תרגיל מסריח, ספין כלכלי, מה העז שתנחת עלינו עכשיו?
דעתכם המשובשת חשובה למישהו...
תרגיל מסריח, ספין כלכלי, מה העז שתנחת עלינו עכשיו?
דעתכם המשובשת חשובה למישהו...
הקלאצ' ביד שמאל הברקס בימין ולמקרה ששכחת הראשון למטה כל השאר למעלה.
http://fullgaz.co.il/forums/attachme...tid=3321&stc=1
אני מכפת לי אני מבטח תמיד בחמישים
החום בוטל! אוכלים קריסטל.
מי שהעלו לו את הביטוח פעם אחת
במקום הוזלה המחירים יישארו כמו שהם, הממשלה מתקדמת להטיל קנסות על כל אזרח במדינה כדי לממן את הקואליציה הכי אנטי ישראלית שיש.
Sent from my SM-G920F using Tapatalk
כבר יש שמועות שהכיסוי הביטוחי ייפגע במקום העלאת התעריפים.
לי כל הסיפור מריח כמו ספין
בסופו של התהליך מה קיבלנו? משלמים אותו דבר - פי 4 מרכב על אותו ביטוח בדיוק - אבל מקבלים הרבה פחות, והכל בחסות החוק - אתה חייב, זה לא לשיקולך.
חברות הביטוח זה עתה הרוויחו עוד אי אלו מליונים בשנה.
ראבק רצחתם תעוף.
בגלל אנשים כמוכם המדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית.
תגובות רציניות לנושא >>פה <<
מה העצבים? לא העלו.
תגידו תודה ותתקופפו
כאילו אם היו מספיקים לעשות הפגנה ואז היו מבטלים את ההעלאה, היו אומרים ניצחנו במאבק. תכלס המאבק צריך להיות על המחירים הנוכחיים.
מסכים עם שאיג....
אני מוכן להתערב שאף אחד לא יעשה כלום, וביבי יזכה בבחירות הבאות....
השאלה העיקרית שניתן לשאול מכל מחול השדים שעברנו בשבעות האחרונים האם הצרכן/לקוח/אזרח
הישראלי פראייר?
כאשר לוקחים כל אחד באופן פרטי הרי שהוא יטען מיד "אחותך פראיירית" אני אגוז קשה, ובטח לא
פראייר.
אז מה עושה אותנו פראיירים כקבוצה?
הרגשת ה- "סמוך" שמישהו אחר כבר יעשה את העבודה?
ההרגשה שאם כולם נדפקים אז זה בסדר?
ההרגשה שאולי באמת לא ניתן לעשות כלום?
הפחד משינוי ומאבק?
הקמנו מדינה במלחמה נלחמנו במלריה, אויבים, שונאים, נגד כל הסיכויים
וניצחנו, אז למה במלחמה הפרטית שלנו אנחנו מפסידים?
ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
אתה, החבר שלך מר "אני לא פוליטי אבל ביבי. " ושאר הזקנים האשכנזים מוזמנים להחזיר מפא"י ליושנה ולחטוף תימנים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
אדון שקשוקה רוזנטל נכנס לכנסת ומה עשה? "תקנות לפנסיה בקיבוץ המתחדש."
שפיר הג'ינג'יה בכנסת כעת ועושה מה?
רן אתה אשכנזי נחמד אל תשחק אותה פנתר שחור.
א. אני לא רואה סיבה למה לא לחטוף תימנים.
ב. אני לא אשכנזי.
ג. אני חושב שאנו לוקים בחסר בקריאת המציאות.
ד. אני יודע שהמדינה צריכה בעיטה רצינית בהרבה תחומים.
ה. אם לבחור בין אידאולוגית הקיבוץ, לבין משנתו הקפיטליסטית של ביביהו אין לי ספק בכלל.
ו. אני לא תמיד נחמד.
ז. זה מה שהמדינה שמה עלינו.
ח. כמעט כולם חיים בו.
ט. אני אולי פנתר, שחור... תלוי בכמה אבלה בים.
י. כל התשובות נכונות.
זה לא משהו אישי. זו פריקת תיסכול על אנשים שבחרו באלטרנטיבות ליצניות לא פחות.
אין כאן כבר ימין ושמאל. יש הון שילטון.
ויש מעמד סוציו אקונומי. למה שאתייצב בהפגנה להורדת הביטוח שכם אל שכם של מישהו עם שלוש דירות??
כי אתה צריך להסתכל על האינטרס שלך ולא על הצלחת של האחר.
הבעיה בישראלי הממוצע שהוא נכנס לכיס של האחר ובמקום להסתכל על טובתו
האישית הוא נכנס לשיקולים זרים.
גם אם יש לו חמש דירות אבל מאבק בצמוד אליו יוזיל לך את הביטוח איפה הבעיה?
האגו, הקנאה?
לא להצטרף למאבק עבורך רק בגלל שזה שנלחם עכשיו לצידך יש לו גם חיים אחרים?
תסביר שוב.
תקרא לי קנאי עד רבת עמון מצידי. אתה כבר יודע שדיעה של אנשים עליי מזיזה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
שם המשחק הוא סולידריות. וסדרי עדיפויות. וכשהשטיח בוער מתחת לרגליים בענייני יוקר מחיה (ועלות דיור) אני לא בטוח שאותו בעל דירה להשקעה יירתם להפגין איתי.
ולי זה נושא הרבה יותר חשוב.
יודע מה? בוא תסביר לי מה ההבדל בין חוסר הסולידריות שלי לחוסר הסולידריות הזה :
"איזה סיבה יש לכולנו לשלם עבור קומץ t-ערסים למיניהם שמתרסקים כל יומיים?"
איזו סיבה יש לי להאבק למען הפחתת ביטוח של רוכבים על דוקאטי נוצץ?
אתה מזכיר לי את התימני שדג דג זהב.
אמר לו דג הזהב: "אם תשחרר אותי אני אתן כל מה שתבקש, ולשכן שלך אתן אותו הדבר אבל כפול."
ענה לו התימני: "אז תוציא לי עין!"
אני שמח (בשבילך) שאתה מרענן את תאי הזיכרון.
כעת אמור נא, במילים פשוטות וברורות - מה אתה רוצה? מה אתה רוצה שיעשה? וע"י מי?
דעתך חשובה למישהו
כלום.
אין לי ציפיות ואני לא מתאכזב.
מה הבעיה עם תימנים?
איפה להתחיל?
מהאמצע
אין שמח כמו תימני, ואין שמח כמו מי שאינו תימני
ציטוט:
נכתב במקור על ידי duadi
שני תימנים הולכים ברחוב,לפתע שם לב האחד שחברו גורר רגל.
הוא מסתכל ורואה שסוליית הסנדל שלו קרועה.
שואל אותו: ״למה אתה הולך ככה? כנס לחנות ותקנה לך סנדלים״
משיב החבר: אין לי כסף
״אז למה לא אמרת״
ממהר החבר ומוציא מהכיס חבילת שטרות של 200 קשורים בגומייה
מראה לחברו ואומר : ״הנה,זה בטח יעזור לך״
החבר מחייך באושר,לא מאמין למראה עיניו,
בזמן שהתימני מסיר את הגומייה מהשטרות ואומר לו:
״קח את הגומייה,קשור את הסנדל,בשביל מה יש חברים״