בקשה להמלצות לאופנוע ראשון - לשימוש יומיומי קל ולסופי שבוע עם שטח קל

שלום לכל חברי הפורום,
אני בן 27, אחרי תואר, עובד.
בעצת חברי פורום זה, חיכיתי למעלה משלוש שנים כדי שאוכל להרשות לעצמי לקנות אופנוע ובאמת לנצל אותו ולהנות ממנו.
אני בעל רישיון A1. ללא ניסיון. מחפש אופנוע לשימוש יומיומי קל של כ-15 ק"מ ביום - להגעה מהבית לרכבת, סידורים בעיר, לחדר הכושר וכו'.
השימוש העיקרי יהיה בעיקר בסופי השבוע - בערך 45 ק"מ. בסופי השבוע אני מתכנן לרכב גם בשטח (לא שטח טכני) - שבילים לא סלולים, דרכי עפר, יער בן שמן, פארק קנדה, מבואות ירושלים.. האופנוע צפוי לשמש אותי כשנה לפחות, אולי ארצה להשתדרג בעתיד.

התקציב שלי הוא 25-30 אלף ש"ח, גמיש. אני לוקח בחשבון שאצטרך להוציא עוד כמה אלפים על מיגון טוב, מעיל, קסדה וכיוצ"ב. סה"כ כ-35-40 אלף ש"ח כולל הכל. ממה שראיתי, האופנוע המתאים עבורי יהיה דו-שימושי או אדוונצ'ר.

התחלתי לחפש אופנועים - שמתי עין על CRF300L שנמכר כעת ב-31 אלף.
אציין כי אני מסוג האנשים שמעדיף להוסיף עוד קצת כסף ולקנות חדש מהיבואן שמגיע עם אחריות במקום להתעסק עם יד2 וכו' שההיסטוריה של האופנוע לא ידועה. ראיתי מודעות ביד2 ונראה שחלק מהאופנועים שם עברו התעללות רצינית...

אודה לכם מאוד אם תוכלו להכווין אותי בהתאם לצרכים שלי.

תודה רבה, שנדע ימים טובים ובשורות טובות לכולם.

קודם כל, ברוך השב!
לצרכים שאתה מתאר, דו"ש עם נטיית שטח נשמע אידיאלי - שכן אין לך כוונה לבצע רכיבות ארוכות בכבישים מהירים (נקודת התורפה העיקרית של הכלים האלה).
גם אופנוע אדוונצ'ר קרבי יכול להתאים, אבל קח בחשבון שתמורת נוחות גבוהה יותר בכביש (שאינך מתכוון לנצל בשלב זה) אתה משלם בתוספת משקל שמעיקה בשטח, ובעמידות פחותה לנפילות (לתקן פלסטיקה זה יקר).

מכאן, אחלק את זה לשניים.
כלים חדשים - בגזרה הזאת, הכלי הפופלארי היחיד שנכנס לך בתקציב ומתאים לדרישות זה ההונדה CRF300L. היתרונות שלו רבים (אמינות, אחזקה זולה, נמוך יחסית לדו"שים אחרים) אך מדובר באופנוע בסיסי שלא מצטיין בשטח, ולא משאיר לך הרבה "מרווח גדילה". אם תתמיד ברכיבות השטח שלך, כנראה שתמצה אותו תוך זמן קצר מאוד ותרצה להתקדם לאופנוע קרבי וחזק יותר.
משום שמדובר באופנוע ראשון, סביר להניח שהוא יראה לא מעט נפילות - ובבואך למכור אותו בעוד חצי שנה, תאלץ לספוג ירידת ערך משמעותית.
חסרון נוסף - משום שמדובר ב-286 סמ"ק, תאלץ לשלם את הביטוח בתעריף היקר, למרות שהביצועים עדיין בליגה של ה-250.

קיימות אופציות נוספות כגון הדו"שים של SWM, אופנועי אינדורו-לייט (AJP PR5) וכו'. אם תרצה וזה נשמע בכיוון, אפשר לדון גם באופציות האלה.

