פרק חדש - התחדשתי ב- ZZR1400

[diesel]

עד שהשושנים יחזור מחו"ל אקח על עצמי תפקיד המעדכן התורן.
עד כה עשיתי כ- 660 ק"מ על האופנוע. חטאתי בטיסה לחו"ל כמה ימים לאחר שהוצאתי מהסוכנות. המון געגועים היו לי ללא-ממש-רך הנולד.
רק אציין כי האופנוע הזה מסמל עבורי כניסה לעולמות חדשים, שלא הכרתי עד כה: אופנוע חדש מהסוכנות, מנוע 4 בשורה, תנוחה "ספורטיבית", מנוע XXL, קלאץ' הדראולי ועוד (על אלו בהמשך).

על המכונה
חזותית האופנוע גדול! לא ניתן לפספס את הנוכחות שלו במרחב התלת-מימדי, והוא תופס יחסית הרבה. ארוך, רחב ונמוך - הקנקן בהחלט רומז על התוכן.
עדיין על מצב "חלש" ובקרת ההחלקה הועברה ממצב 2 ל- 1: ביציאה מכיכר או פניה בתוך העיר, עם קצת גז על אספלט חלק/מעבר חציה מרגישים את פרפור האחורי. בהתחלה היה מפחיד, בהמשך למדתי להנות, אך בינתיים נמנע מלחפש צרות.
ה- 660 ק"מ עברו ברובם הגדול בכבישים הרריים: בית אורן, הגלבוע, הכרמל-משמר העמק. האופנוע מרגיש מהודק, אפילו מאוד, מדויק ונוקשה. עד ה- 300 ק"מ העברות ההילוכים הרגישו גסות, עדיין מדויקות מאוד, גם הבלמים. עם החלפת השמן ב- 300 ק"מ הדברים התחילו "לשבת במקום" בצורה מורגשת: חלק יותק, נעים יותר ודורש פחות מאמץ. נראה לי שצריך עוד זמן ושחיקה עד שכל המכלולים יתחילו לדבר באותה השפה.
נקודה שעדיין לא ברורה לי היא הקלאץ' ההדראולי. עובד בצורה מושלמת, התנגדות מדויקת וליניארי לגמרי, אך משום מה לפעמים אני מקבל פידבק דמוי-מתכתי כזה, במיוחד בשחרור הקלאץ', משהו דומה למה שמרגישים בידית הבלם כאשר ה- ABS עובד, אך הרבה יותר עדין. חשבתי שיכולה להיות התערבות מערכת השליטה על המומנט ANTI-SLIP או פידבק משרשרת ההינע. מוזר. בכלל, רוב הפידבק שאני מקבל מהמכונה הוא חדש וצריך ללמוד אותו לאט לאט.
חששתי בהתחלה מהמשקל הגבוה (260 ק"ג רטובים). אך מתברר שהם דחוסים סביב המנוע ויושבים נמוך. גם בתמרוני חניה צפופים האופנוע נשלט לגמרי. עדיין צריך להתאמץ קצת בשיפועים. ברגע שמתחילים להתגלגל, המשקל נעלם.

כוח
יש ממנו בשפע. צפוי, ליניארי (במיוחד במצב המוחלש) ונשלט מאוד. אין ממש דרמות, אך המהירות יכולה לטפס בקצב שהחושים לא מספיקים לקלוט. 50-180 קמ"ש זמינים בהילוכים 2 עד 6. רק תבחר את התדר שערב לאוזן שלך.

דינמית
נראה שהמעטפת רחבה מאוד. עדיין רחוק מאוד מהגבולות שלו. ההיגוי מדויק, חד, עקבי עם משקל בריא, אך לא מוגזם. מפתיע מאוד לטובה.
לשלילה אציין כי האופנוע מרגיש נוקשה מדיי, כך שיצא לי לגלות מקרוב את נפלאות האספלט הישראלי שנסתר ממני בזמן הרכיבה על הב.מ.וו. מעבר על סדרת גלים ושקעים בכביש במהירות סביב ה- 120 כמעט העיפה אותי מהאופנוע.
יכול להיות שעם הקילומטרים שיצטברו, הם יתרככו קצת, אך גם ייתכן שצריך לכוון את הבולמים: נראה לי להוריד עומס קפיץ או/ו לשנות את הריבאונד לאיטי יותר. עדיין לא מעז לגעת בזה. אשמח אם יש מתנדבים לעזור או הפניה לאיש מקצוע.
בלמים חזקים מאוד, בעלי רגש, עדיין מעט נוקשים. האחורי בשביל הפרוטוקול בלבד.

מיגון רוח
נקודה שהייתה קריטית עבורי במעבר לאופנוע הזה, והאמת שיש פה אכזבה קטנה.
התקנתי משקף טורינג של MRA (חלק מקורי של קוואסאקי מותאם לדגם) גבוה יותר עם ספוילר בקצה, אך משום מה, מעל ה- 120 מרגיש טלטול קטנטן בתדר גבוה באזור הסנטר שמבאס מאוד ופוגע בחדות הראייה. ברגע שיורדים 5 ס"מ מתחת הכל נעלם, אך שילוב הגובה שלי (1.83) וארגונומטריית האופנוע, אוליי גם הרגלי התנוחה שירשתי מכלים קודמים, לא גורמים להרגיש בנוח. יכול להיות גם שה- SHOEI QWEST לא בנויה למהירויות/עומסים כאלה וצריך לעבור לקסדה אווירודינמית יותר. אשמח להצעות.

בינתיים, ממשיכים בהיכרות, תחושת ה- טרראאאם נרגעת לאט לאט, ואני מתחיל ללמוד את הפידבקים מהכלי.
בתוכנית לעתיד הקרוב התקנת ג'ק אמצע שכבר הגיע מחו"ל ותיקי צד של GIVI שייקח להם עוד כמה שבועות.