שושנים באלפים

[השושנים]

הארלי ישמר לקוסט תו קוסט בארה"ב, פעמיים גשר הזהב וכביש 66....

[השושנים]

זוכרים שסיפרתי לכם שיש מקומות שאני רץ אחריהן לכל מקום, אז המפל הזה הוא אחד מהם,
נתקלי בתמונת המקום באחד מהפעמים בהם חפרתי במפות והצילום של המל שנישפך על העיירה
הרשים אותי המצאתו בקרבת המסלול שלי עשתה הכל ליותר פשוט, בפועל הוא היה בעצם המפל
הגבוה הראשון הגדול שנתקלנו בו. מסתבר שלפעמים טוב שם טוב משמן טוב, ויחסי ציבור טובים
עושים עוול למקומות אחרים, דווקא המפל הזה שבשלב המוקדם של הטיול הרשים אותנו מאד,
התגלה כמה ק"מ מאוחר יותר כקטן והפחות מרשים משאר המפלים באזור, אבל זאת כבר חכמה
בדיעבד.








כמה ק"מ משם היינו אמורים לפגוש במפל המתחפר, תופעת טבע של מפל שחרץ בהר נתיב בצורת בורג,
אבל אלוהי הוייז התעקש שהגענו למקום בעוד מסביב אין כלום, לאחר מאמצים הצלחנו לקבל כיוון משוער
שהוביל אותנו להרפתקה אחרת, קרונית רכבל שמטפסת על ההר ומביאה אותך לכפר בהרים, חזרה בזמן
לתקופת "היידי בת ההרים" (הצעירים מתבקשים לחפש בגוגל).







צריך לדעת לזרום עם הטעויות ואם יש משהו חשוב מאד בעת התכנון, לדעת לתת לו את המיקום המדויק,



בטעות הזו גילינו דברים אחרים, וביציאה הלאה גילנו שהמפל שחיפשנו אכן היה בקרבת מקום, אבל אנחנו החלטנו לוותר.
יעדים רבים ונוספים מחכים לנו, הגמישות הזאת מאפשרת להתקדם ולא להיתקע.

הפרשי הגובה מרשימים בכל קנה מידה

[השושנים]

משם המשכנו לכיוון "גשר השטן", במהלך כל השנה באלפים ישנם כבשים שסגורים בגלל השלג ונפתחים בתקופת הקיץ
במיוחד הכבשים שעוברים בין ההרים אבל לא בהכרך מובלים לעיר גדולה, במהלך חודשי תכנון הטיול גוגל ציין שהכביש
שבחרתי סגור וכן נתן לי דרכים חלופיות להגיע ובעצם רק כחודשיים לפני הטיול הציר נפתח ואז יכולתי לבחור בציר
המעבר שמתחבר למעבר Gotthardstrasse . הרכיבה היום זה הייתה מאתגרת כיוון שבתכנון היה לכסות יותר שטח
ויותר זמן רכיבה ולהגיע בסופו של יום כמעט עד איטליה.

כמה נהניתי? אני יכול לספר שמרוב התענוג לרכוב בכביש הזה הגשר אליו כיוונתי פשוט הפתיע אותי ברגע שראיתי אותו
לא הייתי מודע למרחק וכמות הדרך שעברתי.

[השושנים]

כמה מהחברים שפגשנו בדרך:

[השושנים]

אחרי התרעננות שחרור אדרנלין ומנוחה המשכנו לכיוון הדירה שציפתה לנו על הר (איך לא) בסיומו של כביש
צר וטכני להחריד.

מילה אחת על נפנוף היד לשלום כאשר רואים אופנוע, נתקלתי בהמון מחוות שלום, החל מיד מושטת לשלום בצד
ואצבעות מסמנות וי, דרך הרמת האצבעות מעל ידית הקלאצ', נפנוף ברגל, בראש, ועד עשית שלום רגיל ביד,
כל אחד וסגנונו, אבל כמעט כולם עושים שלום, נחמד מרענן ונותן הרגשה טובה.






כאן ישנו הלילה:

[השושנים]

הכיוון איטליה, אבל בדרך נעצור בשתי עיירות אחיות Montebello ו- Bellinzona שבהם שתי מבצרים שהיוו שרשרת מבוצרת שסגרה
על כל הואדי בין שני ההרים והייתה מעבר הכרחי בדרך של פעם...







שתי העיירות הצמודות נחמדות מאד, והיו מקום נהדר למנוחה אחרי הביקור במבצרים, חלק מהמבצרים שביקרנו במהלך הטיול
הם יעדים תיירותיים ומסחטת כספים, חלקם נשמרו כמוזיאונים פעילים, וחלקם פשוט מקומות קסומים שמארחים אירועים
כגון חתונות חגיגות, אפילו סעודות מפוארות לבעלי תקציב, לכל אחד היה את הייחוד והקסם שלה.