כלים משומשים.
לדעתי, כל עוד לשיקולים הכלכליים יש משקל משמעותי בהחלטה, זאת הבחירה הנכונה לכל אופנוע ראשון, בייחוד אם מדובר בדו"ש. תן למישהו אחר לספוג את ירידת הערך הראשונית, להשקיע בתוספות ומיגון האופנוע - ואז תקנה.
בגזרה הזאת, יש כמה כלים שמתאימים בול לדרישות - אבל קח בחשבון שצריך לבדוק את הכלים היטב ולהשאיר סכום בצד ליישור קו. העדיפות היא כמובן לכלים שלא נסעו הרבה, היו אצל מספר קטן של בעלים, לא עשו שטח קשה, נשמרו וטופלו היטב. החיפוש אחר המציאה דורש סבלנות, ידע בסיסי במכונאות ובעיקר - להבין מי עומד מולך, כי בסוף - אתה קונה את הכלי מבן אדם, ויש חשיבות מכרעת לטיב הבעלים האחרונים.
הכלים שהכי מתאימים לדרישות שלך הם:
סוזוקי DRZ400. דו"ש קרבי שיודע לתת עבודה בכביש, כל עוד התפריט לא כולל כבישים מהירים. אמין ופשוט מאוד, מיוצר כבר למעלה מ-20 שנה ללא שינויים. קצת כבד במונחים של היום. פופלארי בארה"ב, ולכן יש אינסוף שיפורים ושפצורים זמינים ברשת. בתקציב שלך תוכל למצוא DRZ בן 3-5 במצב קרוב למושלם.
ימאהה WR250R. דו"ש מעולה, עם יכולות שטח טובות ויכולות כביש מפתיעות לנפחו. אמין ביותר, ראיתי דיווחים בחו"ל על כלים שהגיעו ל-100 אלף על המנוע המקורי (וזה לא כלי שמשמש בעיקר לנסיעות למכולת, כן)? הבעיה היא, שמטרו החליטו לא לטרוח לייבא את הדגם בתקינה אמריקאית, ולכן הוא ירד ממצבת הכלים עם הפסקת שיווקו באירופה אחרי שנת 2017. עדיין פה ושם ניתן למצוא כלים עם קילומטראז'ים נמוכים, ומחירם סביב התקציב שלך. תופעה מעניינת - בחמש השנים האחרונות, המחירים שמבקשים על WRR שמור בקושי ירדו = ירידת ערך אפסית.
SWM RS300R - בפועל, מדובר בגלגול של אופנועי הסקוורנה "אדומה" (סוף שנות ה-2000, לפני שהסקוורנה נרכשה ע"י ק.ט.מ). ההסקווארנות האדומות היו כלים מעולים ועמידים מאוד, ואני מניח שהתכונה הזאת נשמרה.ה-RS300 הוא כבר יותר אופנוע אינדורו מתורבת מאשר דו"ש, אבל אני בטוח שבאחזקה טובה הוא יחזיק לא מעט עד שתזדקק לשיפוץ מנוע, גם אם תיסע עליו נסיעות קצרות בכביש.
DR650 - כבד יותר מה-DRZ400, עוד יותר פשוט (הייתי אומר "עתיק" - הוצג לפני 30 שנה ומשנת 1996 מיוצר בלי שינויים מהותיים), עוד יותר אמין. משמעותית פחות טוב בשטח אבל עדיף בכביש. יכול להתאים לך, אם אתה מוכן לשלם בביצועי שטח כדי להרוויח בנסיעות היומיומיות שלך. עוד נקודה חשובה - יחסית לדו"שים קרביים, ה-DR נמוך מאוד ויכול להתאים גם לרוכב נמוך מהממוצע. בתקציב שלך תוכל למצוא כלי צעיר בן שנתיים (מלימוד נהיגה למשל) או כלי מעט זקן יותר, אבל מאובזר בכל טוב.
קח בחשבון שזה אופנוע קרבורטור, בלי מד דלק, מד סל"ד, בלי הילוך שישי, על ABS-שמייבאס אני בכלל לא מדבר. כמו טלפון עם חוגה :)
אם אתה שואל אותי - זה מעולה, אבל רבים וטובים פה לא יסכימו איתי.

