עולה לו בנאדם לרכבת בתחילת יום עבודה או בסופו, מוצא מושב פנוי, מסדר את מטלטליו ומתרווח להנאתו מהמיזוג המצנן אותו מהכבשן בחוץ,
לא עוברת דקה ולפתע ענן צחנה כגוש מוצק אופף את האיזור, כולם שותקים, הנבלה מוגן היטב מימין ומשמאל, אי אפשר לוודא את מקור הסרחון, וזה לא אוטובוס
שעוד אפשר לפתוח חלון, אלא מין גירסה מסריחה ופחות קטלנית של הפתרון הסופי.
אני ושאר הרגישים לא עומדים בזה יותר אורזים את חפציהם ונסוגים לקרון אחר מקללים בשקט, בקרון הבא מסתבר העניינים לא שונים בהרבה,
מישהו הקדים שם לשחרר קומולוס מצחין ואני בורח לקרון הבא, ונשבע שאם אמצא מעל לכל ספק את המנוול הפלצן אני אערוך לו אאוטינג לפני כל הקרון
עם אפלוד ליוטיוב.