משם המשכנו לאגם קומו באיטליה, דרך אגם לוגנו שם עשינו הפסקת גלידה וקפה שם גם שבקה המצלמה שלנו חיים.

אגם לוגנו







משם נסיעה לעיירה קומו שעל שמה נקרא האגם כולו, בקתדרלה של קומו נתקלנו במצעד צבאי לכבוד נציג פולני שנערך
בחום של 35 מעלות...









ובאיטליה כמו באיטליה פוגשים הרבה:











אופפסס

[השושנים]

בגלל החום ברחנו להרים אגם קומו למי שלא מכיר בנוי בצורת האות Y הפוכה כאשר במשולש בין שתי הרגליים
מצוי הר, היו לי שלוש דרכים להגיע למלון, אחת על שפת האגם, (דרך דומה תוכננה ליום שלמחרת) ולכן נפסלה
דרך נוספת על בסיס ההר עוקפת כפרים ומתרחקת מהאגם, והדרך הנבחרת דרך הכפרים בהר, נבחרה בעיקר
בגלל שלמעלה קר מאשר בגיהינום שלמטה...וכמובן שמדבר בכביש...טכני.

בגלל שהמצלמה שלנו מתה נאלצנו עד לקניית המצלמה החדשה (זוכרים, תקלות קורות אסור לנו להתבאס וצריך
להסתגל ולאלתר?) תאלצו להאמין לי...

למלון הנחמד הגענו בערב ואחרי ארוחת ערב מפנקת התעוררנו ליום הבא כשעל הפרק מעבר במעבורת (שלא
היה חיוני אבל מאד רציתי לחוות את החוויה) אז אחרי נסיעה קצרה לעיר Bellagio שילמנו 12 אירו והפלגנו
שלשותינו הג'ינג'ית האופנוע ואני לטירה העתיקה Castello di vezio שבגדה ממול.










זה מה שפגשנו בירידה מהמעבורת לפני העליה למבצר:

[השושנים]

כמה מילים, שיט באגם קומו בסירת תיירים יעלה לכם כמה עשרות אירו במקרה הטוב, תצאו ותחזרו לאותו המקום
ותראו בערך את אותו הדבר שראינו מהמעברות, המעבורת יוצא למסלולים שונים באגם, כל מסלול לוקח זמן וכיוון
אחר הכי פשוט למצוא את הכיוון הרצוי ולעלות על המעבורת אליו ומרוויחים כמה פעמים, החוויה אדירה.

היום השני על האגם תוכנן כיום "קל" זוכרים שתמיד אחרי יום רכיבה "קשה" יהיה יום משחרר ללא לחץ?

בתכנון חשבנו לשלב חוף לשחייה אז אנחנו תכננו ומישהו למעלה צחק, ירד גשם...

גשם לא משבית רכיבה או שמחה, להפך רכיבה בקיץ בגשם עם ציוד טוב, היא חוויה מרעננת תרתי משמע,
תשכחו כל מה שאתם יודעים על רכיבה בגשם אצלנו, זה ממש לא אותו הדבר.

אז ביטול תכנית השחייה השאירה בידינו יותר זמן חופשי והמלון הנוסף היה ממש בקרבת מקום, יום רגוע בכייף

בחרנו בדרך הקשה לעלות למבצר, 40 דקות של עלייה (עלייה!!!) אחד מהאתגרים הכי קשים בטיול בשבועה!

אגב ניתן להגיע גם ברכיבה ממש עד למבצר. לבחירתכם.

הטיול התחיל עם איך לא...ברווזים ואימא אחת מאד דואגת (רמז, לא אימא ברווזה) לשלומם...







כל זה עלינו ברגל!









לא נשארנו למופע העופות הדורסים ראינו כבר כזה במקום אחר.

היציאה מכיוון המלון הייתה אמורה להיות קלה, הוויז התעקש אחרת...


רואים את הכביש שחוצה את הכפר?
יפה!
רואים בצד שמאל של התמונה אגם?
יפה!
שם התחלנו.
הצילום מנק השיא על ראש ההר שהגענו, ואז הוויז החזיר אותנו חזרה עד לנק ההתחלה...
משם ימינה קצר למלון...