אם אתה בכל זאת יותר בכיוון של אדוונצ'ר, תעדכן אותי ואפשר לדון באופציות של הסגמנט הזה בהודעה נפרדת.

האמת, ששכחתי עוד אופנוע - שכנראה הוא ה-הגדרה למה שאתה מחפש.
ריואל אנפילד הימליאן.
קל לרכיבה, חסכוני, לפי דיווחים זרים - די אמין, פשוט לאחזקה.
מתאים מאוד לטיולים ארוכים בשטח קל-בינוני ובכבישים צדדים.
עולה 33 אלף ש"ח כחדש, ולדעתי כבר מגיע עם מיגון גחון ומיגון צד.
יש גם משומשים טריים ב-30 מינוס.
היחסרון העיקרי - לא נועד לכבישים מהירים. אפשר לשפר מעט בהחלפת גל זיזים לאחד מתוצרת TEC הבריטית, מה שמשחרר עוד כ-15-20 אחוז הספק בסל"ד גבוה, אבל אני לא בטוח שתרצה להתעסק בזה באופנוע חדש.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

קודם כל, ברוך השב!
לצרכים שאתה מתאר, דו"ש עם נטיית שטח נשמע אידיאלי - שכן אין לך כוונה לבצע רכיבות ארוכות בכבישים מהירים (נקודת התורפה העיקרית של הכלים האלה).
גם אופנוע אדוונצ'ר קרבי יכול להתאים, אבל קח בחשבון שתמורת נוחות גבוהה יותר בכביש (שאינך מתכוון לנצל בשלב זה) אתה משלם בתוספת משקל שמעיקה בשטח, ובעמידות פחותה לנפילות (לתקן פלסטיקה זה יקר).

מכאן, אחלק את זה לשניים.
כלים חדשים - בגזרה הזאת, הכלי הפופלארי היחיד שנכנס לך בתקציב ומתאים לדרישות זה ההונדה CRF300L. היתרונות שלו רבים (אמינות, אחזקה זולה, נמוך יחסית לדו"שים אחרים) אך מדובר באופנוע בסיסי שלא מצטיין בשטח, ולא משאיר לך הרבה "מרווח גדילה". אם תתמיד ברכיבות השטח שלך, כנראה שתמצה אותו תוך זמן קצר מאוד ותרצה להתקדם לאופנוע קרבי וחזק יותר.
משום שמדובר באופנוע ראשון, סביר להניח שהוא יראה לא מעט נפילות - ובבואך למכור אותו בעוד חצי שנה, תאלץ לספוג ירידת ערך משמעותית.
חסרון נוסף - משום שמדובר ב-286 סמ"ק, תאלץ לשלם את הביטוח בתעריף היקר, למרות שהביצועים עדיין בליגה של ה-250.

קיימות אופציות נוספות כגון הדו"שים של SWM, אופנועי אינדורו-לייט (AJP PR5) וכו'. אם תרצה וזה נשמע בכיוון, אפשר לדון גם באופציות האלה.

