להתחיל את היום על הצד.
05:50 הטלפון מצלצל.
אני עונה ומעברו השני של הקו הצבי האגדי.
צ'מע הוא אומר בא לך לרדת לאלמוג לקפה.
ככה בספונטני.
הראש מריץ את התגובות של אישתי האהובה שלא איחרו להגיע.
בלאט בטח אני מנגב מתנגב ובא.
6:03 אני פוגש את צביקה בצמת ליד הבית על אפרילייה שיבר (אם אני לא טועה) מהוקצעת ויפה.
חיש קל אנו על כביש רמות דוהרים ( במהירות חוקית כמובן) לעבר הזריחה.
הכביש עדיין ריק ואנו יכולים להתרשם מהנוף ורק מהנוף ולשאוף את אוויר הבוקר הטרי.
אנו מתנסים ברמות שונות של חמצן לפי זווית ההטיה של הכלי והקרבה שלנו אל האספלט.
פרט מעניין שככל שאנו נמוכים יותר כך קצב הנשימה עולה.
לא ברור האם זה האוויר העשיר או ההתרגשות מהנוף והנמלים על הכביש.
השיבר לפניי בהחלט יודעת לאחוז את האספלט והצבי עושה עבודה נפלאה בהגנה על החי והצומח בדרך.
עצירה קלה במפלס 0 ליד הגמל תמונות והחלפת רשמים על ביצועי הגמל שיודע לחצות מדבריות במינימום הוצאות.
אבל רגע לא באנו בשביל סמול טוק. מניעים וממשיכים לקפה הרי הקפה בנוף המדברי עושה לנו את זה..
חיש קל נחתנו באלמוג מרביצים כוס קפה וחוזרים למעלה להר.
המנועים ששים אלי קרב 7000 סל"ד והכלי מתגלגל לו בעצלתיים במעלה המפותל.
אכן שובנ לב.
הפאן ניגמר לקראת המחסום של א'זעים שם הפקקים התחילו.
הגעתי למשרד שמח וטוב לבב.
במהלך הרכיבה לא נפגעו בעלי חיים או צמחים.
וזה מה שנקרא להתחיל את היום על הצד
Sent from my LG-H815 using Tapatalk