בקשה להמלצות לאופנוע ראשון - לשימוש יומיומי קל ולסופי שבוע עם שטח קל

[KKatkov]

תודה גדולה על התשובה המפורטת (מאוד).
קראתי וחקרתי על מרבית הכלים שהצעת. נראה שחלקם בהחלט טובים וכאלו שיכולים לענות היטב על הצרכים שלי אולם נראה כי יהיה קשה להשיג כלי שמור עם קילומטראז' נמוך. רובם נמכרים ביד 4 ומעלה. אלו שלא נמכרים בעבור מחירים גבוהים משמעותית.

בכנות, אני עדיין חדש בעולם הזה וקנייה של אופנוע משומש מטרידה אותי. אני חושש שמא בסוף הזול יותר ייצא יקר יותר. בהנחה שאני מתכוון לקנות משומש - אני אצטרך למצוא כלי שמור, עם קילומטראז' נמוך ולקנות אותו מאדם אמין - משימה לא פשוטה, בעיקר לגבי אמינות הכלי ומצבו הטכני, נפילות שחווה, סדירות הטיפולים וכדומה. לצערי, שמעתי מחברים ומשפחה כמה וכמה סיפורים על תקלות שהתגלו רק לאחר רכישה מיד 2 ולכן אני מביע חשש כזה. מאחר שהצעת אפשרות כזו, אני בטוח שקיימות מציאות כמו שאתה מתאר, אבל אני לא בטוח שיהיה לי מספיק ניסיון וידע כדי לזהות כלים טובים כאלו.

מה שמשאיר אותי כרגע, לפחות, עם כלי חדש. לאחר מחשבה מחודשת, אני מותח את התקציב שלי לכיוון ה-40-45 אלף ש"ח.

משיטוט קצר ביוטיוב ובפורומים בחו"ל ראיתי שה-CRF בהחלט יכול לענות על הדרישות שהצגתי. הבעיה איתו צפויה לטעמי דווקא בכביש. זה האופנוע שלמדתי עליו את הרישיון ואני זוכר שהנוחות שלו על האספלט לא הייתה אידאלית. אם ארצה להגדיל את טווח הנסיעה שלי על הכביש ביום-יום הוא נראה כפחות נוח, אני צודק?

אופנוע שהצעת והדליק אותי מאוד זה הרויאל הימליאן - בול מה שאני מחפש: מחיר נמוך, עונה על מה שרציתי לגמרי. יש רק בעיה אחת - אני לא מכיר את המותג בכלל, ולא יודע דבר לגבי האמינות שלו. תוכל לפרט ככל הידוע לך לגביו?

ככל שאני קורא את דבריך שוב ושוב, נראה שהסגנון שאני צריך להתמקד בו הוא לא דו"ש אלא אדוונצ'ר.
בהזדמנות זו, אשמח אם תוכל לחוות דעתך לגבי ה-CB500X וה-KTM 390 ADV. אם יש אדוונצ'ר חדש בטווח המחירים הנ"ל, אשמח מאוד לשמוע.

שוב - תודה גדולה, בשורות טובות וערב נעים.

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

[TT23]

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

תודה רבה!
אם אני מבין נכון את דבריך, בהנחה שאני מחפש תמהיל של 85-90% כביש ו-10-15%, מוטב שאתמקד באופנועים שיש להם יכולת כביש טובה, ואז אופנועי דו"ש לא יהיו רלוונטיים. כלומר, אם אני מתכוון להסתפק בשבילי קק"ל ועפר כ"ירידה לשטח" בשלב זה, גם אופנועי אדוונצ'ר ידעו לתת מענה הולם לכך. לאור הצעותיך אני מתלבט בין שלושה כלים שאותם ביקשתי לבחון ברכיבת מבחן:

- KTM אדוונצ'ר 390
- הונדה CB500X
- רויאל אנפילד הימליאן

קראתי שבחים על אודות האמינות של ההונדה. מקריאה באינטרנט נראה שלהימליאן ולהונדה יש מוניטין אמינות טוב יותר בהשוואה לKTM אבל לא בהרבה. כלומר, נראה שהKTM טיפלו בנושא האמינות מאז יציאת הגרסה האחרונה. אני מנסה להבין מה הסיבה להפרש המחיר (כ-10 אלף ש"ח) בין הקטמ לבין ההונדה (מנוע גדול יותר רק ב-20%). נטיית הלב הטבעית שלי היא לכיוון הקטמ. מנסה להבין אם אני מפספס משהו לגבי המותג הזה.

תודה שוב!