כלים משומשים.
לדעתי, כל עוד לשיקולים הכלכליים יש משקל משמעותי בהחלטה, זאת הבחירה הנכונה לכל אופנוע ראשון, בייחוד אם מדובר בדו"ש. תן למישהו אחר לספוג את ירידת הערך הראשונית, להשקיע בתוספות ומיגון האופנוע - ואז תקנה.
בגזרה הזאת, יש כמה כלים שמתאימים בול לדרישות - אבל קח בחשבון שצריך לבדוק את הכלים היטב ולהשאיר סכום בצד ליישור קו. העדיפות היא כמובן לכלים שלא נסעו הרבה, היו אצל מספר קטן של בעלים, לא עשו שטח קשה, נשמרו וטופלו היטב. החיפוש אחר המציאה דורש סבלנות, ידע בסיסי במכונאות ובעיקר - להבין מי עומד מולך, כי בסוף - אתה קונה את הכלי מבן אדם, ויש חשיבות מכרעת לטיב הבעלים האחרונים.
הכלים שהכי מתאימים לדרישות שלך הם:
סוזוקי DRZ400. דו"ש קרבי שיודע לתת עבודה בכביש, כל עוד התפריט לא כולל כבישים מהירים. אמין ופשוט מאוד, מיוצר כבר למעלה מ-20 שנה ללא שינויים. קצת כבד במונחים של היום. פופלארי בארה"ב, ולכן יש אינסוף שיפורים ושפצורים זמינים ברשת. בתקציב שלך תוכל למצוא DRZ בן 3-5 במצב קרוב למושלם.
ימאהה WR250R. דו"ש מעולה, עם יכולות שטח טובות ויכולות כביש מפתיעות לנפחו. אמין ביותר, ראיתי דיווחים בחו"ל על כלים שהגיעו ל-100 אלף על המנוע המקורי (וזה לא כלי שמשמש בעיקר לנסיעות למכולת, כן)? הבעיה היא, שמטרו החליטו לא לטרוח לייבא את הדגם בתקינה אמריקאית, ולכן הוא ירד ממצבת הכלים עם הפסקת שיווקו באירופה אחרי שנת 2017. עדיין פה ושם ניתן למצוא כלים עם קילומטראז'ים נמוכים, ומחירם סביב התקציב שלך. תופעה מעניינת - בחמש השנים האחרונות, המחירים שמבקשים על WRR שמור בקושי ירדו = ירידת ערך אפסית.
SWM RS300R - בפועל, מדובר בגלגול של אופנועי הסקוורנה "אדומה" (סוף שנות ה-2000, לפני שהסקוורנה נרכשה ע"י ק.ט.מ). ההסקווארנות האדומות היו כלים מעולים ועמידים מאוד, ואני מניח שהתכונה הזאת נשמרה.ה-RS300 הוא כבר יותר אופנוע אינדורו מתורבת מאשר דו"ש, אבל אני בטוח שבאחזקה טובה הוא יחזיק לא מעט עד שתזדקק לשיפוץ מנוע, גם אם תיסע עליו נסיעות קצרות בכביש.
DR650 - כבד יותר מה-DRZ400, עוד יותר פשוט (הייתי אומר "עתיק" - הוצג לפני 30 שנה ומשנת 1996 מיוצר בלי שינויים מהותיים), עוד יותר אמין. משמעותית פחות טוב בשטח אבל עדיף בכביש. יכול להתאים לך, אם אתה מוכן לשלם בביצועי שטח כדי להרוויח בנסיעות היומיומיות שלך. עוד נקודה חשובה - יחסית לדו"שים קרביים, ה-DR נמוך מאוד ויכול להתאים גם לרוכב נמוך מהממוצע. בתקציב שלך תוכל למצוא כלי צעיר בן שנתיים (מלימוד נהיגה למשל) או כלי מעט זקן יותר, אבל מאובזר בכל טוב.
קח בחשבון שזה אופנוע קרבורטור, בלי מד דלק, מד סל"ד, בלי הילוך שישי, על ABS-שמייבאס אני בכלל לא מדבר. כמו טלפון עם חוגה :)
אם אתה שואל אותי - זה מעולה, אבל רבים וטובים פה לא יסכימו איתי.

אם אתה בכל זאת יותר בכיוון של אדוונצ'ר, תעדכן אותי ואפשר לדון באופציות של הסגמנט הזה בהודעה נפרדת.

---

תודה גדולה על התשובה המפורטת (מאוד).
קראתי וחקרתי על מרבית הכלים שהצעת. נראה שחלקם בהחלט טובים וכאלו שיכולים לענות היטב על הצרכים שלי אולם נראה כי יהיה קשה להשיג כלי שמור עם קילומטראז' נמוך. רובם נמכרים ביד 4 ומעלה. אלו שלא נמכרים בעבור מחירים גבוהים משמעותית.

