
 נכתב במקור על ידי 
naked
					 
				 
				המרפק שלי רופס ממול הכידון. שתי הברכיים מחבקות באהבה את האופנוע בכל רגע נתון ולא מחפשות את הכביש, אפילו לא קצת.
אני לא מחפש להוריד את האופנוע בכוח. את רוב רובו של הצמיג סגרתי בכלל במגרש סגור בהדרכת אופנוען מאומן כשכל מה שהיה בראש הוא "מבט, גז, כידון משוחרר"(מי שהיה יבין)
אבל כשסיימתי יום רכיבה וראיתי שהסטריפ כמעט נעלם, קיבלתי אינדיקטור בלתי מעורער לעליית מדרגה.