שושנים בסלובניה (וגם קרואטיה) אל תהיו קטנוניים.

[השושנים]

כמה מפותחת תרבות האופנועים שם ניתן ללמוד הלכה למעשה כמעט בכל מקום, אופנועים זוכים לחנייה מיוחדת
לפעמים אפילו מקורה (עם גגון להגנה מגשם) מיד לאחר חניית הנכים, במקום הכי טוב והשמור בחניה. ברוב
המקומות אופנועים לא משלמים חניה, ומקבלים תעדוף בתור, בביקורת הגבולות, בכניסות למעבורות, כמעט בכל
תור מכוניות, במקומות שאין חנייה מובנה "מישהו" כבר דואג לזה:

המעברים בארצות אלה מתבססים המון פעמים על חציית גשרים מכל המינים והסוגים, הכל מגשרי אבן עתקים, גשרי עץ, מתכת, בטון,
חלקם במצב מושלם וחלקם מפחידים, אבל עושים את העבודה היטב לרכוב ולהינות:

[השושנים]

מגוון האופנועים ענק וניתן למצוא כמעט הכל, אבל שולטים בגדול אופנועי האדוונצ'ר והתיור היקרים:

[השושנים]

פה לא עברתי:

הטירה על אגם בלד:

[השושנים]

לרכיבה כזו במיוחד בכבישים שדורשים ריכוז מיוחד, יש מחיר ונזכרנו שוב לגלות שעדיפה עצירה אחת
"מיותרת" על רכיבה ממושכת שמתחילה להציק ולגבות מחיר. מקומות העצירה שם ממש על הכביש,
בדרך כלל במקומות מיוחדים ונחמדים עם "ערך מוסף" לפעמים אוכל טוב לפעמים נוף, ולפעמים סתם
מיוחדים:


באחת הפעמים עצרתי בעיירה קטנטונת אותנטית ולא מתויירת בדיוק כמו שאני אוהב תמצית המקום:

[השושנים]

כמעט תמיד המחירים שם יהיו מחירים "למקומיים" מדהים ולא פחות יפה.





ואז חתכנו לאיטליה, למי שמרים גבה המעבר מסלובניה לאיטליה בנקודה הזאת הוא כמו המעבר בין הקסטל למבשרת.
יש תחנות גבול ישנה, ריקה, והופ אתה באיטליה...יצאנו לראות טירה עתיקה, אבל פספסנו את שעות הפתיחה.
ידעתי מראש שאני גבולי בזמנים, ולכן עברתי רק בשביל החוויה וצילום הטירה מבחוץ.




ואז חזרנו לסלובניה, לטירה אחרת מפורסמת מאד...

[א הזקן]

שושני, יש מצב להשוואה בין ה-MT-09 לוורסיס שבבית? תודה.

[ayalzo]

כבר היתה, תקרא.

[השושנים]

אתר התיירות מס' 1 בסלובניה ביחד עם מערת הנטיפים שנמצאת כ-4 ק"מ ממנה. מכרה הזהב של
המדינה:


לטירה הזאת הגענו בשעות אחר הצהרים, בתכנון המקורי היינו צרכים לשלב את הביקור עם ביקור במערה
אולם בגלל קוצר הזמן נאלצנו לדחות את הביקור במערה למחרת, יום המחרת תוכנן בצורה כזאת שיכלול בתוכו
מעבר לקרואטיה, ונסיעה לעיירות החוף מרחק מצטבר של 300 ק"מ, ולכן לא הייתה חשיבות לזמן, מה גם
שמחשיך שם רק בשעה 21:00 מה שאומר שהרווחנו את שעות השקיעה והשעות הקרירות יותר של היום.




כיוון שהביקור לקח את הזמן שלו והיה מעניין מאד, הגענו ממש לשעות הערב והרעב התחיל להציק,
בדרך כלל הייתי אוכל ארוחת בוקר גדולה במלון, בעוד הג'ינג'ית מסתפקת בפחות, בדרך היינו מנשנשים
לעתים עוגות מקומיות (כל מקום מפורסם במאפים הייחודיים לו המבוססים הם על ה-"אפלשטרודל" המפורסמת
בווריאציות שונות הכוללות בעיקר פירות יער טריים בין התפוח) ושותים המון קפה, כך שבשעות הערב היינו רעבים
לארוחה, והכי הרבה אנחנו אוהבים לאכול היכן שהמקומיים אוכלים, אז בהמלצה של מישהו שפגשנו אכלנו ארוחת ערב
נהדרת פה:

[השושנים]

חוב קטן ממעבר קניתי פאצ' שהצטרף לעוד כמה סמלים כאלה מכל המעברים שעשיתי:

[השושנים]

את הלילה בילינו בבית חווה (בוטיק) מוקף עצי פרי מניבים כשבעל המקום מכין עשרות סוגי שרי
לטעימה בחינם.

[השושנים]

בבוקר חזרנו למערת הנטיפים, תמיד אני בוחר מלון קרוב לאטרקציה האחרונה כך שאם מתפספס משהו
פשוט חוזרים במסלול קצת אחורה, 20 דקות רכיבה בלבד.




למערה נכנסים ברכבת שנוסעת 20 דקות בין הנטיפים והזקיפים, אורך המערה כ-12 ק"מ וזוהי מערת הנטיפים הגדולה
בעולם! בתוך המערה יש מסלול הליכה של שעה, בקיצור לא פחות ממדהים:

[השושנים]

משם עברנו את הגבול לקרואטיה המעבר עבר חלק ולא נדרשנו לתת תעודות או דרכונים רק תשלום של יורו ומשהו
במחסום לכביש אגרה ממנו ירדנו מיד לכבשים משניים.

ערי החוף בקרואטיה מזכירות במקצת את עכו או יפו, אבל הן נוצריות יפות מאד ועתקות, הערים האלה החליפו ידיים
במשך אלפי שנים בעשרות כיבושים של שליטים ואימפריות עתיקות, כל אחת השאירה חותמה על העיר, וניתן למצוא
בהן הכל, מסעדות עם מאכלי ים, שווקים עם תוצרת חקלאית טרייה, חניות של עתיקות, בתים ישנים ארמונות מנזרים
מבצרים וארכאולוגיה. כל אחד ימצא משהו כלבבו ויותר.

[השושנים]

[ayalzo]

בנתיים, אתם עושים אחד לאחד את הטיול שאני ואשתי עשינו בזמנו. אני מקנא בכם מחדש.
(רק שאנחנו היינו לכודים באיזו סקודה פאביה, ונותר רק לרייר על מאות האופנועים שחלפו אותנו/מולנו.... )-: ).

[Dresdner]

אני עשיתי את זה פעמיים וכנראה גם פעם שלישית עוד כמה שנים.
המקומות האלו אף פעם לא נמאסים