בכנות, אני עדיין חדש בעולם הזה וקנייה של אופנוע משומש מטרידה אותי. אני חושש שמא בסוף הזול יותר ייצא יקר יותר. בהנחה שאני מתכוון לקנות משומש - אני אצטרך למצוא כלי שמור, עם קילומטראז' נמוך ולקנות אותו מאדם אמין - משימה לא פשוטה, בעיקר לגבי אמינות הכלי ומצבו הטכני, נפילות שחווה, סדירות הטיפולים וכדומה. לצערי, שמעתי מחברים ומשפחה כמה וכמה סיפורים על תקלות שהתגלו רק לאחר רכישה מיד 2 ולכן אני מביע חשש כזה. מאחר שהצעת אפשרות כזו, אני בטוח שקיימות מציאות כמו שאתה מתאר, אבל אני לא בטוח שיהיה לי מספיק ניסיון וידע כדי לזהות כלים טובים כאלו.

מה שמשאיר אותי כרגע, לפחות, עם כלי חדש. לאחר מחשבה מחודשת, אני מותח את התקציב שלי לכיוון ה-40-45 אלף ש"ח.

משיטוט קצר ביוטיוב ובפורומים בחו"ל ראיתי שה-CRF בהחלט יכול לענות על הדרישות שהצגתי. הבעיה איתו צפויה לטעמי דווקא בכביש. זה האופנוע שלמדתי עליו את הרישיון ואני זוכר שהנוחות שלו על האספלט לא הייתה אידאלית. אם ארצה להגדיל את טווח הנסיעה שלי על הכביש ביום-יום הוא נראה כפחות נוח, אני צודק?

אופנוע שהצעת והדליק אותי מאוד זה הרויאל הימליאן - בול מה שאני מחפש: מחיר נמוך, עונה על מה שרציתי לגמרי. יש רק בעיה אחת - אני לא מכיר את המותג בכלל, ולא יודע דבר לגבי האמינות שלו. תוכל לפרט ככל הידוע לך לגביו?

ככל שאני קורא את דבריך שוב ושוב, נראה שהסגנון שאני צריך להתמקד בו הוא לא דו"ש אלא אדוונצ'ר.
בהזדמנות זו, אשמח אם תוכל לחוות דעתך לגבי ה-CB500X וה-KTM 390 ADV. אם יש אדוונצ'ר חדש בטווח המחירים הנ"ל, אשמח מאוד לשמוע.

שוב - תודה גדולה, בשורות טובות וערב נעים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי TT23

תודה גדולה על התשובה המפורטת (מאוד).
קראתי וחקרתי על מרבית הכלים שהצעת. נראה שחלקם בהחלט טובים וכאלו שיכולים לענות היטב על הצרכים שלי אולם נראה כי יהיה קשה להשיג כלי שמור עם קילומטראז' נמוך. רובם נמכרים ביד 4 ומעלה. אלו שלא נמכרים בעבור מחירים גבוהים משמעותית.

בכנות, אני עדיין חדש בעולם הזה וקנייה של אופנוע משומש מטרידה אותי. אני חושש שמא בסוף הזול יותר ייצא יקר יותר. בהנחה שאני מתכוון לקנות משומש - אני אצטרך למצוא כלי שמור, עם קילומטראז' נמוך ולקנות אותו מאדם אמין - משימה לא פשוטה, בעיקר לגבי אמינות הכלי ומצבו הטכני, נפילות שחווה, סדירות הטיפולים וכדומה. לצערי, שמעתי מחברים ומשפחה כמה וכמה סיפורים על תקלות שהתגלו רק לאחר רכישה מיד 2 ולכן אני מביע חשש כזה. מאחר שהצעת אפשרות כזו, אני בטוח שקיימות מציאות כמו שאתה מתאר, אבל אני לא בטוח שיהיה לי מספיק ניסיון וידע כדי לזהות כלים טובים כאלו.

מה שמשאיר אותי כרגע, לפחות, עם כלי חדש. לאחר מחשבה מחודשת, אני מותח את התקציב שלי לכיוון ה-40-45 אלף ש"ח.

