היה לי ניסיון עם ה-200. היה לאקסית שלי כזה.
אני מניח שה-390 לא שונה בהרבה.
נקנה עם 23 אלף ק"מ אחרי אוברהול מנוע (היה כלי הדגמה של היבואן בעברו), נמכר אחרי שנה עם 29.
בעיות שאני יודע עליהן:
1. האופנוע עובד חם מאוד. חובה להקפיד על מפלס נוזל הקירור, להשתמש בנוזל איכותי ככל הניתן, לדאוג למילוי נכון ללא פקקי אויר ולדאוג לניקיון החיצוני של הרדיאטור.
2. חיישני הדלק מתים (לפחות בדגמים המוקדמים). החיישן נמכר ביחד עם המשאבה, ועלות ההחלפה כ-2000 שקלים. אפשר לחפש פתרון יצירתי לתיקון החיישן, אפשר פשוט לנסוע ללא חיישן דלק, ולמלא לפי מד קילומטראז'.
3. חלק נכבד מהכלים עוברים חיים קשים אצל צעירים מתלהבים. ראיתי כלים עם 10 אלף ק"מ, שההזנחה (והקריעה) כבר נותנת בהם את אותותיה. לבדוק היטב את איכות התחזוקה, סגנון הרכיבה ועבר תאונתי.
4. נסיעה "על המנתק" לא מטיבה עם שום מנוע. במקרה של מנוע קטן, רוכב חסר רחמים יכול להיות שם לאורך זמן בלי להיהרג ולגרום למנוע נזק רב - שוב, לבדוק ממי רוכשים.
5. החבר'ה בהודו עם ה"כבישים" שלהם מתלוננים שהג'אנטים שבירים, ואפשר לפוצץ אותם בכניסה מהירה לבור. לא שמעתי על מקרים כאלה בארץ.
פרט לזה - אופנוע מגניב וכיפי. במחיר שבו בוא משווק - קניה מעולה.


 
			
			 נכתב במקור על ידי tomado
 נכתב במקור על ידי tomado
					
 
					
					
					
						 ציטוט ההודעה בתגובה
  ציטוט ההודעה בתגובה