שושנים באלפים

[השושנים]

את היום של הכביש האלפיני תכננתי מראש כיום רגוע, גם בשביל לתת לו את הזמן והכבוד הראוי וגם כפיצוי
על כמה ימים של רכיבה קצת יותר "קשה" כשהמטרה הייתה פשוט להסתובב ולצוד פינות חמד כשאנחנו
לוקחים את הזמן שלנו בנחת.

כבר ביציאה מההר לכיוון סוף הכביש נתקלנו בתמונה הבאה, אם הגעתם בקריאה עד כאן, אז אני בטוח שאתם
חושבים שאתם יודעים במה מדובר...




אז זהו שלא...

נכנסנו לתוך ענן...כן כשאתה בגובה כזה יש מצב שהעננים, במיוחד אלה הכבדים והעמוסים מים יהיו דווקא מתחתך





זה מתחיל ככה...ו...










הולך ומחריף הגשם לא יורד עליך מלמעלה אלה נדבק אליך ומתנגש בך, את המהירות אתם יכולים לקרוא לבד
וככל שהיא גדלה תדעו שהתקרבנו למלון והערפל הסמיך עבר, חסרות תמונות כי הג'ינג'ית פשוט החביאה את המצלמה
ועצמה עיניים חזק...

למזלנו המלון היה ממש בסוף הכביש על הדרך:



בקומה השניה חלון שלישי מימין זה החדר שלנו...



ככה זה נראה מרחוק, כי על פי חוקי מרפי אחרי שכבר פרקנו ציוד התבהר

[השושנים]

משם אחרי שיט באגם, ארוחת פרסל וקפה המשכנו בנסיעה רטובה (הכי משמעותית) לאלטשטאט העיר הכי יפה באוסטריה
ואל תאמינו לי, תבדקו בעצמכם.











הגשם השוטף הסיט אותנו לתוך בית קפה מקומי קטן שם ישבנו קצת עד שייחלש וכרגיל כאשר הגענו לפארק הקמפיינג שלנו
(חכו להפתעה) הוא כמובן הפסיק לכן זכינו לתמונות הנ"ל וכמובן לארוחת ערב טעימה.





זוכרים שסיפרתי לכם שאני בוחר את מקומות הלינה שלנו בקפדנות, אז ליליה הזה ולמחרת תוכננה שחיה שהייה בפארק הזה:



זה "הבית" שלנו ללילה:





אלה השכנים



זה האגם שרצינו לשחות בו:


ככה זה מבפנים, (הקרון דפוקים)











וככה זה נראה כשייבשנו ציוד: