פעם בשנה, לחץ הדם עולה בפראות

[KKatkov]

אחלה בחירה.
קרוב לחמישים אחוז מרוכבי הדו"ג, בוחרים לא לבטח את הכלים שלהם. מבין חמישים האחוז הנותרים, יש אחוז קטן שלקו בתסמונת סטוקהולם ורוכבים בשמחה, דיצה וגיל, לדואר, לשלם את ביטוח החובה שנכפה עליהם, מבלי שתהיה אופציה לתחרות בין חברות הביטוח. עוד חלק קטן מהנותרים ולפי רשימת הכלים בחתימה שלך והסכום שאתה משלם למס הכנסה וביטוח לאומי, אתה נמנה אליהם, אין להם כל בעיה לשלם את הסכום הזה. כל השאר, סטודנטים, מעמד הביניים, בעלי משפחה, הנאלצים להחזיק 2 רכבים, אחד למשפחה ואחד לפקקים, משלמים כאלף ש"ח לחודש רק על ביטוחי הכלים שלהם. להם מותר וחשוב לקטר, כי אם לא יעשו כן, מהר מאוד יעברו לחלק שלא מבטח את עצמו. גם לסיר לחץ, יש פתח קטן להוצאת הקיטור...

אני לא יודע מה ראית בחתימה שלי, שתפס לך את העין כל כך.
יש לי רכב ידני פשוט וזול לאחזקה שנקנה כמשומש ב-40 אלף שקל.
אופנוע כביש ששווה היום בשוק בין 25 ל-30.
אופנוע שטח ששווה אולי 10 (וכן, אני רוכב עליו ללא ביטוח חובה).
כל הכלים האלה ביחד לא מגיעים למחיר של טיוטה קורולה או יונדאי I30 - ה"דיפולט" של המשפחה הישראלית הממוצעת.

אני לא יודע עד כמה אתה בקיא במספרים, אבל כדי להשאיר למס הכנסה וביטוח לאומי את הסכום שציינתי אתה ממש לא צריך להיות מנכ"ל חברה. משכורת הייטק ממוצעת ותו לא.
מהמשכורת הזאת אני מחזיק משפחה - אשתי עולה חדשה שתרם התחילה לעבוד בארץ, ויש לנו ילד בן שבועיים. מבחינת הכנסה למשק בית, אגב, אנחנו נמצאים מתחת לממוצע הארצי.

אז קודם כל, רד מהעץ שטיפסת עליו. אני לא קרוב משפחה של רוטשילד, אלא בן למשפחת מהגרים, שמקיים את משפחתו הצעירה בעבודה קשה - לומד, יוזם ומנצל כל הזדמנות להתקדם כדי להביא עוד פרנסה הביתה. אני עונה כמעט לכל ההגדרות שזרקת- אני "מעמד הביניים" (הגדרה תלושה, אבל זה דיון נפרד), בעל משפחה (עם ילד) נאלץ להחזיק 2 כלי רכב (אחד למשפחה ואחד לפקקים).

מכאן מגיעה הסלידה שלי מאנשים עם ZZR בחתימה (אופנוע זול וחסכוני בדלק ואחזקה, כמובן. כלי תחבורה בסיסי לסטודנט, שרק ביקש להגיע ללימודים ולעבודה) - שמתלוננים איך דופקים אותם בביטוח, ומקווים שאיזה "תחרות" תמנע את זה.

אז לא, חביבי. חברות הביטוח לא רוצות למכור לך ביטוח חובה לאופנוע, ושום "תחרות" לא תפתור את זה.
בשביל שתהיה "תחרות" מחיר הפוליסה צריך להיות כפול מהנוכחי. אתה מקבל את הביטוח הזה במחיר הזה רק כי המדינה מחייבת למכור לך אותו.
רוב הרוכבים שאני מכיר, כולל אותי, כבר החזירו לעצמם את הביטוח להרבה שנים קדימה אחרי תאונה כזאת או אחרת. חברות הביטוח לא מטומטמות והן יודעות את זה.

אבל עזוב את העובדות... בוא נגיד שדפקו אותך כמו שאתה חושב.
אתה מבזבז את הזמן שלך על קיטורים, במקום להינות ב"שמחה, דיצה וגיל" מהחיים בכללי ומהאופנוענות בפרט.
מהעושר ומהעוני, אתה בוחר את חצי הכוס הריקה: מהעושר את הדאגות, ומהעוני את תחושת ה"דופקים אותי".
לא חבל?