הניסיון הכי קרוב של יישום החילוניות עפ"י הדוגמה הזאת על החברה האנושית הוא קומוניזם של ברה"מ לשעבר. לא סתם אני מתעקש להכניס את זה. לא יודע עד כמה אתה יודע איך הוא עבד ואיך הוא נגמר, טוב זה לא היה.
הנאיביות שלך היא הנאיביות של הגישה החילונית כפי שאתה מגדיר אותה. ברגע שיש גישה של "נכון - לא נכון" שבאה איתה במגע, הגישה הנאיבית מפסיקה להתקיים, לכן היא גם לא ברת קיום בעולם המציאותי.
ושוב, אין "פשרות הוגנות". המצאת את מושג ההגינות, פירשת אותו ונתת לו ערך עליון בסולם הערכים שלך. שוב אותה השאלה - מה הפך את החלוקה המועדפת עליך או לחילופין על כל צד שהוא להוגנת? אין לזה תשובה. יבואו החרדים בדוגמה של הבריכה ויטענו שזו תועבה וצריך לסגור. למה? כי ככה הדת שלהם מגדירה. לא הוגנות ולא נעליים. תבוא קבוצת לחץ אחרת עם עקרונות אחרים ותטען משהו אחר. אז תמשיך לחלק את הבריכה? תבנה מיליון בריכות, לכל קבוצה ותת-קבוצה של האוכלוסיה? ומה תעשה כשהאוכלוסיות יתחילו להעלות טענות על השטח והמשאבים שזה תופס? אין לזה סוף. זה לבנות אי בודד לכל אחד או לכל קבוצה שתסכים מראש לחיות תחת אותם תנאים, אין שום מצב אחר שבו זה ייגמר, כי יש מיליון מצבים שאין בהם "פשרה נכונה" בגלל שהדרישות מנוגדות - תסתכל מסביב ותראה מיד כמה וכמה מצבים כאלה. אז אם אתה לא קובע סמכות שאומרת מה הפשרה הנכונה, ולא קובע את הסמכות הזאת כערך עליון - אין לך פתרון. ואם אתה כן - המצאת דת, תקרא לה איך שבא לך, אבל זאת דת, כי היא מבוססת על אמונה בסמכות וערך עליון שקבעת על סמך הבנה שנתונה לרשותך ולא על סמך ראיית "התמונה הכוללת". מקווה שאתה לא טוען ליכולת לראות את התמונה הכוללת, כי זה בערך כמו לטעון שאתה אלוהים.
ודמוקרטיה זה כפיית דעת הרוב על המיעוט, פשוטו כמשמעו. ככה השיטה עובדת מאז שהומצאה. "התחשבות במיעוט" היא, שוב, אינה הוגנת מטבעה - צד אחד יטען שהיא הוגנת מדי וצד שני יטען שהיא לא הוגנת, פשרה לא תהיה. זאת לא השגיאה שלי, אלא ההכנסה שלך של פירוש ה"הוגנות", אותה אתה מעמיד כערך עליון ומידת המוסר במערכת הערכים שלך, מבלי לשים לב.
אפשר להתדיין על זה הרבה, אני מניח שלא אסיט אותך מדעתך, אבל מקווה שיצרתי לך קצת דיסוננס לבדוק את ה"חילוניות" הזאת יותר לעומק.
ציטוט ההודעה בתגובה