כמה דברים מהניסיון האישי שלי:
כשהייתי צעיר ורווק (כשהאישה עוד היתה חברה) הייתי מתנייד על דו''ג, והפסקתי מיוזמתי כשהקשר התמסד יותר מטעמי חיסכון (לא משתלם להחזיק קטנוע גרוטאה ורכב גרוטאה). בכל התקופה ההיא של הקטנוע אשתי (אז לעתיד) נסעה איתי פעם אחת, וגם זה היה בגלל שהרכב לא היה זמין. אחרי הפסקה די ארוכה ולאחר מעבר למרכז והולדת הבן השני התחלתי לעבוד בת''א, מה שגרר נסיעה של שעה פלוס לכיוון בתח''צ. זה הוביל אותה להציע (''לאשר'') חזרה לדו''ג- עשרים דקות נסיעה לכיוון עדיפות על שעה ועשרים, והיא אפילו הלכה איתי לחפש כלי מתאים. מאז הקטנוע הפך לאופנוע, ועדיין היא לא עלתה לרכיבה של מטר איתי (שנתיים וחצי). לפעמים אני עדיין זורק לה שעדיף עם האופנוע, אבל במכלול השיקולים הרכב עדיף פי כמה. כמו שנכתב כאן, לי יש אחריות לעצמי וסט תגובות על אופנוע שמתאים לי, אני ממש לא חושב שעם מורכבת (בטח ובטח שהיא אשתי והאמא של הילדים שלי) התגובות הן זהות. וכל זה מתעלם לחלוטין מהעובדה שגם אם אני רוכב כמו מרקז (ואני ממש לא) כל נהג מסמס יכול להוריד אותי בשניה. אז נכון שלהיכנס לת''א עם סטיישן משפחתית זה סיוט, אבל זה סיוט משותף ובטוח יותר (מה גם שתדירות הכניסות המשותפות לת''א היא מזערית).
ולמרות כל הנ''ל העבודה עברה למקום אחר, קרוב יותר ונגיש יותר לרכבים, אני לא לא רואה את עצמי עושה את זה עם רכב, רק עם האופנוע.
