אז מי מבין שלושת הגישות צודק?
לדעתי והכל תאורתי,
אם תקח אופנוע כמו הצעצועים של פעם, שאתה מגלגל לאחור כמה פעמים על הרצפה ומשחרר, האופנוע יסע ישר גם על קרח.
זאת אומרת באם אין שום כוחות המופעלים עליו, אף אחד לא יושב והאופנוע נוסע לבד עם גז מתון הוא לעולם לא יסטה מהישר.
כמובן שהשלדה והמתלים והמכלולים בכלל צריכים להיות חדשים ומאוזנים.
אולי אני טועה וחכם יותר יתקן.
בכביש האמיתי יש המון כוחות שמופעלים עליך.
פעם אחת פיספסתי הזדמנות לפספס כתם שמן.
גזגזתי רגע אחרי שעברתי.
הזנב קצת רטן והתפרע אבל השיג אחיזה מהר יותר.
שוב.
לא יודע אם זה מזל טיפש או נכון לעשות.
כה היה
מהניסיון שלי,השיטה היעילה ביותר זה לתת לו לזרום,בשום אופן לא לסטות להאיץ או לבלום.
לבלום הכי גרוע
לא ממש מבין מה עובר עליכם. זו הרי פיזיקה פשוטה. בכל מצב שבו החיכוך בין הגלגל לכביש קטן (שמן, בוץ, צבעי סימון רטובים) הדבר הנכון הוא לא להפעיל כוחות: לא האצה או בלימה אלא מהירות קבועה (החוק השלישי של ניוטון). לא סיבוב או הטיה, כי אז פועלים על הגלגל כוחות מאונכים לכיוון התנועה. פשוט לרכב ישר במהירות קבועה.
אחרי שעוברים את כתם השמן, תלוי כמה הוא גדול: אם רוב הגלגל משומן בהיקף, צריך להמשיך באותה תנועה קצובה וישרה עד שהכביש "ינקה" את השמן מהגלגל. אם החלק המשומן קטן יחסית, אפשר להתחרע על הגז אבל רק בנסיעה ישרה כי בסיבוב יש סיכוי לאיבוד אחיזה (באחורי).
היום איבדתי קידמי בסיבוב על כתם שמן.
הוא בא להיזרק להחלקה בצורה דיי אגרסיבית.
נשענתי אחורה כמה שיכלתי.וגיזגזתי.יצאנו בלי פגע.
Sent from my GT-I9515 using Tapatalk
נכון זה מה שהלך לי תמיד בראש..
אם היה כביש ישר אינסופי והאופנוע היה נוסע עליו לבד(בלי רוכב) בלי הטייה, בגז יציב וקבוע, לפי חוקי הפיזיקה מצדה שכל הכביש התיאורתי יהיה שמן...
האופנוע לא יזוז מ"מ ממסלולו.
ג'וני, זה לא מדויק.
גז יציב וקבוע זו הפעלת כח.
אופנוע תיאורטי ללא חיכוך, על כתם שמן תיאורטי ללא חיכוך, בלי הטייה בכלל ועם סימטריה מושלמת, ללא גז בכלל ועם הפרדה מלאה (ניוטראל או קלאץ' משוך),
רק אז האופנוע היה ממשיך במסלולו ללא שינוי מהירות.
מאחר ושום דבר מזה לא מתקיים, יש פה המון משתנים.
למשל - האופנוע בהטייה מזערית ובגז קבוע כאשר אתה נכנס לכתם השמן.
מאחר והחיכוך פתאום נמוך בהרבה, מה שקודם היה גז שמתאים בדיוק למהירות פתאום גורם לאחורי לפרפר.
האחורי מפרפר וכאמור האופנוע בהטייה מזערית, אבל גם החיכוך לצדדים הוא אפסי ולכן האחורי יחליק החוצה מההטייה ותקבל לואו-סייד,
או שבדיוק תצא מהשמן והאחיזה תחזור ותחטוף היי-סייד.
לכן צריך למזער את הכוחות כולל למשוך קלאץ' וככה גם אם נכנסת לכתם לא בדיוק ישר ומאוזן האופנוע אמור להמשיך להחליק באותה הצורה ובאותו הכיוון כמו שנכנס, ואין לו סיבה לברוח לכיוון מסוים.
פעם, קרה לי שנכנסתי לפנייה "מוכרת" במהירות יחסית גבוהה
וביציאה חיכה לי כתם שמן
יש כאלה שיגידו שזה בגלל שעות וימים של אימוני רכיבה (גם על רטוב, בכוונה!)
יש שיגידו שזה בגלל ניסיון השטח בנוסף לניסיון הכביש.
יש שיגידו שזה בזכות הסידרה של הספרים והסירטונים של קית' קוד
אני עד היום חושב שזה היה המון מזל....
אבל אני לא עומד לבדוק שוב פעם אם זה היה ידע, ניסיון, מזל...או השילוב.
בברכה,
SM26
אופנוע, זה בטח הדבר הנכון. יותר טוב מהכל.
אני רוצה להיות מובטל ומסטול ושיכור וערום ושזוף, עם זיקפה ומילים וקוביות בבטן וגב חלק וחיבוק מאחורה, על אופנוע, בדרך אל הים, בשקיעה, עם זיפים וחיוך.
נכון,מפעילים כמה שפחות כוחות (של תאוצה או בלימה),אבל זה לא תמיד עוזר בשמן וגם מי אמר שנצליח ברגע של פאניקה לחשוב וליישם מה שאנו יודעים?
הרעיון הוא-לא להגיע למצב הזה. במקרה שלך תופס המשפט "אני תמיד רוכב במהירות המאפשרת לי לבלום עד איפה שאני רואה" (וזה כשהמבט היה בכיוון כמובן),מה עוד
שבפנייה ,הבלימה מוגבלת ביחס לקו ישר ולכן מאטים עוד יותר,אם שדה הראייה מוגבל. החלמה מהירה
פנגס אמר לי פעם שכשמזהים כתם שמן מרחוק כדאי להתקשר לאמבולנס...
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה