זה התחיל במוגבלי "עד 500 אוטומט" והמשיך בכל מיני אנשים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה (לעיתים גם עם IQ בהתאם) שקוראים לכלי הזה "אופנוע" קונים אביזרים שעולים כמו המשכורת החודשית שלהם (ופורסים את כל העסק למליון תשלומים) רוכבים עם הרגליים על רגליות המורכב בשביל להיות בתנוחת R כלשהי העיקר לקבל "כבוד" בשכונה.

יש מלא כאלה ביפו, למשל מכל המגזרים והסוגים, וכשאני פוגש אחד כזה בכביש לרוב אני סוחט את הגז בשביל שיעלם לי מהמראות או לוחץ על הברקס שיעבור, העיקר לא
לרכב ליד, כי משום מה הרבה פעמים הכלים האלה נוטים לחתוך גם דו גלגליים אחרים, אפילו בת הזוג שלי, שאין לה מושג וחצי בדו גלגלי, למדה את המושג Tערס.

אה, יש גם אנשים נורמטיבים ומכובדים שסתם חושבים שזה כלי מגניב אבל משום מה אני פוגש בהם פחות ברמזור.

אני באופן אישי לא סובל את הכלי הזה בגלל רוב קהל היעד שלו בארץ והסטיגמה הבעייתית,במיוחד כששמים אגזוז פתוח וזה נשמע כמו שואב אבק משוכלל אבל באירופה הוא נחשב אחלה, ועדיין, זה לא אופנוע - לדעתי אפשר לקנות אחלה אופנועים במחיר שלו, אבל כל אחד ומה שעושה לו את זה.