בקשה להמלצות לאופנוע ראשון - לשימוש יומיומי קל ולסופי שבוע עם שטח קל

[TT23]

לגבי נוחות הכביש של ה-CRF: לפני כמה שנים שכרתי CRF250L בקפריסין, וחרשתי את האי. קפריסין קטנה, רוב הכבישים צרים ומפותלים, המהירויות נמוכות - וה-CRF הרגיש שם כמו דג בים.
אבל, בכל זאת ניתן היה להבחין בקלות שהמגבלות שלו קרובות:
בשטח - כמעט נתקעתי בעליה חולית עם מעט דרדרת. לא שהעליה הייתה עד כדי כך קשוחה, אבל המנוע של ה-CRF היה פשוט חלש מדי כדי לתקוף אותה בכל הילוך חוץ מראשון, ובהילוך ראשון האופנוע היה קופצני מדי והקשה על ייצור האחיזה. לכמה רגעים פחדתי שאתקע שם בלי יכולת לחזור לכביש.
בכביש - הכל טוב בכבישים צדדיים, שבהם הקצב הוא 60-90 קמ"ש. יציאה לכביש מהיר וישר יותר שבו התנועה זורמת על 120-110 זאת כבר חוויה לא כל כך נעימה - המנוע נאנס, אין כל-כך רזרבות לעקיפות, הרוח מנסה לתלוש את הראש מהצוואר וכו'. אפשרי לפרק זמן מסויים, ממש לא כיף. בנוסף - הספוג של המושב גורם לשקיעה של הישבן, ואחרי 3-4 שעות אוכף זה פשוט כואב.
אני מניח שה-300 טוב יותר, אבל לא בהרבה.

ההימליאן דומה בביצועים ל-CRF, (קצב מועדף -60-90, שיוט - 110 גג) אבל הוא יעשה את זה בצורה שונה. קודם כל, בגלל יתרון הנפח - יהיה לו יותר מומנט בסל"ד נמוך, מה שיאפשר לך לתקל עליות במהירות נמוכה - ועדיין לא להיתקע בהן.
שנית, לפי כל הדיווחים הוא אופנוע מאוד נוח ביחס לקטגוריה, ומאפשר להעביר שעות רבות באוכף.
לגבי האמינות של האנפילדים המודרניים - היא סבירה+. לא מדובר בכלים יפאנים, אבל בדרך כלל, אחרי השנה-שנתיים הראשונות לייצור הדגם מחלות הילדות נפתרות והכלים אמינים למדי. המון רוכבים עשו מסעות ארוכים במדינות עולם שלישי עם ההימליאן, ולפי הדיווחים שלהם האופנוע אמין למדי.
למשל פה - 36 אלף ק"מ, מהודו לאירופה.
https://www.youtube.com/watch?v=k-Z-T6b3onc&t=5s
אני אישית, הייתי גם מחליף לגל הזיזים המשופר של TEC ומחליף גג"ש כדי להאריך את יחס ההעברה. די בטוח שזה היה מאפשר שיוט יחסית נינוח ב-110 עם מהירות מירבית של מעל 140 - שזה כבר לא רע.

לדבי הק.ט.מ אדוונצ'ר 390: מדובר בקרוסאובר עם יכולת שטח יפה. עדיין יכולות השטח שלו יהיו נמוכות מההימליאן. בתמורה, תקבל אחלה יכולת בכביש. אם אני זוכר נכון, אמורה לצאת גרסת שטח עם ג'נט שפיצים במקום היצוק (לצערי, עדיין 19'' קדמי ולא 21''). צריך לזכור, שזה כבר אופנוע קרוסאובר ולא דו"ש - הייעוד העיקרי שלו זה טיולי כביש, עם ירידה לשבילים פה ושם.
לגבי אמינות - בזמנו, הדיוקים 390 הראשונים היו לא משהו. מניח שהם השתפרו עם השנים, אבל לא הייתי בונה על האופנועים האלה למעל 100 אלף ק"מ.

ההונדה CB500X הוא אופנוע יומיומי מעולה, ומתאים מאוד לטיולי כביש ארוכים. בשטח אין לו מה לחפש. שבילים לבנים - כן, בכיף (גם R1 יכול), אבל מה שמעבר - לא כדאי. האופנוע עצמו חסכוני ואמין מאוד, ולכן גם שמירת הערך שלו יפה.

תודה רבה!
אם אני מבין נכון את דבריך, בהנחה שאני מחפש תמהיל של 85-90% כביש ו-10-15%, מוטב שאתמקד באופנועים שיש להם יכולת כביש טובה, ואז אופנועי דו"ש לא יהיו רלוונטיים. כלומר, אם אני מתכוון להסתפק בשבילי קק"ל ועפר כ"ירידה לשטח" בשלב זה, גם אופנועי אדוונצ'ר ידעו לתת מענה הולם לכך. לאור הצעותיך אני מתלבט בין שלושה כלים שאותם ביקשתי לבחון ברכיבת מבחן:

- KTM אדוונצ'ר 390
- הונדה CB500X
- רויאל אנפילד הימליאן

קראתי שבחים על אודות האמינות של ההונדה. מקריאה באינטרנט נראה שלהימליאן ולהונדה יש מוניטין אמינות טוב יותר בהשוואה לKTM אבל לא בהרבה. כלומר, נראה שהKTM טיפלו בנושא האמינות מאז יציאת הגרסה האחרונה. אני מנסה להבין מה הסיבה להפרש המחיר (כ-10 אלף ש"ח) בין הקטמ לבין ההונדה (מנוע גדול יותר רק ב-20%). נטיית הלב הטבעית שלי היא לכיוון הקטמ. מנסה להבין אם אני מפספס משהו לגבי המותג הזה.

תודה שוב!