהן עיקר או כל האשמה היא על רוכב האופנוע.
אין מה לעשות, זה המצב. וההכחשה לא תעזור כאן.
אני לא טועה ולא מטעה.
אתה טועה ומטעה.
אני אחדש לך משהו.
כשאני הייתי על ערש דווי, החוקר הגיע אליי עד למיטה.
הוא ניסה לשכנע אותי שהמקרה שקרה לי הוא "תאונה עצמית".
הוא גם שאל אותי מספר פעמים בצורה עקומה: "אתה יודע, יש אנשים שעושים תאונה עצמית ומפחדים להודות".
אחי, הוציא אותו החוצה לאופנוע והראה לו שכל מטומטם מבין שהאופנוע התהפך 360 ולא נגרר על הצד וזאת בגלל מכה שהוא קיבל מרכב.
למעשה השוטר לא האמין לי.
חוקר אחר שלא קשור למחלקת חקירות כפר-סבא דיבר איתי על המקרה, שלא לרקורד, ואמר לי: "יותר קל להם לרשום תאונה עצמית ולסגור את התיק ככה, גם אם אתה לא אשם".
אז הסטטיסטיקה שאתה / פול-גז מציגים כאן היא שגויה.
המשטרה סוגרת עשרות תיקים על "תאונה עצמית" כי הם לא באמת רוצים לחקור עד הסוף מה היה בתאונה.
לכן גם רשמתי: "תשאל את עצמך מי היה הגורם ברוב התאונות הללו" - משמע, תחקור לבד.
לאחר שתחקור לבד, תגלה סטטיסטיקה מאוד שונה - מניסיון.
אולי הספיקו לתקן,
אבל אני רואה שכתוב לרכוב...
לגבי נסיון וסטטיסטיקה, בד"כ זה לא מקביל...
(אלא אם אתה חוקר תאונות, או חוקר ביטוח...)
נ.ב.
לגבי אופנוע שעשה 360,
זה בהחלט יכול לקרות מתאונה עצמית.
(וחא שאני חס וחלילה רומז שזה מה שקרה, אבל הטיעון שהבאת לא קשור למקרה).
מהמציאות סביבי (אני, לצערי, וחברים) אני יכול להגיד שרוב התאונות שנתקלתי בהן היו באשמה של הרוכב. גם אם לא בלעדית (בלי קשר למה שמשטרה רשמה או לא. אבל זה מחזיר אותי לאמירה של נסיון וסטטיסטיקה.
יש משהו בדברי Strokes 2 , אם כי לא באופן כה גורף.
כל תאונה עם רכב שרוכב נהרג בה ולא מצולמת\עדי ראייה והנהג החליט לברוח..
בוא נהייה ריאליים.. אני חותם שרושמים תאונה עצמית.
אף שוטר לא יגדיל ראש ויתחיל לעשות חקירות קשות כשאפשר לסגור את התיק בשנייה.
גם אם הנהג לא ברח, נשארת רק הגרסה שלו ללא צילומים ולמעט מקרים חריגים ונדירים מאוד - זה יירשם כאשמת הרוכב.
זה החיים.
בשביל לטעון לעיוות שיטתי של סטטיסטיקת התאונות צריך קצת יותר מהנסיון האישי והעגום שלך.
בין לבחור להאמין לתיאוריית הקונספירציה שלך (שמבוססת על מקרה או מקרים בודדים לכל היותר) או להאמין לפולגז, אני בוחר להאמין לפולגז.
ואם כבר בניסיון אישי עסקינן - אני עברתי לא מעט נפילות ברבע מיליון קילומטרים שרכבתי. בעיקר בחצי הראשון :)
התאונה ששלחה אותי לשיקום, הייתה עצמית פר סה. לא היה מגע ביני לרכב אחר, כן היה הרבה טמטום והערכת סיכונים לקויה מצידי.
עוד 4 נפילות שסיימתי עם חבלות קלות מאוד - היו תאונות עצמיות: חריגה ממעטפת היכולות של האופנוע בקורס רכיבה, החלקה בכביש רטוב, החלקה על כתם סולר, ומקרה בגיאורגיה שבו "יישרתי את היציאה" מעיקול בכביש כורכר - לשדה הקרוב, כי נכנסתי מהר מדי לעיקול, והייתי צמוד מדי לחבר שרכב מלפני ובלם.
עוד אחת (הראשונה) - נכנסתי מאחור במשאית שנסעה בנתיב הימני. אשמתי המלאה, גם אם לא תאונה עצמית לפי הגדרה.
