אצלי המשולש הוא טיפה שונה:
1. לפני כולם, ובפער עצום- נהגים מקצועיים, כאלה שנמצאים כבר "20 שנה על הכביש'', ובהתאם מתייחסים לכביש כאל שלהם ולכן מתייחסים אליו בזילזול ובקלות ראש. חשוב להדגיש שבקטגוריה הזאת אמנם יש רוב לרכבים הכבדים (אוטובוסים ומשאיות), גם נהגי הפחיות עם הכובע ומתאבדי השליחויות מתנהגים חרא.
2. הממהרים- סוג נפוץ במיוחד של ביריוני כביש שמאמינים ובטוחים שהזמן שלהם הוא החשוב ביותר, ולכן מרשים לעצמם להידחף לפקק מהנתיב השכן, לעבור בין נתיבים משל היו שליחי מובי, כדי להרוויח חצי מטר 'יתרון' על הכביש.
3. המהססים- או בשמם האחר הנזכרים מאוחר. אלו שנזכרו פתאום, אחרי קילומטר ו של שילוט, שהיציאה שלהם היא בעוד 4 מטר, וזה הרבה יותר נכון או הגיוני לחתוך 5 נתיבים ואי תנועה (מהשמאלי ביותר לימני של היציאה) בלי לאותת או לבדוק במראות (רחמנא ליצלן), מאשר לצאת ביציאה הבאה. בקבוצה זו חברים גם אותם אלו שלא החליטו לאן הם נוסעים, אז בחרו לנסוע בין נתיבים לאט.
על אלו רק הופכים מסוכנים יותר כשהאיתות לא בשימוש, המראות צד מובטלות, או הטלפון מודיע על קבלת הודעת וואטסאפ חדשה. וכל זה בלי מילה אחת של התייחסות למין, לגיל, למוצא או להעדפה דתית...