אינטליגנציה SUCKS

[levil]

כתבה מרתקת מאששת את מה שהכרתי באופן חלקי, לעיתים קרובות האנשים האינטליגנטים שהכרתי היו בעלי אופי נוראי והלא מבריקים אך מאוזנים נפשית היו
דווקא הנעימים יותר לתקשר
קטע חלקי מהכתבה הארוכה :
"על פי קאנט, ליצור בעל התבונה — היום היינו מכנים אותו היצור האינטליגנטי, התבוני — יש ערך או כבוד אינסופי, בעוד ליצור חסר התבונה אין כל ערך או כבוד. הטיעונים שלו מתוחכמים יותר, אך בסופו של דבר הוא מגיע לאותה המסקנה כשל אריסטו: יש אדונים טבעיים ועבדים טבעיים, והתבונה היא מה שמבדיל ביניהם.קו מחשבה זה הורחב עד שהפך לחלק מרכזי בהיגיון הקולוניאליסטי. הטיעון היה כזה: עמים לא לבנים הם פחות אינטליגנטיים; לכן הם אינם כשירים לשלוט על עצמם ועל אדמותיהם. מכאן שלגיטימי לחלוטין — אפילו חובה, "משא האדם הלבן" — להחריב את תרבויותיהם וליטול את שטחיהם. בנוסף, מכיוון שאינטליגנציה הגדירה אנושיות, בשל היותם של אותם עמים פחות תבוניים, הם היו פחות אנושיים. משום כך הם לא נהנו ממעמד מוסרי מלא — ולכן היה זה בסדר גמור להרוג או לשעבד אותם.
אותו היגיון הוחל על נשים, שנחשבו לקלות דעת ורגשניות מכדי ליהנות מאותן פריבילגיות שניתנו ל"גבר הרציונלי". במאה ה–19 בבריטניה זכו הנשים להגנה חוקית פחותה משל חיות הבית, כפי שהראתה ההיסטוריונית ג'ואנה בורק ממכללת בירקבק של אוניברסיטת לונדון. אולי אין זה פלא, לכן, שבמשך עשרות רבות של שנים נטו מבחני האינטליגנציה הפורמליים להחריף את דיכוי הנשים, ולא לתקנו.
סר פרנסיס גלטון נחשב בדרך כלל לממציא הפסיכומטריה, ה"מדע" של מדידת השכל. את השראתו שאב מ"מוצא המינים" (1859) שכתב בן דודו, צ'רלס דרווין. הספר הוביל את גלטון להאמין כי יכולת אינטלקטואלית היא תורשתית, ושניתן לחזקה בעזרת רבייה סלקטיבית. הוא החליט למצוא דרך לזהות באופן מדעי את החברים המוכשרים ביותר בחברה ולעודד אותם להתרבות — בהמוניהם, וזה עם זה. את הפחות מוכשרים מבחינה שכלית יש להניא מלהתרבות, או ממש למנוע זאת, לטובת המין כולו. כך נולדו יחד האאוגניקה ומבחן האינטליגנציה. בעשורים שלאחר מכן עוקרו נשים רבות ברחבי אירופה ואמריקה לאחר שהשיגו תוצאות גרועות במבחנים האלה — 20 אלף נשים בקליפורניה לבדה.
איום קיומי
דירוגי אינטליגנציה שימשו להצדקת כמה ממעשי הברבריות המחרידים ביותר בהיסטוריה. אבל חוק התבונה תמיד היה נתון לביקורת. מדיוויד יום ועד פרידריך ניטשה, מזיגמונד פרויד ועד הפוסט־מודרניזם, מסורות פילוסופיות רבות קוראות תיגר על הרעיון כי אנו אינטליגנטיים כפי שהיינו רוצים להאמין וכי אינטליגנציה היא המעלה הנעלה ביותר."

[ofir]

אכן כתבה מרתקת.

קראתי את כולה.

שווה כל רגע!