יום חמישי 15:30, אני והמורכבת מתייצבים בניר צבי באיחור אופנתי של חצי שעה.
ההתרגשות שהחלה כבר בדרך הקצרה מהבית שלי לנקודת המפגש מתעצמת ברגע שאנחנו רואים את מאסת האופנועים שכבר הגיעו.
הרישום שלנו מתעכב מעט, שולח בינתיים את המורכבת לשמוע את התדריך .
אספרסו קטן, הרישום מצליח, מקבלים צמידי השתתפות וגם מתנה (מוט סלפוש XOXOX).
חובר למורכבת ושארית התדריך ויאללה זזים. היעד –ערד.
אני באופורייה!:cool:
בדרך, ליד בית גוברין, מישהו ממשיך לתוך שדה אבל זה נגמר יחסית בטוב.
"אמרתי לך שאנחנו צריכים להתרחק מהמוביל נכון??" הושארנו 'מרשלים' בכיכר בצומת להב.
"איך אני אדע מי האחרון?" אני שואל את המוביל, "אתה כבר תדע" הוא עונה לי.
עוברים בערך שליש מהרוכבים והזרם פוסק.
10 דקות, 20, חצי שעה, בטח קרה משהו...
למזלנו שמרתי את מה שקיבלנו ברישום, היו שם גם מספרי טלפון.
"מה אתה עוד שם?!?!"
"כן..." כאילו דאאאא
מסתבר שהמוביל החליט לשנות מעט מהתוכנית המקורית עקב קוצר זמן אבל מישהו מהרוכבים הקשיב טוב מדי לתדריך...
טסנו לכיוון שני, הגענו לסיומה של עצירה ארוכה שכללה גם קפה/תה וגלידה אין פאקינ' נו וור ביער יתיר.
משם דרך הר עמשא גלשנו (כמעט אחרונים) לערד.
את הקטע האחרון שבין ערד לכפר הנוקדים עשינו בטור אינסופי ודיי ממושמע עם תפאורה מושלמת של שקיעה ברקע.
בחאן כפר הנוקדים חיכה לנו מגרש מגודר לחנייה עם שמירה בלילה.
תפסנו מזרנים באוהל והלכנו לאכול ארוחה בשרית טעימה.
רקדניות בטן הזמינו אותנו לרדת למתחם בו סודרו מראש כסאות מול במה.
על הבמה נחשף ה-R1200RS ואחר כך רשף לוי "נפל" עלי ועל המורכבת. ישבנו בשורה הראשונה...
אחרי ההופעה בירות ונשנושים אבל הרוב (שבגיל של ההורים שלי...) חתכו לישון.
בשלב כלשהו הבירות הכריעו גם אותנו ופרשנו לאוהל ולאחר מאמצים גם הצלחנו להרדם בין רעשי הנחירות והנפיחות.
4:45 אחרי לא יותר משעתיים שינה אנחנו כבר בדרך למצדה.
חונים, מטפסים, מחכים, היא יוצאת, מצטלמים, יורדים.
חוזרים לחאן, ארוחת בוקר לפרצוף ויאללה ביי.
ההשקעה היתה ניכרת בכל פינה, היה מהנה ומגניב!
תודה!!:o
(ורק למען הסר ספק, הקשר היחיד שיש לי לדלק מוטורס הוא הR1200R עליו אני רוכב ואפילו לא באמת שייך לי.)
יש גם תמונות אבל הסתבכתי עם זה אז אולי אעלה בהמשך.
