פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

[השושנים]

15178 ק"מ

הפסקה במירוץ החיים היא סוג של הכרך בכדי לשמור על סוג של שפיות ועל היכולת לתפקד בהמשך קצת יותר טוב.
מצאנו שבטיולים לחו"ל טעינת המצברים הנפשיים היא הטובה ביותר, כי כשאתה בחו"ל אתה פשוט מתנתק מהכל.
אתה מושקע כולך בטיול פתוח לחוויות, הטלפון לא מצלצל כי אתה "בחו"ל" וזהו בעצם רק זמן מזוקק לביחד, לאני,
ולחוויה.

כשאנחנו בחו"ל אנחנו מקפידים לא להפוך את החוויה של הרכיבה למעמסה, האופנוע הוא כלי תחבורה נהדר אבל
גם אבן שואבת לכוחות, לכאבי שרירים, שעלולים פגוע בחוויה הכללית. לכן למדנו להגביל את הנסועה היומית לפחות
ק"מ ולפזר אותה בין האטרקציות, כך כשאנחנו רוכבים אנחנו נחים מהמאמץ של ההליכה והתיור, וכשאנחנו מטיילים
אנחנו נחים מהרכיבה. לכל זוג יש את הקצב והסיבולת שלו, בדרך כלל הסיבולת תלויה בפיזיולוגיה ובסוג האופנוע,
אופנוע נוח יעודד אותך לרכוב יותר, אבל פיפי, או צמא/רעב יעצרו אותך במקום הראשון שתמצא.

בחו"ל אין בעיה לתכנן טיול כזה כי זה מהות הטיול אז מה עושים בארץ?

הארץ שלנו קטנה, רוב הטיולים מתחילים בבוקר ומסתיימים באותה נקודה בערב, כל שברוב המקרים על מנת להשלים
את המעגל אתה נאלץ לרכוב יותר.

אנחנו החלטנו לאמץ את הגישה של חו"ל, רכיבה יומית, טיול הוטל/מוטל/מלון המשך הטיול והביתה, במיוחד אם רוכבים
לצפון הרחוק או הדרום הרחוק.

ולכן כששמענו שכביש 10 נפתח שוב, קפצנו על המציאה למי שלא מכיר כביש 10 הוא בעצם הדבר הכי קרוב שאופנוע
כביש או אופנוע שבעליו לא יורד מאספלט סלול יכול לרכוב עליו ועדיין להרגיש רכיבת מדבר מהי.
הכביש הסגור כל השנה נשאר פראי וחף ממודרניזציה, והמדבר פתוח ובתולי ככל שהעין מסוגל לראות. פשוט פיסת מדבר
נקייה ואמתית אבל גם נגישה למאותגרים. רכיבה עליו מצפון לדרום לכל אורכו פלוס הגעה ממרכז הארץ לנק' הפתיחה
תעלה לך בכ-200-400 ק"מ תלוי בנקודת הפתיחה שלך ולכן מצאתי שלא הגיוני לרכוב לאורכו ולחזור בסוף הטיול הביתה
מה שהיה מעמיד את הנסיעה על כ 700 ק"מ פחות או יותר, למזלי בונה עולם שם את אילת בסוף המסלול, ובאילת ניתן
למצוא המון פתרונות לינה ללילה במגוון מחירים. בנוסף ניתן להרפתקנים למצוא גם מקומות לינה בחינם במקום בהם אפשר
לישון באוהלים.

אנחנו בחרנו באופציה המפנקת צימר ללילה במחיר של 400 ש"ח.

את יום הטיול פתחתי ביקיצה טבעית כרגיל מוקדם בבוקר מה שנתן לי זמן התארגנות, קצת בגדים ובגדי ים בקבוקי שתייה
שקפאתי אותם בשכיבה כשהם מלאים עד חציים כך שבבוקר ניתן למזוג מים לתוכם ויש לנו מים זמינים לשתייה גם לפני
ההפשרה. פירות לדרך כי במדבר אין חנויות להתרעננות, וזהו. בשמונה וחצי כבר יצאנו דרך הכבישים האהובים עלינו דרומה.

כיוון שמדובר היה ביום הטיול העיקרי ולפנינו עוד כ-200 ק"מ חשוב היה להגיע עם כוחות ויכולת רכיבה לכביש עצמו, אז
דאגנו לבצע עצירות בדרך על לצומת משאבי שדה. שם גם תדלקנו את האופנוע כי את תחנת הדלק הבא נפגוש רק באילת.

הכניסה לכביש 10 מתוך הישוב עזוז מתחילה בדרך טרשית לא סלולה אבל עבירה לכל דו"ג מקפיצה ומערת את האופנוע,
הדרך נמשכת לאורך כ-2 ק"מ עד להגעה למחסום צבאי של החיילים שלנו מבצעים רישום והדרך נפתחת עד לאופק מדהים:




הרכיבה על הכביש הזה תלויה ברוכב עצמו, היא יכולה להיות מהירה יחסית או שיוט רגוע להבין ולתפוס את הקצב של במדבר, במדבר
הכל קורה לאט. אנחנו העדפנו למרות הזמנות רבות ומגוונות לרכוב לבד, בקצב שלנו, רק אנחנו האופנוע והמדבר עושים אהבה.
הכביש דליל, וקל מאוד לתפוס זמן איכות רק אנחנו והמדבר:



הבגדים שלבשתי לטיול היות מותאמים לרכיבה ארוכה בחום, מכנס טיולים מבד נדיף, מעליהם מגניי בירכיים ארוכים מעיל רכיבה קייצי וחולצת
טריקו מכותנה, אני לא וסבל חולצות סינתטיות גליתי שהחולצות האלה הכי נוחות לי.



נעלי הטיולים הגבוהות נהדרות גם בשכבת ההגנה שהן מייצרות וגם בטיפוס על הר כזה או אחר.