משיטוט קצר ביוטיוב ובפורומים בחו"ל ראיתי שה-CRF בהחלט יכול לענות על הדרישות שהצגתי. הבעיה איתו צפויה לטעמי דווקא בכביש. זה האופנוע שלמדתי עליו את הרישיון ואני זוכר שהנוחות שלו על האספלט לא הייתה אידאלית. אם ארצה להגדיל את טווח הנסיעה שלי על הכביש ביום-יום הוא נראה כפחות נוח, אני צודק?

אופנוע שהצעת והדליק אותי מאוד זה הרויאל הימליאן - בול מה שאני מחפש: מחיר נמוך, עונה על מה שרציתי לגמרי. יש רק בעיה אחת - אני לא מכיר את המותג בכלל, ולא יודע דבר לגבי האמינות שלו. תוכל לפרט ככל הידוע לך לגביו?

ככל שאני קורא את דבריך שוב ושוב, נראה שהסגנון שאני צריך להתמקד בו הוא לא דו"ש אלא אדוונצ'ר.
בהזדמנות זו, אשמח אם תוכל לחוות דעתך לגבי ה-CB500X וה-KTM 390 ADV. אם יש אדוונצ'ר חדש בטווח המחירים הנ"ל, אשמח מאוד לשמוע.

שוב - תודה גדולה, בשורות טובות וערב נעים.

---

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

זה גל הזיזים החלופי.
אם היה לי הימליאן, הייתי מנסה.
https://www.tecbikeparts.com/product...malayan-410cc/

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

---

תודה רבה!
אם אני מבין נכון את דבריך, בהנחה שאני מחפש תמהיל של 85-90% כביש ו-10-15%, מוטב שאתמקד באופנועים שיש להם יכולת כביש טובה, ואז אופנועי דו"ש לא יהיו רלוונטיים. כלומר, אם אני מתכוון להסתפק בשבילי קק"ל ועפר כ"ירידה לשטח" בשלב זה, גם אופנועי אדוונצ'ר ידעו לתת מענה הולם לכך. לאור הצעותיך אני מתלבט בין שלושה כלים שאותם ביקשתי לבחון ברכיבת מבחן:

- KTM אדוונצ'ר 390
- הונדה CB500X
- רויאל אנפילד הימליאן

קראתי שבחים על אודות האמינות של ההונדה. מקריאה באינטרנט נראה שלהימליאן ולהונדה יש מוניטין אמינות טוב יותר בהשוואה לKTM אבל לא בהרבה. כלומר, נראה שהKTM טיפלו בנושא האמינות מאז יציאת הגרסה האחרונה. אני מנסה להבין מה הסיבה להפרש המחיר (כ-10 אלף ש"ח) בין הקטמ לבין ההונדה (מנוע גדול יותר רק ב-20%). נטיית הלב הטבעית שלי היא לכיוון הקטמ. מנסה להבין אם אני מפספס משהו לגבי המותג הזה.

תודה שוב!

יכול להיות שלא הבנתי את תמהיל השימוש שלך?

ציטוט:

---

אני בעל רישיון A1. ללא ניסיון. מחפש אופנוע לשימוש יומיומי קל של כ-15 ק"מ ביום - להגעה מהבית לרכבת, סידורים בעיר, לחדר הכושר וכו'.
השימוש העיקרי יהיה בעיקר בסופי השבוע - בערך 45 ק"מ.

