רשמי רכיבה – שבועיים באיטליה על דוקאטי מולטיסטראדה 950

[KKatkov]

חלק א'

ההחלטה לעשות טיול בזוג בדרום איטליה נפלה לפני כמה חודשים. מחקר קצר הניב תוצאות בדמות מספר השכרות אופנועים, שמהן נבחרה CIMT ברומא (נקדים את המאוחר – חבר'ה מעולים, שירות פנטסטי ומחירים הוגנים - מומלץ בחום).
לאור אילוצי העבודה, הזמן היחיד שבו אני יכול להרשות לעצמי חופש ארוך הוא בכריסטמס/שנה חדשה. עונה קרה עם גשמים מדי פעם – מה שדרש הצטיידות בציוד חורף. ניערתי את האבק מחליפת ה-RUKKA המשופשפת שלי, ארגנתי מכנס RST ומעיל DANE לאישה, ביגוד טרמי – והופה, יוצאים.

זה לא הטיול הראשון שאני עושה בסגנון, ואופי הטיולים האלה הספיק להתגבש לכמה נקודות עיקריות:
1. נקבע מסלול מראש (בד"כ – עפ"י מסלול של רכיבה מודרכת באחת ההשכרות המקומיות), אבל הוא בגדר המלצה בלבד. מותר לקצר אותו, להאריך אותו או לשנות אותו במהלך הטיול.
2. בהתאם, הלינה מוזמנת כל פעם במהלך היום. אין מלונות "שמורים" שהוזמנו מהארץ.
3. נקודת היעד של כל יום נקבעת באותו בוקר. לא מתחייבים לשום תכנון מעבר ליום הנוכחי... כי מי יודע מה יבוא לנו לראש.
המסלול שנבחר מחולק ל-11 ימי רכיבה עם יום מנוחה באמצע. בערך מאמצע הטיול, אבדנו כל קשר לתכנון המקורי. “מקור ההשראה" למסלול נמצא כאן:
https://www.mototouring.com/product/...outhern-italy/

מניסיון של טיול קודם בזוג עם 3 מזוודות ביוון שבוצע על CB500X, החלטי שהפעם אני לא מתקמצן. לוקח אופנוע נורמאלי שיידע להתמודד בכבוד עם המשקל. הנחות החורף בהשכרה עזרו, וכך שמתי את ידי על דוקאטי מולטיסטראדה 950 מזווד, מודל 2017, עם 17 אלף ק"מ על השעון. עלותו הסופית ל-12 ימי השכרה ו-2100 ק"מ הייתה קצת מעל 1000 יורו, כשמחיר הבסיס היה סביב ה-700 והשאר הוא "דמי קילומטראז'” - 0.18 יורו לק"מ, אחרי הנחה.
היה שם שיקול נוסף בבחירת האופנוע. אני מאוד אוהב את המולטי 1100 הישן והטוב שלי, אך אם יידרש לו מחליף – מתוך כל הליין של דוקאטי, על הנייר – ה-950 הוא האופנוע שהכי קורץ לי. חזק במידה, נוח, טנק גדול, ומנוע שמאוד דומה למונסטר 821 שכל-כך אהבתי כשקבלתי אתו למבחן התרשמות עבור דו"גיגים. אולי זה האופנוע הבא שלי? ואולי לא? הייתי חייב לבדוק, ולא ברכיבת מבחן של חצי שעה באדיבות היבואן.

טוב, מקבלים את האופנוע:

upload image by url

המשך בחלק הבא.

[moonshield]

נשמע פגז! מחכה לחלקים הבאים

[KKatkov]

