עוז ודויטש אותו אחד?
כבדתי את דויטש להחליט מתי ואיפה, תפנה אליו.
אני מגיע עם שתייה וידית;)
אני יכול גם? אתה ירושלמי...גם אני, בוא ונבדוק.
מה בדיוק הנקודה שלך? אין דבר כזה רגש בסגירת ברגים, זה רק ביטוי.
תתפלא, יש וחצי. אתה מרגיש את הקושי ואין על זה וויכוח.
יש זיכרון שריר שבא מנסיון ויש להבין את ההתנגדות בלי לעשות נזק.
נכון, אז ראית שיש רגש בשילוב נסיון (המאוחסן בזכרון) עד לאיפה אפשר לסגור.
אין תחליף לידית מומנט כי לא תדע לעולם אם אתה במתח הנכון.
עד לפני שהיא נולדה היה תחליף, וגם היום יש, המוסכניקים ושאר בעלי הנסיון יאשרו את.
אין צורך לדעת מדוייק, הברגים מאז ומעולם נבנו ותוכננו עם מרווחים.
לפעמים צריך יותר, לפעמים צריך פחות ואין תחליף לכלים ולמידות מדוייקות.
רוצה לסגור ביד ולומר שעשית את העבודה נכון - אני מקבל.
רוצה לומר שאתה מדוייק כמו ידית מומנט? מה היתרון? למה?
רוצה לומר שלא חייב ידית מומנט לאחר שלמדת ואתה עם נסיון.
למה להתחרות בכלי יעודי? אם הוא כבר קיים...למה לא להשתמש בו?
לא מתחרה ב"פרנסה" של אף מוכר ב 499.
ועכשיו ברצינות, ברור שכל מכשיר באופן כללי, יותר מדוייק מאדם לאו דווקא ידית מומנט.
אז אם אתה רוצה לפתח מיומנות, אני בעד "רגש" בסגירת ברגים זה מעולה,
זה לא יהפוך את הידית למיותרת, זה לא עושה אותך טוב יותר,
לא אמרתי זאת אמרתי אחרת*
לעומת מישהו שמשתמש בה, לרע יותר...
ההבדל היחיד הוא, שמי שמשתמש, הסיכוי שלו להיות מדוייק כל פעם הוא מוחלט.
נכון מאוד.
נחזור להתחלה, אני מוכן לדו קרב איתך...רק תגיד מתי ואיפה.
תוספת בעריכה - מכניקה ורגש יכולים להשתלב, לא אצל כל אחד.
גם נכון.
תסגרו על מקום, זמן ותאריך ותעדכנו בהו"פ ;)
רפואה ורגש זה מחוייב מציאות ומשתלב נהדר.
האם הרופא מרגיש את כאבי הבטן שלך כמו שאתה מרגיש?
האם אתה מרגיש מה שהחולה מולך מרגיש?
*תראה מה רשמתי לפני:
הייתי מסכם את מה שכתבתי כך:
מי שרוצה ללמוד מאדם מנוסה שילמד, מי שרוצה "ללמוד" מידית שילמד. אני העדפתי מאדם מנוסה וכן העדפתי לטעות בעצמי וללמוד מאשר ללמוד רק עם ידית שלא תתן לי את הבטחון העצמי אף פעם, ולא תתן לי נסיון כלל עם ידית רגילה, אלא ידיעה במספרי מומנט ותו לא.