[Bambi63]

שושנים יקר, קראתי פעם נוספת וצפיתי בתמונות פעמיים, אולי יותר. מדהים שאין מילים. התמונות כל כך יפות, ברורות, אהבתי במיוחד את.... כולן. שמתי לב שאתם חובבי מארק מרקז, סחתיין על השואי עם הצביעה המדליקה. תודה שצילמת עבורי את ה w800 בתצורת הסקרמבלר, נתת לי רעיונות לקסטם את שלי.
שאלה: האם הקרוסטורר עמד בציפיות? מדוע בחרת בו ולא ב gs? שמתי לב שאין לכם מערכת קשר.. אמת? מתקשרים בטלפטיה?

[השושנים]

שיגעון הוויז, אחת ההמצאות שעושה את החיים קלים כל כך, פשוטים כל כך, נוחים...עד שהיא מפסיקה לעבוד,
וזה קורה הרבה, נתחיל בבחירת הרשת, סים מקומי עולה כסף ובנוסף צריך לרכוש חבילת גלישה, 1 GB די והותר
אם משתמשים בה בשכל לניווט, ומתחברים לכל מקום אפשרי כשיש WI FI חופשי ויש. אנחנו קנינו סים בין לאומי
בארץ ואפשרות לקנות חבילות בכל סכום שנרצה (כמו בכרטיס נטען) העניין שכרטיס זה תלוי ברשת עליה הוא מתעלק
וזאת מדי פעם אובדת, החכמה להכיר את הכיוון והכבישים הבסיסים ולעקוב אחרים עם על פי השילוט. וכן יש לוויז
שיגעונות שונים ומשונים. לומדים מהר מאד לחיות אייתם.

היום השמיני לטיול הוקדש לעליה חזרה בטיפוס מתמשך על האלפיים האוסטרים מכיוון איטליה כשהמטרה שוב
מקום שסקרן אותי בעקבות סיפורו הטרגי, בשנות החמישים לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו השלטונות
באיטליה לנצל את הפרשי הגובה באזור מסוים ולעשות במקום סכר נשלט ממנו יוכלו לייצר חשמל, העניין הפעוט
של כפר מיושב שעמד במקום בו אמור להיות האגם לא באמת הפריע למישהו, וכך קיבלו כל תושבי הכפר הודעת
פינוי, כמון שהפינוי לא עבר בשקט אולם בסופו של דבר הכפר הוצף והדבר היחיד שנשאר ממנו הוא צריח הכנסיה
הבולט מעל פני המים, במהלך הפרויקט נכנסה ממשלת איטליה לחובות ולעזרתה נחלצה אוסטריה שבתמורה לחשמל
שיוצר במקום, שילמה את החובות וכך במשך 22 שנה לא זכתה איטליה והתושבים שפונו ליהנות מהפרויקט.

המקום שנקרא Curon Venosta היה מרוחק כשעתיים ועשרים מהמלון בו יישנו בלילה, אז על פי התכנון
הוסף כפר נוסף מימי הביניים בשם Glorenza, המרוחק רק שעתיים מהמלון...

הנופים נופי האלפיים הדרך דרך מתפתלת חברה טוב יש אופנוע יש מצלמה חדשה יש אז...

הכניסה לגלורנזה:

[השושנים]

עיירה צבעונית ונהדרת בלנו בה כשעתיים בכייף ומשם עשרים דקות לונוסטה לכנסיה השקועה:







את הלילה בילינו במלון על יד אינסברוק, לפי מה שראיתם בתמונות שווה?

[השושנים]

שושנים יקר, קראתי פעם נוספת וצפיתי בתמונות פעמיים, אולי יותר. מדהים שאין מילים. התמונות כל כך יפות, ברורות, אהבתי במיוחד את.... כולן. שמתי לב שאתם חובבי מארק מרקז, סחתיין על השואי עם הצביעה המדליקה. תודה שצילמת עבורי את ה w800 בתצורת הסקרמבלר, נתת לי רעיונות לקסטם את שלי.
שאלה: האם הקרוסטורר עמד בציפיות? מדוע בחרת בו ולא ב gs? שמתי לב שאין לכם מערכת קשר.. אמת? מתקשרים בטלפטיה?

השם זה רן, שושנים כינוי...\

תודה על המחמאה על התמונות, חלקן צולמו ע"י ענת אשתי (הג'ינג'ית) וחלקן על ידי.
המדהים שחלק גדול מהם צולם תוך כדי נסיעה.
יש לי חצי ג'יגה תמונות וקטעי וידאו...

מרקז כבודו במקומו מונח, הבחירה של הג'ינג'ית היתה בגלל הדוגמה ואני בגלל המותג.

הסקמבלר הנ"ל היה אחד מני רבים וסצנת האופנועים שם גדולה ומרשימה, עוד אספר על זה.

