אתה מתבלבל, רוסיה לא יכולה להטיל וטו על חוק בינלאומי (זה חוק) היא יכולה להטיל וטו על החלטות באום (שגם ככה לא שוות שום דבר)נכתב במקור על ידי קוקוריקו נגד קופיקו
"תרבויות שונות, לאורך תקופות היסטוריות שונות ניסחו ועיצבו "כללי מלחמה" – מה מותר ומה אסור לבצע תוך כדי מלחמה. כללים אלה התעצבו לענף משפטי בשם "המשפט הבינלאומי ההומניטרי" המבטא את הנורמות המקובלות, החלות על סכסוכים מזוינים בין מדינות ובתוך מדינות, ומפרט את החובות המוטלות על הצדדים הלוחמים. ניסוח הכללים, כפי שאנו מכירים אותם היום, החל במחצית השנייה של המאה ה-19, אם כי הנורמות המנהגיות שהוכרו בו יכולות לנבוע ממקורות עתיקי ימין. הדוגמה המובהקת לנורמה מנהגית עתיקה היא האיסור והגיוני על שימוש ברעל ובגורמים מפיצי מחלות.המשפט הבינלאומי ההומניטרי הוא ענף של המשפט הבינלאומי הכללי, ולפיכך נובע מאמנות, נוהגים מוכחים, עקרונות המשפט המוכרים ועשוי לפנות לכתביהם של מלומדים, על פי אמנת בית הדין הבינלאומי לצדק.
המשפט הבינלאומי ההומניטרי מחולק באופן מסורתי לשני תחומים. האחד, דיני Jus Ad Bellum הם החוקים שעוסקים בהצדקה של שימוש בכח, והעילה הידועה ביותר בתחום זה היא כמובן ההגנה העצמית על פי סעיף 51 לאמנת האו"ם. הענף השני של המשפט ההומניטרי, Jus In Bellu, עוסק בצורות המותרות של שימוש בכח מרגע שהחל עימות צבאי. שני ענפי משפט אלה אינם תלויים זה בזה כלל, וחלים בנפרד, לכן גם הצד התוקפן וגם הצד המגן על עצמו חייבים להשתמש אך ורק בצורות המותרות במהלך הלחימה.
עתות מלחמה הן מטבען תקופות משבר, שבהן מתערערות הנורמות החוקיות והמוסריות ואת מקומן תופסות פרקטיקות חדשות. במצבים אלה חיוני יותר מתמיד לשמור ולהגן על האוכלוסייה האזרחית - שאין לה כל שליטה על המתרחש ואינה מעורבת בפעולות הלחימה, אך לרוב היא זו שזכויותיה מופרות באופן קיצוני - ועל הלוחמים הפצועים, החולים ושבויי המלחמה. המשפט הבינלאומי ההומניטרי (International Humanitarian Law) נועד למנוע סבל אנושי מיותר ולשמור על צלם אנוש בעתות מלחמה.
המשפט הבינלאומי ההומניטרי בא להגדיר כללים המחייבים את כל המעורבים בסכסוך המזוין, הוא איננו מתייחס להשתלשלות האירועים שהובילה למלחמה ואיננו קורא לפתרון זה או אחר למלחמה. כללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי מורים ומחייבים את שמירתן של זכויות בעלות חשיבות מכרעת לקיום הצרכים הבסיסיים של בני האדם בעת מלחמה, כגון הזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לחופש תנועה, הזכות לפרנסה, לטיפול רפואי ולחינוך. למשפט הבינלאומי ההומניטרי שתי מטרות מרכזיות: המטרה הראשונה היא להבחין בין לוחמים למוגנים - בין לוחמים לבין בני-האדם שאינם נוטלים חלק בלחימה, בין שאלה אזרחים שמלכתחילה לא השתתפו בלחימה, ובין שאלה אנשים שכבר אינם נוטלים חלק בלחימה, כגון שבויי מלחמה, לוחמים, פצועים או חולים. המטרה השנייה היא להטיל סייגים והגבלות על כלי הנשק ושיטות הלחימה, כדי למנוע סבל מיותר של הלוחמים.
כללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי תקפים במקרים שונים של סכסוכים מזוינים ("מלחמות"): במקרים של סכסוך מזוין בינלאומי (בין שתי מדינות או יותר, מלחמה או כיבוש) ובמקרים של סכסוך מזוין פנים-מדינתי. כיבוש, אף אם הוא מתמשך לתקופה ארוכה, הוא סוג של סכסוך מזוין בינלאומי."
ציטוט ההודעה בתגובה