עניין הבטיחות הוא מאוד סובייקטיבי ונושא למסחטת הכספים העיקרית בנושא התינוקות. בדומה מאוד לקסדות.
דוגמה - כמה תאונות שבהן מעורב תינוק ראית מחוץ לעיר, במהירויות שבהן אביזרי הבטיחות האלה באמת שווים משהו? לעומת כמה תאונות "קרוב לבית" במהירות זחילה?
כמה נסיעות באופן כללי אתה חושב שתעשה עם התינוק בסלקל? בחצי שנה הראשונה בה האישה בבית - כנראה כמות ספורה על יד אחת, אולי על שתי ידיים. ב-3 חודשים אחרי זה, בין הסלקל לבין הכיסא - תלוי בעיקר בגודל התינוק, יכולתו לשבת וחוסר הרצון לשכב.
כמה סיפורים:
הבת הגדולה שלי פשוט סירבה לשכב בסלקל שלה באוטו. צרחה אימים כל פעם שניסו להשכיב אותה. וכדי להסיע אותה, היו לי בדיוק 2 ברירות במשך כמעט שנה - או לקחת אותה כנגד כל חוקי התנועה וכללי הבטיחות על הידיים של אמא שלה, או להשאיר אותה בבית, כי צרחות איומות זה בדיוק מה שנהג לא צריך בזמן נהיגה. אז בפעמים הספורות על שתי הידיים שכן הייתי צריך אותה באוטו, הסלקל שלה בעיקר שימש להסוואה של האמא במושב האחורי. הפעם היחידה שהוא עבד - זה בשביל להוציא אותה מבית החולים אחרי הלידה. מסקנה: אם יש לך תינוק קולני במיוחד, מה שאתה רוצה באוטו לא מעניין בכלל, זה יהיה איך שהוא רוצה או לא יהיה בכלל.
הבן שלי יצא מסלקל בגיל 7 חודשים. כן, אני יודע, לא חוקי ולא בטיחותי, אבל מה לעשות שהתברכתי באחד מגודל שבגיל 7 חודשים היה בגודל של תינוק בן שנה וחצי. חודש אחרי שהוא הצליח לשבת בכוחות עצמו - לסלקל הוא לא נכנס יותר. וגם היום, אם מנסים להדק לו את הרצועות של הכיסא הלא בטיחותי שלו - תצטער על הרגע שהכנסת אותו לאוטו. אז איך בדיוק היה עוזר לי כיסא סופר-בטיחותי במיליון שקל, אם החמוד המעוצבן לא רוצה להדק רצועות ומסוגל להוריד אותן בעצמו ולפתוח את הכל אם מישהו יחשוב להתחכם איתו...
נסענו בתור ילדים על מכוניות רעועות של שנות ה-80, עם בטיחות אפסית חוץ מהחגורות ובלי שום התקני ילדים. איכשהו שרדנו את זה. אז לדעתי - עדיף "להוריד הילוך" כשהילדים באוטו - זה עוזר הרבה יותר מכל אביזרי הבטיחות ביחד. זה רק IMHO, כמובן.
ציטוט ההודעה בתגובה