לגבי הקרוסראנר (800 סמ"ק) ולא בכדי הוא האח הקטן (מדי?) של הקרוסטורר, לי האופנוע
הרגיש חלש לצרכים הספציפיים, אין לי ספק שה-G/S של BMW היה עושה את החיים שלי קלים
יותר, זה לא שלהונדה אין כוח, אבל כאשר מגיעים לכבשים טכניים אני אוהב לרכוב על יותר מומנט
סיבובים חדים (יותר מפרסה) על שינוי גובה של מטר עד מטר וחצי עליה תלולה בהילוך שני היתה
לו קשה לשני רוכבים וציוד ונאלצתי לעבוד קשה בכדי לצאת עם כוח מהסיבוב ולפעמים נאלצתי להוריד
לראשון, אני מסייג ואומר שהרכיבה שלי לוקה בחסר ויתכן שאני עושה סוג של עוול, אבל עם הבימר
בתנאים דומים הלך לי יותר טוב. לצערי הרמן לא מחזיק בימרים בארסנל שלו, ובינו לבין היאמאהה
900 טרייסר ההונדה נחשב לנוח מאד. הג'ינג'ית היה נוח נוח וגם לי (אני לא מפונק) ובכבישים פתוחים
לא תרגיש ברגשי נחיתות, מה גם שהמהיריות שם נעו בין 90-20 לרוב בהילוכים 3-4 שם המנוע קצת
עסוק.

קניתי בארץ מערכת קשר פנים של מידלנד, העניין שהיא היתה חדשה ולא ניסינו אותה עדיין ביחד והשיקול
היה לא להכניס עוד משתנה שעלול להסיח את הדעת, ניתן לדבר בקלות עם משקף פתוח ללא בעיה.
מיגון הרוח של ההונדה מצויין.

אם יש עוד שאלות אשמח לענות לך ולכולם. - רן

[קיפיבןקיפוד]

תענוג!

תודה על הטיול בתמונות.

[השושנים]

תודה, למי שעוקב ומכיר קצת את המפה, התחלנו בגרמניה הצפנו לכיוון היער השחור ומשם עברנו לשוויץ בטיפוס
על צד אחד של האלפים משם לאיטליה, ירדנו עד לאגם קומו וכעת מטפסים שוב בצד השני של ההרים לכיוון
אינסבורק שהיא עיר יפיפייה המרכז העתיק שלה מרכז כמה וכמה מבנים מרשים בניהם ארמון הופברג המתאר את
סיפור שולשלת הנסיכים והמלכים של העיר, סיור בארמון זה תמיד דבר נחמד רק שבדרך כלל אסור לצלם בפנים...

אבל בדרך עוד פגשנו כמה דברים נדירים:





הבניין שהג'ינג'ית קראה לו "העוגה"





משם ירדנו שוב לכיוון איטליה לאזור BOLZANO BOLZEN שוב הירידות של האלפים שוב נופים ומפלים מהממים.








עיר איטלקיה תוססת מלאה במזרקות פסלים רחובות מדהימים שבילנו בה כמה וכמה שעות,

את הלילה בילינו במלון בעיירה Bassano del grappa ומי שהשם מזכיר לו משקה מפורסם לא טועה אבל מגיע לה פוסט נפרד.

[השושנים]

העיירה

Bassano del grappa היא עיר עתיקה בעלת גשר עץ שעובר שיפוץ בימים אלה, בעבר הרחוק
גשר העובר מעל לנהר זורם היה מקור פרנסה ומקום השוק הקדום לעיירה הקטנה, ממש ביציאה מהגשר לתוך
החומה, כל עיר עתיקה הייתה מוקפת חומת הגנה עבה, התבססה משפחה איטלקית ידועה שעסקי הגראפה שלה
(שהוא משקה משכר) הידועה באיכותה הקפדנית הייתה שם דבר אז והיום ומייחסים לה ייצור של כ-80% משוק
הגראפה בעולם.

הגפנים וייצור המשקאות הקנו לעיר את מעמדה, ועד היום באותו המקום ממוקמת חנות המפעל ומפעלי ייצור הגראפה
שהתושבים במקום מתגאים בה.

כבן מזל אריה יש לי חולשה לאריות אבן..

אחרי מלחמת העולם הראשונה הקדשו האיטלקיים חלק גדול מהעיר לזכרם של החיילים שנפלו במלחמה.

גשר העץ שעובר שיפוץ ממש כמו פעם, מטים את הנהר לכיוון אחר ע"י סכרים, ובונים יסודות חדשים, הפעם מבטון...



חנות הגראפה המיוחסת בת כמה מאות שנים:









ומה יותר איטליה מאלפא?