נסיעה בסלד גבוה

[KKatkov]

יש תיאוריה הגורסת שרכיבה באיזור שיא המומנט (שבהרבה אופנועים מגיע בסל"ד די גבוה, כמה אלפים לפני הקו האדום) בריאה למנוע.
אני חולק על התיאוריה הזאת.
הבלאי של המנוע קשור לכמה פרמטרים:

- סל"ד - כמה מהר המנוע מסתובב. ככל שהסל"ד גבוה יותר, כך גדלים עומסי המתיחה/קריעה שפועלים על חלקי המנוע.
- שימון - כשחלקי המנוע מחליקים על שכבת שמן דקה, כמעט ואין בלאי שנגרם מחיכוך. כשהשכבה הזאת מתחילה "להיקרע", הבלאי הזה מתגבר בעשרות מונים.
- עומס - מצב הגז, או בצורה מדוייקת יותר - קצב שינוי הסל"ד. שינוי חריף בסל"ד מביא איתו עומסים מכאניים גדולים, ומגביר את הסיכוי לכך ששכבת השמן "תקרע".

לכל מנוע אפשר לחלק את הסקאלה לכמה מקטעים:

סל"ד נמוך - סרק וקצת מעליו.
באיזור הזה, לחץ השמן עדין נמוך. לכן, בשילוב עם עומס גבוה (כמו "פתיחה", או במקרה של רכב - תחילת תנועה מהירה עם נגרר עמוס) קיים בלאי מואץ מאוד משום ששכבת השמן בין החלקים נוטה להיקרע. בנוסף, להרבה מנועים יש נטיה לויברציה מוגברת התנאים אלה, וויברציה מזיקה לחלקי המנוע.

סל"ד ביניים - הטווח המספרי משתנה ממנוע למנוע. אפשר להגיד שבאופנועים מודרניים זה לרוב כל האיזור שמ-2.5-3K ועד 7-8K. בטווח הזה כבר יש לחץ שמן בריא, אך עומסי המתיחה על חלקי המנוע עדיין רחוקים מהמקסימום המתוכנן. זה האיזור שבו המנוע כמעט ולא מתבלה, גם תחת עומס.

סל"ד גבוה - שאר הטווח עד הקו האדום. במקטע הזה, עומסי המתיחה על חלקי המנוע גדלים. בטווח הקצר, המנוע מתוכנן לעמוד בזה. בטווח הארוך, העומסים המוגברים יגרמו בהדרגה לשחיקה מוגברת של החלקים. זאת גם הסיבה שרוכבים שמתחרים עם אופנועים סטנדרטיים, או רכבי אינדורו לרוב נאלצים לשפץ או להחליף מנוע אחרי קילומטראז' לא גבוה במיוחד - בין כמה אלפים למה עשרות אלפי קילומטרים.
כמו כן, עולה החשיבות של מצב השמן, שכן בתנאים האלה, הוא מתבלה מהר יותר - וכל מחסור או דגרדציה של השמן יגרמו לבלאי משמעותי בזמן קצר מאוד.

לגבי נושא הפיח שהוזכר כאן:
פיח - אלה שאריות דלק שלא נשרפו, או שאריות של שמן שהתפרק למרכיבים והשתקע על חלקי המנוע (עקב שמן באיכות ירודה, מרווחי החלפה מוגזמים או שימוש חריג שמביא את השמן לחימום יתר).
רכיבה בסל"ד גבוה יכולה לסייע במידה מסויימת לניקוי הפיח.
עם זאת, במנוע שעובר שימוש סביר בסל"ד ביניים, ומקבל שמן איכותי ובזמן - לא אמורים להצטבר משקעי פיח משמעותיים.

אילו הייתי צריך לשמור על המנוע כדי שיחזיק "לכל החיים", אלה הכללים שהייתי מגדיר:

- בלי "פתיחות". להאיץ בצורה מתונה עד למהירות השיוט.
- שיוט צריך להתבצע בסל"ד ביניים, הרחק מהקו האדום. אמצע הסקאלה פלוס-מינוס.
- להימנע ככל הניתן מעומס גבוה (פול-גז).
- שמן סינטטי איכותי במרווחי החלפה מקוצרים, או שמן זול יותר (חצי סינטטי) בתדירות גבוהה (50% מהק"מ שהיצרן הגדיר).