שושנים באלפים

[השושנים]

ארבע שעות הן זמן רכיבה ארוך, למרות שמספר הקילומטרים לא מרשים, צריך לזכור כמה כללים:

1. זמן המאמץ המרוכז לרכיבה הוא בין שעה לשעה וחצי המוסכמים על שני הצדדים.
2. כיוון שרצינו להימנע מכבישי אגרה וכבשים מהירים משעממים, רכבנו בין העיירות הקטנות.
3. המהירות המותרת היא 50 לפני שטח בנוי, 30 בתוך העיירות, ו-בין 70-80 בכבישים חיצוניים.
4. יש המון מלכודות מהירות בכבישים, והאירופיים לא מבינים בערך...
5. על מנת שכל הצדדים במסע ייהנו יש מקומות ששיוט איטי עדיף על רכיבה מהירה.
6. באנו ליהנות ולא להשתתף בשום מירוץ, לא מהירות ולא סיבולת.

לכן בחרתי מס' נק' עצירה שנראו לי מעניינות על ציר הנסיעה שנגזר מכמה אפשריות, לפעמים בחרתי
להאריך את המסלול טיפה בכדי למצוא נק' התרעננות נהדרת, מסתבר שהגזמתי, בכל עיר כזו שעצרנו
יכולנו לבלות הרבה הרבה יותר. מה שמביא אותנו למסקנות הבאות:

1. אי אפשר לראות הכל!
2. עדיפה טעימה קלה מאשר בכלל לא.
3. טעם של עוד, הוא התבלין המעורר לטיול הבא!

עצירה ראשונה:





כאן עצרנו לסיבוב קצר של כחצי שעה, עיר קטנה ותוססת המון בתי קפה נהר צמוד, הרבה צבע וריחות.

אז מה עושים בהפסקה כזו?
קודם כל משתחררים, משתחררים מהציוד הקסדות המעילים ומגני הברכיים, אח"כ צועדים ההליכה משחררת שרירים
מזרימה דם ונותנת חופש מתנוחת הישיבה המוגבלת. מנצלים את הזמן להשתחרר גם מצרכים, פיפי עלול להפריע לרכיבה.
דבר נוסף זה אנרגיה וערנות הלאה, עוגה טובה (סוכר) ומנה מרוכזת של קפה חזק (אספרסו כפול ארוך) פשוט ממריצה.
נושמים קצת, מצלמים, ממלאים מים וממשכים הלאה כיוון שהשעון ביום הזה מתקתק כי הטירה נסגרת בשעה 18:00.

הכלל האחרון שצריך לזכור, אם מחליטים להישאר זמן נוסף יש לקחת בחשבון שזה יבוא על חשבון משהו אחר וצריך
לעשות תעדוף נכון.

עוד שעה וחצי של רכיבה ואנחנו בעיר ULM גרמניה על גדות הדנובה.




עיר מקסימה שנגענו בכמה מקומות מעניינים שתכננו מראש, צריך לזכור הוויז מכוון אתכם לכיוון העיר בכללי חשוב לתת לו
נקודת ציון שמעניינת אתכם בכדי לחסוך זמן.

יצאנו לכיוון הטירה כשהשעון לוחץ...הספקנו להגיע ממש לפני הסיור האחרון בטירה בגרמנית...