היי חברים.
כרגע מנוע העז (GS500) עומד על 102 אלף ק"מ (מקוריים). קומפרסיה תקינה של 160/152 (נבדקה ב-95K), שרשרת טיימינג חדשה יחד עם מותח נעשו ב-90K. כרגע אין ברשותי איך לעלות בנפח לכלי אמין וחסכוני גדול יותר בהיותי סטודנט תפרן. מחפש עצות כיצד לשמור על המנוע במצב תקין לשנתיים הבאות עד לסיום התואר.
כרגע - רוכב בד"כ מתחת ל-8 אלף סל"ד, בכביש מהיר משייט על 6-7 אלף (הקו האדום ב-11 אלף). מחליף שמן כל 5K במקום כל 6, מטפל לפי הספר עם שמנים איכותיים. מעבר ליד עדינה על הגז ותחזוקה נכונה, האם יש עוד עצות כיצד לשמור על האופנוע במצב לנסיעות יומיות + טיולי סופ"ש רגועים במזדמן (קצב שלא עולה על 120-130 קמ"ש ולעיתים גם פחות מזה).
הקילומטראז' השנתי נע בין 10 ל-15 אלף ק"מ, וגם את זה אני יכול לקצץ ברמה משמעותית אם ארכב פחות ללימודים (כרגע מגוון בין רכבת שמגיעה ישירות ללימודים לבין רכיבה, שעושה חלק נכבד מהקילומטראז', אך ורק כי מתחשק לי להוציא את האופנוע לעיתים לאיוורור)

שאלה פחות קשורה - האם יכול לקרות מצב בו כאשר נפתח מנוע לאוברול, הברגים הפנימיים יכולים להישבר תוך כדי הוצאה? אני שואל מסיבה אחרת - לאחר נסיון להסיר את האגזוז לצביעה, נשברו 3 מתוך 4 הברגים המחזיקים את האגזוז לראש המנוע. זה כבר סודר ע"י קדיחה אבל הוזהרתי ע"י המכונאי שלי שבגלל שהברגים האלו נשברו באמצע יש סיכוי שהברגים הפנימיים במצב דומה וכאשר המנוע ייפתח לאוברול זה, במילותיו, יכול להיות סיפור. ההגיון אומר שהברגים הפנימיים אינם חשופים לאיתני הטבע ויתרה על כך גם משומנים על בסיס קבוע כל עוד המנוע עובד, לכן הסבירות שמצבם יהיה גרוע כמו החיצוניים...נמוכה. מה דעתכם בנושא? זו הסיבה העיקרית שבגללה אני חושש כל כך על המנוע.