קודם כל, מי אמר לך שהונדה זה אמין?
סטיגמה! ואחת שלא בהכרח מוצדקת.
לגבי הדיוק 200: אופנוע ממש כיפי. כנראה הכי כיפי בקטגוריה.
סה"כ הוא בסדר גמור, יש כמה רגישויות ונקודות שכדאי לשים לב אליהן.
נתחיל באמינות.
אופנוע שעובד מאוד חם. חובה להקפיד על נוזל קירור איכותי, להחליף אותו בזמן (אחת לשנתיים לכל היותר), לדאוג לניקיון הרדיאטור ותקינות הוונטה.
חיישן גובה דלק נוטה להתקלקל (בממוצע, מחזיק כ-15 אלף ק"מ). בארץ, לא ניתן להשיג אותו בנפרד ממשאבת הדלק, והעלות היא קרוב ל-2000 ש"ח. בד"כ - לא מתקנים, ומחשבים את כמות הדלק הנותרת לפי המד המתאפס.
כמו כל אופנוע קטן - נסיעות ממושכות עם ידית גז נעולה למעצור תגמור את המנוע. לא מיוחד לדגם.
בחו"ל (הודו) היו תלונות על ג'אנטים שבירים מידי. בכבישי הארץ כנראה פחות אקטואלי.
נקודות נוספות:
השרשרת המקורית לא איכותית, ונגמרת מהר. כדאי בהחלפה הראשונה ללכת על סחורה תחליפית באיכות טובה.
הצמיגים המקוריים (MRF ההודים) הם פח (או סכנת נפשות - תלוי את מי שואלים). כדאי להחליף בהקדם לצמיגים איכותיים.
המושב המקורי לא נוח במיוחד לנסיעות ארוכות. כדאי להחליף למשודרג. משקף קטן גם יכול לשפר את חווית השיוט הבינעירוני (שיהיה איטי בכל מקרה).
מגיני מנוע מקוריים נראים טוב. לא יודע עד כמה טוב הם מתפקדים.
קצת נתונים:
שיוט בינעירוני כדאי לבצע ב-100-110. המנוע מאפשר לעלות בקלות יחסית ל-120-130 בזכות ההילוכים הקצרים, אבל לא בריא להיות שם לאורך זמן.
צריכת הדלק נעה בין 1/33 ברכיבה מתונה, עד ל-1/25 עם גז פתוח לרווחה רוב הזמן. שמעתי בזמנו גם דיווחים על 1/40 מבעלים רגועים שהתייחסו לדיוק כקטנוע עם הילוכים, אבל אני לא מאמין למספרים כאלה.