---

אופנועי דו"ש, כשמם כן הם - נותנים עבודה בכביש, ונותנים עבודה בשטח.
נסיעה של 15 ק"מ ביום (מניח שמדובר בנסיעה בעיר, או נסיעה פרברית בכבישים שאינם מהירים - כמו למשל, רחובות-יבנה) היא לגמרי בטווח השימוש של דו"שים ולא מצדיקה רכישה של אופנוע מוטה כביש על חשבון יכולות השטח.
ההונדה CB500X הוא לא אופנוע שתוכל להינות איתו בשטח. ברגע שתנסה לזוז משבילים לבנים שעבירים לפרייבט ממוצע, האופנוע יקשה עליך מאוד.
היתרונות שלו הם בתחומי התיור בכביש - יכולת לבצע רכיבות ארוכות (של כמה שעות), גם בזוג, בנוחות סבירה. לפי ההודעה הראשונה שלך אין לך כוונה לבצע רכיבות כאלה.
לכן, הייתי מחלק את זה לשניים (בהנחה ואנחנו מדברים רק על אופנועים חדשים, והמשומשים מחוץ לתחום):
- אם נסיעות בכבישים מהירים (כמו כביש 1, 443, 521 וכו') הן חלק מהתפריט - לך על הק.ט.מ 390 אדוונצ'ר. זה הרבה אופנוע בסכום סביר, ויכולת השטח שלו סבירה גם מעבר לשבילים לבנים. רק תשקיע במיגון האופנוע.
- אם אין לך כוונה לרכב בכבישים מהירים, תשקול את ההימליאן. הוא אופנוע מגניב, שיאפשר לך לעשות טיולי שטח ארוכים בכיף, ויסתדר מעולה בנסיעות עירוניות-פרבריות.

אופציה נוספת: אם אתה מעדיף את יכולת הכביש של ה-390 למרות שאין לך צורך או רצון בטיולי כביש ארוכים, ואתה לא מתכוון לרכב בכביש המהיר על בסיס קבוע - אתה יכול לשקול את האח הקטן שלו, האדוונצ'ר 250. משום מה אני לא רואה את הדגם באתר של ק.ט.מ, אבל אתה יכול לבדוק ישירות מולם האם הדגם עדיין מיובא.

לפי הדרישות והנסיבות שתיארת הייתי קונה את ה CRF300 (כמעט קניתי):
שימוש עירוני- אין שום בעיה. זה כמו קטנוע בערך.
שטח -אפשר לעשות איתו הרבה יותר משבילים. תמצא ביוטיוב דוגמאות למכביר.
אמינות - אופנוע פשוט בלי אלקטרוניקה זול לתקן אותו וקל לתחזוקה עצמית.
סחירות - אנשים יקנו הונדה משומש. גם אתה יכול לקנות משומש.
משקל- אפשר להרים אותו לבד בשטח.
חסרונות עיקריים:
בטיחות- בגלל מגבלת הכוח... מסוכן לרכוב ב 109 ק"מש בכבישים מהירים כשהתנועה מסביב מהירה ממך ב 20-30 קמ"ש.
מתלים- אם אתה שוקל 90 + ורוצה לרכב בשטח טכני או מעוניין להרכיב תצטרך לשדרג. לפחות את האחורי בערך 4,000 ש"ח.

הימאליאן.
רכבתי עליו כמה דקות בשביל לבן. נשארתי מזועזע. כל כלי אחר עדיף עליו. כבד, חלש, טכנולוגיה סובייטית מהסבנטיז.

עוד אופציה למשומש הונדה NC750 או CBX500 כי שניהם מהנים, אמינים וסחירים. אפשר שבילים לבנים אבל לא כדאי מעבר לזה.
הכי חשוב מבחינה בטיחותית -שים בצד בערך 2,500 ש"ח לקורס באחד מבתי הספר לרכיבה. יותר חשוב ממגפיים ומעיל.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קידוזו

לפי הדרישות והנסיבות שתיארת הייתי קונה את ה CRF300 (כמעט קניתי):
שימוש עירוני- אין שום בעיה. זה כמו קטנוע בערך.
שטח -אפשר לעשות איתו הרבה יותר משבילים. תמצא ביוטיוב דוגמאות למכביר.
אמינות - אופנוע פשוט בלי אלקטרוניקה זול לתקן אותו וקל לתחזוקה עצמית.
סחירות - אנשים יקנו הונדה משומש. גם אתה יכול לקנות משומש.
משקל- אפשר להרים אותו לבד בשטח.
חסרונות עיקריים:
בטיחות- בגלל מגבלת הכוח... מסוכן לרכוב ב 109 ק"מש בכבישים מהירים כשהתנועה מסביב מהירה ממך ב 20-30 קמ"ש.
מתלים- אם אתה שוקל 90 + ורוצה לרכב בשטח טכני או מעוניין להרכיב תצטרך לשדרג. לפחות את האחורי בערך 4,000 ש"ח.