בכל השנים האלה, היו פעמיים שנוצר מגע בין האופנוע שלי לרכב - פעם אחת עיקר האשמה היא על הרכב, פעם אחרת חצי חצי. שתי הפעמים קרו במהירות זחילה, בשתיהן נשארתי על הגלגלים ולא נפגעתי כלל.
אז בניסיון האישי שלי - אני נושא באשמה הבלעדית לכל התאונות שבהן נפצעתי ברמה כלשהי כמעט ב-100% מהמקרים.
הסטטיסטיקה של חברי הרוכבים (ויש לא מעט) דומה - הרבה תאונות עצמית, והשאר ברובן תאונות עם אשם תורם מצד נהג רכב, שיכלה להימנע אילו הרוכב היה זהיר יותר.
יש יוצאי דופן, אבל לא הרבה.
בניגוד לטענה שלך, זאת לא תמונת מציאות שמסתמכת על מקרה יחיד, יהיה תראומטי ככל שיהיה.
אגב, לקינוח: היום בבוקר כמעט הוריד אותי XMAX בדרך אם המושבות. עליתי מכביש 4 דרום והשתלבתי בתנועה עומדת לאחר המחלף, עמדתי מאחורי רכב, בדקתי עד כמה שניתן שהמרווח בין הטורים פנוי, וכשהייתי כבר עם קלאץ' חצי משוחרר כדי להיכנס בין הטורים - הספקתי לשמוע את המנוע שלו כשהו טס על הגז בין שני נתיבים צרים ועומדים. הספקתי לסגור את הקלאץ' בחזרה ולהפסיק את הזינוק. הליצן עבר פחות מחצי מטר ממני, במהירות של להערכתי לא פחות מ-60 קמ"ש. אני לא בטוח שהוא הספיק בכלל להבין כמה הוא היה קרוב לתאונה. משם הוא המשיך ברכיבה פרועה בין הנתיבים ונעלם אל האופק.
אז סבבה, אפשר להמשיך לטעון שהרוכבים הם מקצועיים, זהירים וחושבים קדימה - בעוד שנהגי הרכב ה"רעים" מורידים אותם.
נוח לך לחיות בהכחשה, תחיה. רק בבקשה אל תנסה להציג את האשליות שלך בתור תמונת מצב עובדתית.
צריך גם לספור כמעטים- מצב שבמקרה או מזל לא הסתיים בתאונה.
כל התאונות שעשיתי על דו"ג (3) היו באשמת נהגות.
הרוב מכל עשרות הכמעטים שהגעתי אליהם (בצעירותי בעיקר) היו באשמתי.
אני בטוח שיש תאונות אופנוע באשמת נהגים שהוגדרו כתאונות עצמיות.
אני גם בטוח שמדובר בחלק שולי מתאונות הדו"ג.
אני יודע שרוב הרוכבים לא טרחו לעבור קורס רכיבה מתקדם.
אני יודע שרוב הנהגים ורוב הרוכבים לא מצייתים לחוקי הכביש בכל פעם שהם עולים לכביש.
התוצאה (המצערת) בתאונות הדו"ג למיטב הבנתי היא נס גלוי. פלא שלא מתים כאן אלפי רוכבים בכל שנה.
לספור (או, ליתר דיוק, לנתח ולהסיק מסקנות מכל "כמעט") - אתה תשתפר כרוכב ובסופו של יום, תהיה רוכב בטוח יותר.
אבל אם הדיון סובב סביב הביטוח ויחס המדינה לאופנועים - אז מה שמעניין הוא סטטיסטיקת ההרוגים וסטטיסטיקת הפצועים, כי זאת פגיעה בתוצר, הפסד מיסים ועומס על מערכת הבריאות, ולמדינה צריך להיות אינטרס ברור לצמצם את התופעה. כדאי לזכור את הפרספקטיבה הזאת כשדנים ביחס המדינה לאופנועים.
עשיתי שטויות בתור רוכב צעיר, ללא ספק.
.
קורסים לרכיבה מתקדמת, אכיפה נרחבת, חינוך ותמריצי מעבר לדו"ג הם השילוב הנכון שיועיל למדינה.
הבעיה העיקרית היא החינוך. משרד התחבורה והרשות למניעת תאונות דרכים אימפוטנטים בהקשר הזה. אולי הפיילוט של הקורסים יפיל כמה אסימונים.
המודל צריך להיות כזה.
המדינה מסבסבדת רכישת אופנועים ואביזרי בטיחות או בעצם מפחיתה מיסוי.
הרוכב "מקבל" יתרת סכום לעשות קורסים ולבטח את עצמו.
המדינה משקיעה באכיפה וחינוך. *למה אין לנו דן דן הכבאי בעברית?
הכסף שנחסך מהתאונות שנמנעו- מממן את ההשקעה.