שבוע אחורה, כביש 57 בין בית ליד לנתניה, עומד ברמזור וממתין. הרמזור מתחלף לירוק ופתאום נהמה איומה מצד ימין ואיזה גאון כשרוני תורן מחליט להדגים את כישורי הווילי שלו לעיני כל (או אולי לעיניים שלי, אין לי מושג, לא הזמנתי כרטיס מראש ובכלל לא ראיתי אותו לפני הווילי).
לפני שעה אני נוסע בכביש 4 מחדרה דרומה. לידי בחור חביב על איזה נייקד שחרחר/אדמדם קטן מנוע (לא זיהיתי את הסוג, אני לא מומחה גדול). באחד הרמזורים מהנהנים בנימוס ובין רמזור לרמזור אני שומע שהאופנוע שלו עושה רעש קצת משונה כשבסוף אני קולט שהשרשרת שלו מתנפנפת ברוח. מקווה לסמן לו משהו ברמזור הבא אבל הבחור תפס ממני מרחק של כ100-200 מטר והרמזור הבא לא הגיע. בבית ליד הוא פנה לכביש 57 ומשם כבר לא ראיתי אותו.
פונה גם אני לכביש 57 וכעבור כקילומטר, בערך באותו מקום שבו נתקלתי לפני שבוע בעילוי הווילי התורן, התנועה הדי דלילה נעצרת לפתע, אני מאט ומפלטר בזהירות ואז רואה מצד ימין שוטר שעומד על הכביש ומצלם תחנת אוטובוס. על שפת המדרכה שוכב אופנוע ירקרק לא גדול. לא היה נראה מעוך במיוחד, לא קלטתי ליד מכונית דפוקה ומעל האופנוע (אם אפשר להגדיר את זה ככה) היה מרוח על המדרכה איזה חיילצ'יק עם קסדה. לא זז. לא יודע מה מצבו. הכל היה נראה מאוד סטרילי.
אין לי פאנץ' למעט הצורך לשפוך נאחס. במקרה הלא סביר שיש פה איזה בחור על נייקד עם מנוע קטן שנסע היום במקטע הזה בשעה הזו והשרשרת שלו מתנפנפת ברוח אז תעשה טובה ותהדק את השרשרת. חבר'ה אחרים מתבקשים לנסוע רגוע ולא לעשות שטויות...
שחרר.
זה שהחלטת שכולם צריכים לנסוע רגוע - אצלך בראש. מה גם, שהגדרת ה"רגוע" מאוד מעורפלת, ומשתנה לא רק מרוכב אחד לשני - אלא גם בין הרוכב לבין עצמו, עם צבירת הניסיון וחוויות הכביש (והשטח).
אתה לא אבא שלהם, לא אמא שלהם ולא המאהבת שלהם.
תן להם לרכב איך שבא להם, ותרכב אתה איך שבא לך - בלי להטיף לאחרים, כי אופנוע זה כלי של אינדיווידואליסטים, ואלה לא אוהבים שמטיפים להם מוסר.
יש לך עוד אלפי שעות טיסה לצבור לפני שתוכל לדבר "ממרומי הניסיון"... וגם אז אף אחד לא יקשיב לך, מבטיח
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
עם כל הכבוד ויש כבוד, תרבות בכלל ותרבות נהיגה/רכיבה בפרט צריכה להתחיל כאן ומהר.
חלק גדול מהתאונות ואני מדבר גם על פגיעות קלות ופגיעות פח, נובעות מחוסר תרבות אגו
ונימוסים דפוקים.
הרבה "זעם כביש" ועצבים היו יכולים להימנע אם היינו קצת יותר "אירופאים".
לאופנוען האידיוט שעקף אותי מצד ימין כשאני חצי מטר מקו השול בדרך מצור הדסה לי-ם
אין לי הרבה מה להגיד פרט לעובדה שבמזל לא התרחשה תאונה מטומטמת ומיותרת.
כן נימוס ודרך ארץ היא לא מילה גסה, התחשבות ראיית הנולד, בחירה מושכלת של הנתיב,
זו תרבות שהייתי מאמץ בחום גם במחיר של הערה לרוכב שנמצא על ידי וחוטא.
כי אם נשתוק ונבליג וניתן לכל אחד לעשות מה שבא לו, נסבול כולם.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
נכתב במקור על ידי KKatkov
שחרר.
זה שהחלטת שכולם צריכים לנסוע רגוע - אצלך בראש. מה גם, שהגדרת ה"רגוע" מאוד מעורפלת, ומשתנה לא רק מרוכב אחד לשני - אלא גם בין הרוכב לבין עצמו, עם צבירת הניסיון וחוויות הכביש (והשטח).
אתה לא אבא שלהם, לא אמא שלהם ולא המאהבת שלהם.
תן להם לרכב איך שבא להם, ותרכב אתה איך שבא לך - בלי להטיף לאחרים, כי אופנוע זה כלי של אינדיווידואליסטים, ואלה לא אוהבים שמטיפים להם מוסר.
