שיגעון הוויז, אחת ההמצאות שעושה את החיים קלים כל כך, פשוטים כל כך, נוחים...עד שהיא מפסיקה לעבוד,
וזה קורה הרבה, נתחיל בבחירת הרשת, סים מקומי עולה כסף ובנוסף צריך לרכוש חבילת גלישה, 1 GB די והותר
אם משתמשים בה בשכל לניווט, ומתחברים לכל מקום אפשרי כשיש WI FI חופשי ויש. אנחנו קנינו סים בין לאומי
בארץ ואפשרות לקנות חבילות בכל סכום שנרצה (כמו בכרטיס נטען) העניין שכרטיס זה תלוי ברשת עליה הוא מתעלק
וזאת מדי פעם אובדת, החכמה להכיר את הכיוון והכבישים הבסיסים ולעקוב אחרים עם על פי השילוט. וכן יש לוויז
שיגעונות שונים ומשונים. לומדים מהר מאד לחיות אייתם.

היום השמיני לטיול הוקדש לעליה חזרה בטיפוס מתמשך על האלפיים האוסטרים מכיוון איטליה כשהמטרה שוב
מקום שסקרן אותי בעקבות סיפורו הטרגי, בשנות החמישים לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו השלטונות
באיטליה לנצל את הפרשי הגובה באזור מסוים ולעשות במקום סכר נשלט ממנו יוכלו לייצר חשמל, העניין הפעוט
של כפר מיושב שעמד במקום בו אמור להיות האגם לא באמת הפריע למישהו, וכך קיבלו כל תושבי הכפר הודעת
פינוי, כמון שהפינוי לא עבר בשקט אולם בסופו של דבר הכפר הוצף והדבר היחיד שנשאר ממנו הוא צריח הכנסיה
הבולט מעל פני המים, במהלך הפרויקט נכנסה ממשלת איטליה לחובות ולעזרתה נחלצה אוסטריה שבתמורה לחשמל
שיוצר במקום, שילמה את החובות וכך במשך 22 שנה לא זכתה איטליה והתושבים שפונו ליהנות מהפרויקט.

המקום שנקרא Curon Venosta היה מרוחק כשעתיים ועשרים מהמלון בו יישנו בלילה, אז על פי התכנון
הוסף כפר נוסף מימי הביניים בשם Glorenza, המרוחק רק שעתיים מהמלון...

הנופים נופי האלפיים הדרך דרך מתפתלת חברה טוב יש אופנוע יש מצלמה חדשה יש אז...

הכניסה לגלורנזה: