
נכתב במקור על ידי
KKatkov
וואלה, אתה לא בסדר אתה.
גיל 19 ואתה לא מתעניין בבחורות? במקום זה אופנועים, אקדחים ופיתוח גוף?
אתה מפצה, חביבי.
כנראה שעמוק בפנים, משהו לא בסדר. לא בהכרח עם הסביבה - אלא קודם כל, עם עצמך. פחדים שאתה לא רוצה להודות בהם. פער בין איך שאתה מעריך את עצמך - לתשדורות שאתה מקבל מהעולם החיצון. מכאן תחושת ה"אני לא כמו כולם", המחשבות על משמעות החיים (תודה שיש), הפילוסופיה בלילות והסלידה מהבילויים של בני גילך.
זה לא כי אתה לא היית רוצה - אלא זה מקרה של "ענבים חמוצים". אם זה מגרש זר, ואני הולך להפסיד ממילא - למה לא לחסוך מראש את ההשפלה, ולהגיד שאני פשוט לא מעוניין, כי אני "לא כמו כולם"?
אז מה אני אגיד לך, חביבי.
עישון, שתייה, מסיבות - זה הצד החיצוני, הגלוי לעין. הצלחה אצל בנות המין היפה - זה לא. זה השורש. זה מוטבע בנו ברמה גנטית, ואנחנו לא נשנה את זה. יש לנו שתי ברירות - לזרום או לסבול ולהמציא תירוצים, כי זה משהו שאנחנו חייבים לעצמינו.
אתה יכול לא לעשן. אתה יודע כמה בחורות מתרחקות ממעשנים?
אתה יכול לא לשתות. שלוש שנים הייתי עם מישהי שנפגשנו איתה בדיוק כשהחלטתי שאני מפסיק לשתות (ובדיוק ריסקתי אופנוע, כך שהייתי הולך רגל - טרמפיסט). Bait and switch עשיתי לה.
מסיבות? בחיים לא יצאתי אליהן, לא עושה את זה גם עכשיו.
כל אלה סממנים חיצוניים של הצלחה ובטחון עצמי. כל עוד יש להם בסיס פנימי - אתה יכול לוותר עליהם, הבחורות יבואו אליך לבד.
כשהבסיס הפנימי לא קיים - הסממנים לא יעזרו. את אותה חיבה, הערכה ומשיכה נשית שגורמת לנו להרגיש "שווים" באמת הם לא יביאו.
סקס מזדמן במסיבה אולי כן, אבל זה לא מעניין ולא מרגש. או לפחות כך נדמה לי.
צא עם בחורות. דבר. תתעניין. תצבור ידידות - מהסוג הטוב והפתוח, ותתרגל איתן תקשורת אנושית בריאה בין גבר לאישה, בלי פיקאפ ובלי חארטות. תתייחס בכבוד לנשים שאתה פוגש, אבל לפני הכל - כבד את עצמך.
תזכור שסקס זאת לא מטרה, זאת תוצאה. הוא בא כמעט בכוחות עצמו - כשמגיע לך.
זה היה ניתוח פסיכולוגי מעמיק של חתול מסורס, עשרה ל-נשוי.
כשיעבור האלכוהול בבוקר אני בטח לא אבין מאיפה ילדתי את השטויות האלה.