חלק ב'
יוצאים מרומא, מתגלגלים דרומה







-מה זה הויסטרום הזה?
אלה המילים שנפלטו לי בעצירה הראשונה. הפער בין הצפוי למצוי היה עצום. מילא, שכמעט לא נשאר כלום מציליל המנוע ה"דוקאטיסטי". יורו 4, אתם יודעים. מחריב כל חלקה טובה. מילא התפעול ה"יפני" – קלאץ' רך, מצערת קלה, היגוי שבין יציבות לזריזות, מעדיף באופן מובהק את הראשון. אבל מתלים רכים שגורמים לנדנודי זנב תחת משקל המורכבת והמזוודות – במקום בולם קשיח שמסרב לעבוד עד שהקצב עולה לפלילי? כורסת טלוויזיה שבה שוקעים עמוק לתוך האופנוע, במקום דיקט מצופה בבד שמושיב את הטייס בעמדת שליטה מעליו? דווקא הגיר שמר על תכונה משפחתית – הוא דורש רגל החלטית, אחרת מוצאים ניוטרלים במקומות לא צפויים. בין שני לשלישי, למשל.
כך שבעצירה הראשונה, ניגשתי לברז כיוונון עומס הקפיץ (כמו במולטי שלי, הוא נמצא בצד האופנוע ונגיש ללא כלים) – והעלתי את עומס הקפיץ. נדנודי הזנב הצטמצמו, ההיגוי התחדד – ועדיין, הרכות של המתלים הרגישה לי מעט מוגזמת. כיוונים של שיכוך הכיווץ ושיכוך ההחזרה דרשו זמן, כלים וכוח להתעסק בזה, אז ויתרתי. בכל זאת, טיול טורינג רגוע.
לעומת זאת, המשקל לא הלך לשום מקום. עם מורכבת ושלושה ארגזים עמוסים לעייפה, האופנוע הזה כבד. זאת לא בעיה בתנועה, אבל במהירויות חניה ה-230 ק"ג כולל דלק (ולפני כל הציוד) בהחלט מורגשים.
בשילוב עם המסכה הרחבה מלפנים, שגורמת לאופנוע להרגיש גדול... ויסטרום, כבר אמרתי?
כמו הויסטרום, המולטי עובד נפלא באוטוסטראדה. 120,140,160 – רק תבחר. לאור מימדי האופנוע, אני נוסע כמו רכב, ונמנע מלעבור בין המכוניות. למזלי, באיטליה לא מקובל לשייט בשמאלי, וכשזה קורה – המקומיים נתלים לנהג חסר ההתחשבות על הפגוש האחורי, במרחק כף יד מאחורי הרכב, עד שהוא מפנים ומפנה את הנתיב. האטה פתאומית מ-140 ל-60 עקב עבודות בכביש אפשרה לי לבדוק את מערכת הבלמים, ולהעניק לה בכבוד את הציון "מעולה".

היעד ליום הראשון הוא איזור ה-Amalfi Coast. איזור הררי, שהגבעות צוללות בחדות אל הים. יורדים מהאוטוסטרדה על מצלמות המהירות הממוצעת שלה לכבישים צידיים ליד נאפולי, וחותכים את הרכס ההררי לכיוון Maiori. הכביש יפיפה, מתפתל על צלע ההר כשהוא מטפס למעלה. איכות האספלט משתנה ממקטע למקטע – למולטי זה לא משנה. מעולם לא רכבתי על אופנוע כביש, שמתייחס בחוסר אכפתיות כזה לאיכות הסלילה. חריצים, בורות, שיבושים – כל אלה נבלעים ללא מצמוץ, תוך שמירה על קו התנועה. באמפ? פתח ת'גז, ותן לאופנוע לעבוד.
אם זאת, לורסטיליות הזאת יש מחיר. משהו אבד שם בדרך מהמולטי הנוקשה שלי שכונה ע"י עיתונאים בעולם "אופנוע ספורט על עקבים" למולטי החדש, המתמסר והכל-יכול. חרף הכידון הרחב, הכניסה לפניה איטית יותר, מרגישים את ה"יש משקל" במעבר להטיה, והעיקר – האופנוע לא מבקש העלאת קצב, לא דורש מהרוכב “לדחוף” כדי להגיע לאיזור הנוחות של המכונה. דווקא מצב ה"ספורט" שבחרתי מהיכרות קודמת עם המונסטר, מעמיק את הקרע ביני לבין באופנוע – שכן תגובת המצערת העצבנית לא מסתדרת טוב עם המתלים הרכים, ואני לא מצליח לייצר רכיבה חלקה וזורמת בעליה המפותלת. הישיבה "בתוך האופנוע" לא מוסיפה להתרגשות. דווקא איזור האחיזה בברכיים מתוכנן בצורה מושלמת – הירכיים פוגשות פלסטיק גמיש, שנלחץ מעט פנימה בסגירה החלטית של הברכיים. עד כאן – האופנוע עלה על כל הציפיות שלי בהיבט ה"תיורי", אך נפל מהמצופה בפאן ה"ספורטיבי".

[קידוזו]

גם אני מחכה.

[uriar]

מעניין... רוצים המשך לפני הטיול של השנה...

[השושנים]

יפה תמשיך

[Paz]

יש הנחה אם משכירים מחוץ לעונת הקיץ?