נכתב במקור על ידי rusty james
כיף לראות שיש חבר'ס שעוד מתעניינים קצת יותר לעומק במרוצים בפורום, נראה שזה די זן נכחד ולעונג לי להשתתף בדיונים מעין אלו.
ההבדלים בין שתי הסדרות הללו הולכים ומטשטשים, הומולוגציה משודרגת ואבטיפוס מסורס כבר לא כ"כ רחוקים אחד מהשני. זמני הקפה מהשנים האחרונות במסלולים משותפים לשתי הקטגוריות הבכירות הללו מראים לעיתים על הבדלים של עשיריות בודדות, וזה לא פלא. מספיק להביט ב-R1 של קבוצת המפעל ליד ה-M1 של וינאלס - אלו אופנועים מאוד דומים כבר, לפחות בבסיס שלהם. בעשור וחצי הראשון של ה-WSBK האופנועים היו חיות אחריות לגמרי מה-500 הדו-פעימתיים. כאשר החל עידן ה-4 פעימתיים, הפערים עדיין היו משמעותיים. קח את ה-RC51 של אדוארדס מ-2002 ותשווה אותו ל-RC211V של אותה השנה, וההבדלים משמעותיים מכל בחינה בערך: נתוני שלדה, כוח, משקל, אלקטרוניקה. הפער הזה צומצם מאוד בשנים האחרונות. מזה צומצם...אופנוע ליטר מודרני חוקי לכביש מגיע עם נתונים יותר מרשימים מאופנוע מפעל רשמי מלפני עשר שנים, והוא עם אחריות!!!
עדיין, ההבדל קיים, בעיקר בהתנהגות. ומסתבר שזה מספיק לגרום לרוב רוכבי הסופרבייק שעוברים ל-GP להיכשל. ההרגלים שסיגלו לסופרבייק פשוט לא עובדים ב-GP. זה מצחיק, אבל לא מעט מהם אמרו לאורך השנים שיותר קשה לרכב על הסופרבייק'ס קרוב לקצה, בעיקר בשל הרגשת הכבדות לעומת אופנועי האבטיפוס. רק ממש על הקצה, הופכים אופנועי ה-GP את עורם ונהיים רגישים ומסובכים למיצוי - חוץ מבידיהם של מספר "חייזרים". קשה להאמין, אך מהתקופה המודרנית, אלוף הסופרבייק (המקומי, לא עולמי) היחיד אשר זכה גם באליפות MOTO GP הינו...ניקי היידן, אשר נלקח מאיתנו לפני שהספיק להחזיר את כבודו ואולי להיות שוב אלוף סופרבייק'ס. בכיוון ההפוך זה עובד מעט יותר טוב (ביאג'י וצ'קה אלופים, פלוס שלל נצחונות של רוכבי GP שהיגרו). אז נכון שעם הסופרבייק'ס עם מדבקות הפנסים שלהם אפשר להזדהות, אבל הסירוס שעובר על ה-GP הופך גם את הכלים האלה לרלוונטיים אלינו. לעניות דעתי, קטגוריית ה-MOTO GP מאבדת אט אט מיוקרתה. ואם זה ימשיך בכיוון הנוכחי, גם בלמי קרבון לא יצליחו לעצור את זה
ממש בקטנה, אכן מראות קשים. במסגרת עבודתי כמכונאי התגלגלתי ב-2009 לסייע לקבוצת מרוצים פרטית כמכונאי ואיש צוות בסדרה אשר נקראה MOTO GT, והייתה חלק מה-AMA (ליגת המרוצים הלאומית בארה"ב, לא אליפות העולם). זו הייתה קטגוריה של "מיני סיבולת" - מרוצים של שעתיים, עם החלפות רוכבים ועצירות פיטס, אשר רצה במקביל לסבבי הסופרבייק והסופרספורט ב-AMA (=כלומר, הרוכבים הם ברמת PRO והסדרה רצה מסביב למדינה). הקבוצה לה סייעתי השתתפה בקטגוריה של טווינים מעורבבים, בעיקר דוקאטים מקוררי אוויר מול טווינים מקוררי מים עד 650 סמ"ק - בקיצור, SVים ו-ERים. לצערי, רוכבי הקבוצה לא היו בעלי ניסיון רב ברמה הזו, ודאגו בעיקר להתרסק בכל סשן אפשרי על מנת לשפץ את האופנוע גוטה גוטה. למזלי, הייתה זו תקופה קשה מאוד בענף ועולם המרוצים בפרט, עם מיעוט רוכבים ומעט מאוד מימון. זה נתן את הלגיטימציה להסתובב בפיטס בין מעט הקבוצות עם הספונסרים ולהיעזר באנשים עם המון תשוקה לאופנועים, ללמוד המון וכמובן להכיר מקרוב אנשים שלרוב היית רואה רק במגזינים.
על הדרך, גם לראות את מאט מלאדין מכסח דשא עם הברך ב-180 קמ"ש על מנתק ההצתה 3 מטרים ממך היה לא רע בכלל
היו אמורות להיות גם כמה כתבות בפול גז בזמנו, אבל זה לא יצא לפועל...אולי, יום אחד, WHO KNOWS.
אני אשאיר כאן כמה טפטופים:
ה-DUC אחרי ששוב אכל אדמה והתעקם, תיקוני לחץ
IMG_4068.jpg
ה-RSV1000 מחומם בשביל צ'אז
IMG_4042.jpg
מלאדין מתכונן לעוד כיבוש קליל של הפול פוזישן
IMG_4062.jpg
היושי מוכן...
IMG_4085.jpg
ציטוט ההודעה בתגובה