כן או לא אני יחזור לכתוב כאן.
הצג להדפסה
כן או לא אני יחזור לכתוב כאן.
אתה הנציג שלנו בחו"ל, איך לא?
אחזור
בקרוב אגיע רחוק
רדומים
עדיין לא סיבה להריח את השושנים מלמטה
ברוך שובך. מקווה שהכל יסתדר ובריאות ואושר והרבה טיולי אופנועים
השמות אותם שמות.. השושנים, דרזדנר, לוקימונסטר.
חסרים בנוף הפלג_הצפוי, קסד. רותי בשביל לשגע אתכם..
יש דרך להניע משהו מחדש?
וד.א.
מה היה השם של הבר בשושן שהייתם נפגשים בו בימי שישי בצהריים?
חזרתי ממילואים אתמול,
יותר מ4 חודשים בצו 8 מאז אותה שבת ארורה. אחרי חודש במלחמה מכרתי את האופנוע, הביטוח של 6500 אש"ח נראה לי לא הגיוני, ולא חשבתי שיש טעם לרכב עוד.
עכשיו מחפש משמעות.
חושב לחזור לרכב.
חושב על המסע להימלאיה שקראתי עליו בעבר, של חבר'ה עם פסוט-טראומה שיצאו לרכב בשביל להתמודד.
חושב על מסע האופ׳*וע הגדול של בבלי.
חושב על אלון ז"ל עם ההונדה הקטנצ'יק שבוודאות היה פיצוי על לב ענק.
אז, לפני 10 שנים, המסע של גבי היה במחשבות שלי יום יום.
בשננים האחרונות בגלל התמסדות, קריירה, וסתם קקה של קורונה, מערכות בחירות ומלחמות, הפסקתי לחלום על זה.
עכשיו, חושב על זה אבל מרגיש כל רחוק ובלתי אפשרי.
שמישהו יכתוב על זה. אני אשמח לקרוא.
חיזקי
הבא היה הטוביה, לצערי נסגר לפני שנים ומאז לא מצאנו תחליף ראוי...
קובץ מצורף 10237
החיים זה סקאם אחד גדול, גם בסוף אף אחד לא באמת רוצה ללכת אל האור אבל הגוף בוגד בנו ואנחנו רוצים לשחרר בגלל שכבר אנחנו לא מתפקדים.
זאת שלידך יכולה בכל רגע נתון להפוך לאוייבת הכי גדולה שלך עד שתרגיש שכבר עדיף למות, הערבים רוצים להרוג אותך והממשלה רוצה לגנוב ממך ולחנוק אותך.
אנשים מתחלקים ל2, אלה שמדחיקים הכל ושמים תמונות של חיים מזויפים בפייסבוק ואלו שמתמכרים לסמים ואלכוהול כי הם לא במטריקס והמציאות פשוט קשה מידי למוח לעכל.
יש את אלו שעוד לא בחרו דרך אבל זה עניין של זמן עד שהם יהיו על אחת משתי הדכים האלו.
דיכוטומיה,
קווים לדמותה.
אם לראות את חצי הכוס המלאה לפחות האופנוע עובד מעולה ויש איפה לרכב, כל השאר...
תרכוב נקה את הראש. הדברים לרוב מסתדרים בסופו של דבר. שיהיה בהצלחה.
השיטה שלי קצת אחרת, לאסוף סביבי את הטובים שבטובים, אלה שמכירים בערכך ואתה מכיר בערכם, הם לא צריכים להיות הרבה אבל כל אחד מהם
צריף לתת יותר מ- 1+1 זאת אומרת שהסינרגיה בינכם היא יותר.
אימצתי לחלוטין את מה שסבא שלי ז"ל אמר לי כשסיפרתי לו שהתגייסתי אז למשטרה, "תסמוך רק על עצמך. אף אחד לא יעזור לך באמת ולכן תצטרך
להיות תמיד יותר ממאה אחוז".
צריך לעשות דברים שאתה אוהב שממלאים אותך וטוענים מצברים, צריך לעזור למי שנזקק ולדעת לבקש עזרה כשמגיע תורך. צריך להקיף את עצמך בדברים
שאתה אוהב, אנשים אופטימיים שנותנים לך כוח ולא שואבים אותו ממך ולהסתכל על הטוב. התקופה חרא והכל מייאש וכבד, אבל עוד לא נולד הבן זונה
שיעצור את הזמן, התקופה תחלוף ותהיה עוד שלב שעברנו בחיים. יאללה בוא לבירה.
מיום שני גם לא תהיה לי למכונית יותר, בירה אני שותה בבית או יותר נכון ויסקי עם קולה