שנה טובה חברים,

אני מרשה לעצמי להיוועץ בכם בנושא מסויים בגלל ממוצע הגיל כאן, אני יודע שרובכם כאן מבוגרים מספיק לייעץ לי
ממקום טוב ואכפתי וזה בדיוק מה שאני צריך.
זה טיפה ארוך מהפוסטים הרגילים פה, אבל בטוח שתזדהו ותהיו מוכנים לעזור לי

אז אני בן 24 בדצמבר, גר במרכז עם אבא ואח (הורים גרושים).
השתחררתי לפני 3 שנים ואני לא מוצא את עצמי מאז. הייתי שנה וחצי אחרי השיחרור באמסטרדם כמה ימים,
לא משהו רציני של איזה טיול בומבסטי. חברה כרגע אין לשואלים, מה שכן יש זה הרבה בית-עבודה-בילוי פה ושם,
שגרה מעצבנת שחוזרת על עצמה כבר יותר 3 שנים. שגרה שכבר הכניסה אותי לבאסה.

בזמן האחרון הבנתי שאני חייב לעשות משהו כדי לקדם את עצמי, כי אם זה ימשיך ככה אני אמצא את עצמי
בגיל 30 בלי מקצוע ובלי טיול רציני שרציתי לעשות, ומי יודע, אולי אפילו בלי זוגיות.

אבל... אני פשוט לא יודע מה ללכת ללמוד. מצד אחד אמא שלי יושבת לי על הראש ואני מבין אותה,
ממה שיוצא לי להבין עד עכשיו, הזמן פשוט טס שזה מפחיד.
מצד שני, אני מרגיש שכל עוד לא עשיתי את הטיול הזה שאני רוצה, אני לא יכול להתחיל ללמוד בהרגשה מלאה ומספקת.
לכמה זמן אני רוצה לנסוע? לא יודע. חשבתי לעצמי "בוא תתחיל איפשהו ותמשיך לאן שהרוח תיקח אותך".
יכול מאוד להיות שאני לא מאלה שבראש שלהם לטייל 9 חודשים עכשיו, ויכול מאוד להיות שאני מסוג האנשים
שאחרי חודש יספיק לי וזהו. אבל כל עוד לא אסע, לא אדע.

עוד עניין שאבקש את חוכמת החיים שלכם בו, הוא עניין המגורים. אבא שלי עובד מהבית, וזה מחרפן אותי.
בנוסף לזה, הוא אדם מאוד רעשני ולחוץ ואני בדיוק ההפך, ואני מרגיש שהשפיות שלי הולכת ושאני כל הזמן
בלחץ נפשי בגללו (ואני לא מגזים אפילו במילימטר). חשבתי להשכיר דירה, אבל כשחשבתי על ההוצאות התקפלתי.
בפנים אני יודע שאני עדיין צעיר ועדיף לי לבלוע את הצפרדע וללמוד משהו ולבנות את עצמי בזמן שמשלמים עליי שכירות
וחשבונות. מצד שני יש בי צד שכל כך רוצה לצאת מהבית, אבל פשוט מבין שזה לא יהיה נכון מכל הבחינות.


עזרתכם תתקבל בהערכה רבה,
ואם יש לכם דברים להוסיף, כל דבר יתקבל בברכה.

תודה.