החיים עם TRACER 900 GT

[doner]

הי חברים,

אז לא, השושנים לא הספיק להגיע אליי לפני שאני מעלה כאן את הניסיון שלי וחוות הדעת לגבי שני הכלים ששייכים לאותו סגמנט אמנם, אבל ההבדל ביניהם משמעותי והבחירה תלויה בעיקר במה שמתאים לרוכב ולשימוש באופנוע. אתחיל מהבחירה שעשיתי ב-2015 לאחר רכיבה של כ-700 ק"מ על הטרייסר של אותם ימים ומסלול דומה עם הוורסיס, בסיומו הועדף הוורסיס חד משמעית: הטרייסר בהשוואה לקאוואסאקי הרגיש נחות מבחינת איכות הגימור, בולמי הזעזועים לא היו ברמה של המנוע והיציבות הכיוונית במהירות גבוהה לא הייתה טובה, עד כדי חוסר יציבות משמעותית עם רוחות צד קלות המאפיינות רכיבה בכביש מהיר סביב 150-160 קמ"ש. ההשוואה כאן תתייחס לטרייסר 900GT שלדעתי מהווה שדרוג משמעותי לטרייסר הקודם, בעיקר בשל הארכת הזרוע האחורית בכ-5 ס"מ דבר שפתר את בעיית היציבות, שדרוג בולמי הזעזועים ואפשרויות הכוונון שלהם ועוד תוספות מבורכות שהיצרן הוסיף. לענייננו:
שורה תחתונה-הוורסיס נוטה בבירור לטובת הטורינג והטרייסר עם נטייה לכיוון הספורט למרות שמבצע עבודה טובה בתחום הטורינג, בעיקר בטיולי 300-400 ק"מ שאני נוהג לעשות.
אנסה להשוות לפי פרמטרים:
1. שימוש יומיומי: הגודל והמשקל כאן לרעת הקוואסאקי, הטרייסר זריז בהרבה, קל בעשרות ק"ג ומצריך פחות מאמץ ברכיבה בין מכוניות ובעיר. המנצח הברור בסעיף זה הוא הימאהה.
2. טיולים: הוורסיס נוח מאוד לרכיבה הן לרוכב והן למורכבת. המושב שלו כל כך נוח שאפילו לא עברה לי מחשבה לשדרגו, כך גם למורכבת. הוא מיועד לטיולי כביש בהן גומאים מאות בקלות, עם ציוד, בנוחות ובכיף. הטרייסר מהנה לטיולים ארוכים אם כי פחות מהוורסיס, המושב נוח מספיק עבורי, אבל קראתי לא מעט ביקורות של אנשים ששדרגו. מבחינת העמסת ציוד הוא נחות מהוורסיס, השפעת המורכב על הרכיבה גדולה יותר, אבל בהחלט סבירה. מי שמעדיף טיולים עם רכיבה ספורטיבית מהירה- הטרייסר מנצח, גמיאת מרחקים במהירות ,נוחות ובהרכבה- הקאוואסאקי.
3. המנוע: אני מאלה שמאוד אוהבים מנועי 4 בשורה וכאן הוורסיס לא מאכזב, מסל"ד בינוני מתקבל מומנט מהנה ולא צריך להגיע למעלה כדי ליהנות ולרכב במהירות. כמו כל מנועי הליטר מדובר בשתיין דלק לא קטן, 13.8 קמ"ל אצלי. לימאהה יש מנוע שניתן להגדירו כפנינה-עדיפות בסל"ד נמוך על הוורסיס, גם תודות למשקל שהוא צריך להזיז אבל בעיקר אופי המנוע שמדבר ישר ללב-חזק, מאפשר רכיבות שפויות בסל"ד הביניים, אבל עם סיבוב קל של המצערת מתקבל אושר צרוף: איזו תאוצה, איזה סאונד פשוט חוויה. התחושה שאף פעם לא אגיע למיצוי עם המנוע הזה, פשוט תענוג.
4. עלויות אחזקה-הוורסיס הקודם טופל כל 6,000 ק"מ עובדה שייקרה את אחזקתו. הנוכחי מטופל כל 12,000 (למרות שבדיקה במוסך מומלצת כל 6K). בכל מקרה גם צריכת הדלק שלו כאמור 13.8 קמ"ל לעומת 16 בימאהה וגם עלויות הטיפולים לרעת הקאוואסאקי (9,907 ש"ח!! ל-36,000 ק"מ לעומת 8,407 ש"ח ל-40,000 ק"מ לפי מחירון מטרו). מניסיון אישי-ייבוא חלפים מחו"ל ועבודה עצמית/מוסך שאינו של היבואן מוזילים בעשרות אחוזים את העלויות, יתרון לימאהה.
5. מתלים- בימאהה בדגם הקודם כאמור, לא איכותיים מספיק. ב- GT בהחלט שודרגו ולטעמי איכותיים ומיישרים קו עם המנוע, אם כי לא באיכות הגבוהה ביותר. בוורסיס לא הייתה בעיה עם הבולמים מלכתחילה (אני מתייחס לרגילים ולא לסמי-אקטיביים שמייקרים את הכלי כך שההשוואה לימאהה הופכת לפחות רלוונטית). עדיפות קלה לוורסיס אך למען ההגינות אצלי לא נדרשו לרכיבות ממש ספורטיביות, בשונה מהטרייסר.

6. Fun Factor- בכוונה סעיף זה נכתב עם רווח מקודמיו. למי ששאל, זו הסיבה המרכזית לבחירה בטרייסר על הוורסיס שנמכר בעבר. לדעתי, ובניגוד למגוון האפשרויות הכמעט אין סופי למה שדרזדנר ואירופאים בכלל יכולים לעשות בטיולים, לישראל הקטנה אופנועי 750-800 סמ"ק מהווים את הבחירה הנכונה. הטיול האחרון בחו"ל כלל את גרמניה, מעבר באוסטריה וסלובניה ומשם לאיטליה וכלל אלפי ק"מ. הוורסיס 1000 היה הבחירה הנכונה בין ה-2 שכאן וטיולים כאלה בהחלט מצדיקים "בהמות" עתירות נפח. למי שאוהב לשהות על הצד ולפתוח גז ביציאה מסיבוב, להאיץ ולבלום מבלי להתמודד עם עודף משקל, הטרייסר GT מספק בדיוק את מה שצריך.

לסיכום: לא ניתן לומר שאחד מהם עדיף על השני, לכל אחד יתרונות וחסרונות לעומת האחר, שניהם אופנועים מעולים שמבצעים עבודה טובה מאוד בהתאם למטרות עבורן פותחו ויוצרו. באופנוע הבחירה נעשית עם הלב וכאן כל כלי פונה לאופי רכיבה אחר וסדר עדיפויות שונה של הרוכש הפוטנציאלי. עבורי-הטרייסר מהווה בחירה אידיאלית. יופי של אופנוע