נכתב במקור על ידי
KKatkov
למורכב בהחלט יש השפעה על התנהגות האופנוע. קודם כל, הגלגל האחורי מועמס יותר בהרכבה, והקדמי פחות. בהתאם - העמסת הגלגל הקדמי בבלימה או לפני פעולת היגוי מתארכת, וגדלה משמעותו של הברקס האחורי. ניתן לפצות על זה חלקית בהעלאת עומס הקפיץ מאחור. בנוסף - תזוזותיו של המורכב מפרות את יציבות האופנוע, בדיוק כמו התזוזות של הרוכב.
אחריותך לארגן למורכב ציוד מיגון, לבוש מתאים (מכנס ארוך, נעליים סגורות) ולדאוג לתדרך אותו כמו שצריך.
אני מתדרך את המורכבים שלי כך:
"נוהל הרכבה על אופנוע.
1. עליה וירידה מהאופנוע בתיאום איתי בלבד. לפני העליה או הירידה - לבקש רשות בהנחת יד על הכתף, ולהמתין לאישור. לאחר מכן, לעלות על מושב המורכב (באופנוע גבוה - כמו שעולים על סוס, יד על כתף הרוכב, רגל על הרגלית ולהניף את הגוף).
2. בזמן הרכיבה - לא להוריד רגליים.
3. החיבור לאופנוע מתבצע מפלג הגוף התחתון. כריות הנעליים על הרגלית, הברכיים סגורות וצמודות לרוכב/זנב האופנוע.
4. הידיים אוחזות ברוכב/טנק דלק (תלוי בסוג האופנוע).
5. האצות ובלימות: בהאצה אני כרוכב אתן גוף קדימה לכיוון הכידון, ובבלימה אלך אחורה. זה מאפשר למורכב לדעת לאיזה כיוון יפעלו עליו הכוחות, ולהתכונן במצב גוף מתאים. פעולותיו - להיתמך על טנק הדלק או לאחוז בי בהאצה או להיתמך על טנק בדלק או על הירכיים שלי בבלימה (תלוי בסוג האופנוע).
6. פניות: אופנוע פונה בהטיה. הרוכב והמורכב שואפים לזוז עם האופנוע כמו גוף אחד כדי לשמור על יציבות. לא צריך ליזום או לנחש תנועות - פשוט לאחוז בי ולזוז ביחד איתי. בשום פנים ואופן לא להתנגד להטיה ולהוציא את הגוף לכיוון הפוך מהפניה.
7. תקשורת על האופנוע:
ישנם סימנים מוסכמים, כדי שהמורכב יוכל לתקשר עם הרוכב. אני לא זורק את המורכב מאחור ללא יכולת לשדר לי כיצד הוא מרגיש.
* הכי חשוב: נדרשת עצירת חירום. נפתח השרוך, הקסדה לא רכוסה, המורכב אינו חש בטוב. סימן - 2 מכות על הכתף, ואני אעצור בצד מיד כשיתאפשר לי.
* הקצב מהיר מידי, אני רוכב אגרסיבי מדי. 2 גירודים בבטן, ואני אוריד את הקצב.
*הקצב איטי, תן גז. 2 לחיצות עם הברכיים (כמו שמדרבנים סוס). אעלה קצב אם מצב הכביש מאפשר לי.
*ניווט (במידה והמורכב מראה את הדרך):
-מכה אחת על כתף שמאל - פניה שמאלה.
-מכה אחת כתף ימין - פניה ימינה.
-יד קדימה - המשך ישר.
סימנים לרוכב - כדי להזהיר את המורכב.
כדי להזהיר את המורכב לפני פתיחת גז לא צפויה מבחינתו, העלאת קצב, כניסה לקטע טכני וכדומה:
הרוכב שולח יד אחורה ונותן שתי מכות על הברך של המורכב. המורכב מהדק ברכיים ומתכנס.
ולבסוף - לרכב על אופנוע ביחד זה כיף. תפקידו של המורכב - להרפות והינות מהדרך. שיהיה לנו בהצלחה."
הנוהל הזה הוא פרי של שנים רבות שבהן הרכבתי אנשים (ובעיקר נשים). עבור חלקם זאת הייתה חוויה ראשונה מסוגה, לחלקם היו טראומות קודמות מרוכבים חסרי התחשבות. מבחינתי, זה עניין של כבוד מקצועי לספק למורכב את החוויה הטובה, הנעימה והבטוחה ביותר, ואני נהנה להעיד שאחוזי ההצלחה שלי גבוהים מאוד.
חשוב לזכור, שסף הריגוש של המורכב נמוך משמעותית משלנו. אלה שמנסים להרשים מורכב לא מנוסה ביכולת שלהם לנסוע מהר ו"על הקצה", לרוב הולכים להפחיד אותו פחד מוות, ולגרום לו להתרחק מאופנועים. הדרך הטובה ביותר להרשים מורכב חדש - זה לפנק אותו ברכיבה זהירה, חלקה, זורמת ומתחשבת - ללא האצות פראיות, הטיות חריפות, העברות הילוכים גסות, זגזוג בין רכבים והגרוע מכל - בלימות פתאומיות ו/או חזקות.
בנוסף, חשוב לזכור שאינטראקציית רוכב/מורכב טובה נבנת בהדרגה, והקילומטרים הראשונים (לעיתים - כמה רכיבות ראשונות) מוקדשות להיכרות, למידה הדדית ובניית אמון. זה הזמן לתקן טעויות, לשפר ולהתאים תנוחות רכיבה, והעיקר - לתת פידבק אחד לשני וליישם אותו.
כמו סקס, בקיצור.
ציטוט ההודעה בתגובה
הרשאות פרסום