הימאליאן.
רכבתי עליו כמה דקות בשביל לבן. נשארתי מזועזע. כל כלי אחר עדיף עליו. כבד, חלש, טכנולוגיה סובייטית מהסבנטיז.

עוד אופציה למשומש הונדה NC750 או CBX500 כי שניהם מהנים, אמינים וסחירים. אפשר שבילים לבנים אבל לא כדאי מעבר לזה.
הכי חשוב מבחינה בטיחותית -שים בצד בערך 2,500 ש"ח לקורס באחד מבתי הספר לרכיבה. יותר חשוב ממגפיים ומעיל.

---

תודה! רכבתי על ההונדה CRF, הרגיש לי קצת חלש. אני שוקל כ-88 ק"ג ובמהירות שיוט סבירה נראה שהיה לו קצת קשה.
גם על ההימליאן עשיתי רכיבת מבחן. זה אופנוע פשוט, כבד מאוד, נראה ששלפו אותו מתוך מלחה"ע ה-II. לא בשבילי כרגע.
שמתי בצד 5 אלף ש"ח למיגון מלא ועוד 2.5 אלף ש"ח לקורס רכיבה. משאיר אותי עם תקציב של כ-40 אלף ש"ח לכלי.
אין ספק שההונדה CB500 הוא אופנוע כביש מעולה, בהחלט שכיר יותר בשוק יד 2, אבל אין לו יכולת שטח אמיתית, בקושי שבילים לא סלולים.

ראיתי את הק.ט.מ. 390 אדוונצ'ר. בינתיים נראה שהוא מציג את החבילה הכי טובה עבורי. אופנוע כביש עם יכולת שטח לא קטנה.
ההתבלטות שלי כעת לפני הקנייה היא בעיקר כי הבנתי שהוא לא שכיר בשוק יד 2.אם אני קונה משומש, עדיף לי כבר להשקיע עוד 10 אלף ש"ח ולקבל אחריות לשנתיים.

DRZ 400

העניין פה הוא היחס בין השטח לכביש, וסוג רכיבות הכביש.
לרכיבות כביש קצרות בתוך העיר, וטיולי שטח שבועיים עדיף כמובן ללכת על דו"ש כמו ה-DRZ.
אבל אם עיקר הרכיבה היא בכביש, התפריט כולל רכיבות בינעירוניות ממושכות, והדרישות בשטח צנועות (שבילים בלבד) - אז הק.ט.מ אדוונצ'ר 390 נשמע כמו בחירה נכונה יותר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

העניין פה הוא היחס בין השטח לכביש, וסוג רכיבות הכביש.
לרכיבות כביש קצרות בתוך העיר, וטיולי שטח שבועיים עדיף כמובן ללכת על דו"ש כמו ה-DRZ.
אבל אם עיקר הרכיבה היא בכביש, התפריט כולל רכיבות בינעירוניות ממושכות, והדרישות בשטח צנועות (שבילים בלבד) - אז הק.ט.מ אדוונצ'ר 390 נשמע כמו בחירה נכונה יותר.

---

תודה!

קובץ מצורף 10200

התחדשתי :)

מזל טוב, תתחדש וסע בדרכים טובות!

מברוק.
עכשיו קורס רכיבה מתקדמת ואחר כך קורס אדוונצ'ר בשטח.
עשיתי אצל אופנוען מאומן וזיו כרמי. ממליץ על שניהם בחום.
שני הקורסים חיוניים ושונים בתכלית.

תודה למברכים.
רשמתי לפניי קורס רכיבה מתקדמת. זה פשוט מאסט.
קורס אדוונצ'ר בשטח - לא ידעתי שיש. טוב לדעת. גם לזה נגיע :)