יש לך עוד אלפי שעות טיסה לצבור לפני שתוכל לדבר "ממרומי הניסיון"... וגם אז אף אחד לא יקשיב לך, מבטיח
בעל חברה לכתיבת תוכן ופרסום דיגיטלי יוצר דופן ברשתות החברתיות.
אנליסט שוק (נותן שירות לעופר אבניר).
הכרובלוג
יום מסלול - המדריך המלא
לא צריך יותר מיומיים נסיון כדי לזהות רוכב מטומטם, כך שהגישה של "שתוק צעיר" היא לא נכונה.יש לך עוד אלפי שעות טיסה לצבור לפני שתוכל לדבר "ממרומי הניסיון"... וגם אז אף אחד לא יקשיב לך, מבטיח
מה שכן,
אתה צודק,
גם אם הוא היה איוול קניבל בכבודו ובעצמו, אף אחד לא היה מקשיב לו.
ובגלל זה הכותרת שלו היא אינפורמטיבית. כל המטרה היא לשפוך תסכול.
בדיוק!
ולקטקוב וכרובי שגיבה - זה כביש ציבורי רבותיי, לא מסלול או מקום לפעלולים מוגדר וסגור.. יש עוד כמה משתמשים בכביש חוץ מה"אינדיווידואלים החופשיים לעשות מה בזין שלהם.." (אם זה מה שהבנתי מהתגובה של קטקוב).
לא אבא אמא או אפילו דוד כנראה, אבל אני והוא גם משתמשים באותם הכבישים ויכולים לדרוש קצת יותר דרך ארץ. בעיקר אם זה מסכן אותנו (ראו למעלה את הדוגמא של שושנים, גם לי קורה על השול שאיזה אדיוט עוקף מימין ולא מנסה אפילו להתריע לפני או לחכות כמה שניות שאראה אותו מאחור ואתן לו לעקוף)
נכון, גם אני לא רוכב כזה רגוע חלק מהזמן (וזה הכל תלוי ובהשוואה למי, לרוב הגדול של החברים שאני רוכב איתם למשל אני נחשב דרדל'ה, לשאר הפחיות בכביש יכול מאוד להיות שאני מדי פעם מקבל תווית של חוליגן).
רק רכיבות טובות ובטוחות ידידיי
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
לא מכיר פה אף אחד ואני לא מטיף כאן לאף אחד. שפכתי נאחס. הדגשתי את זה בכותרת ובפסקה האחרונה וזו גם הסיבה שזה באוף טופיק.שחרר.
זה שהחלטת שכולם צריכים לנסוע רגוע - אצלך בראש. מה גם, שהגדרת ה"רגוע" מאוד מעורפלת, ומשתנה לא רק מרוכב אחד לשני - אלא גם בין הרוכב לבין עצמו, עם צבירת הניסיון וחוויות הכביש (והשטח).
אתה לא אבא שלהם, לא אמא שלהם ולא המאהבת שלהם.
תן להם לרכב איך שבא להם, ותרכב אתה איך שבא לך - בלי להטיף לאחרים, כי אופנוע זה כלי של אינדיווידואליסטים, ואלה לא אוהבים שמטיפים להם מוסר.
יש לך עוד אלפי שעות טיסה לצבור לפני שתוכל לדבר "ממרומי הניסיון"... וגם אז אף אחד לא יקשיב לך, מבטיח
לעניין הנסיעה הרגועה, כשרון הווילי שהרים גלגל בצומת מלאה רכבים חשב שהוא נוסע רגוע? גם בסטנדרטים שלו עצמו? גם אתה מבין מתי אתה נוסע רגוע ומתי אתה לא ואם אתה מאוד מעוניין בהגדרה יותר "הדוקה" לנסיעה רגועה אז במינימום מדובר בנסיעה במתאר שמאפשר לך גם לא להיות מופתע וגם לא להפתיע אחרים בכביש.
אז נכון שאני רוכב רק חודשיים אבל אני על הכביש מעל 22 שנה, ראיתי לא מעט ולא הייתי מציע להשוות שעות כביש. יתכן שזו גם הסיבה שהדעה שלי דומה יותר לזו של השושנים ואני מוצא טעם רב בדברים שהוא וערן רשמו.
בלי קשר לוויכוח שלכם, 22 שנה על רכב זה שווה 0 על דו"ג.
הוותק שלך הוא חודשיים בדיוק. בגדול אתה נהג חדש.
רכבתי בויאטנם. מלאאאאא אופנוענים. שם נהוג לצפור צפירה קצרצרה לפני שאתה מתקרב למישהו או לצומת. הגוון הריגשי של הצפירה שונה לחלוטין מאצלנו. הוא חיובי: "הי, שלום, אני כאן, מה שלומך?" כזה...
ככה זה גם בהודו, לא רק לאופנועים, אלא לכל כלי רכב.
בכלליות אני נוהג כך גם בארץ, בכל עקיפה, שנראה לי שהנהג לפני לא שם לב לגמרי אלי, אני נותן צפצופון או שניים, משהו חד ומהיר כמו ההבהובים באורות הגבוהים, סתם כדי שידעו שאני שם.
גם כאן, ציפצופים עדינים ביום והיבהוב קל בלילה, לא רק בעקיפות אלא גם בספליט ליינינג.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה