שלום לכולם,
אזהרה קלה, יצא לי קצת ארוך אז הסבלנות מתבקשת.
מחר אני יוצא למילואים בצאלים ולראשונה יש לי התלבטות לגבי אופן ההגעה ליעד. מצד אחד עומד לו באלגנטיות האופנוע שלי, cb500x רענן שנכון ומחכה בקוצר רוח לקחת אותי ואת הציוד לצבא. מצד שני עומדת (יותר בסגנון נשענת בכבדות) הפחית האישית שלי- יונדאי אקסנט שנת 1995 או בשמה המוכר יותר 'הגרוטאה' (תמונה בהמשך).
בעיקרון תפקידה של הגרוטאה הוא לשמש אותי לשינוע הילדים למסגרות שלהם ולחזור לשמור לי על החניה מחוץ לבית. כל הסיבוב הזה לא אורך יותר משני ק"מ על הילוכים 1,2. עם זאת היא כבר עשתה מספר פעמים נסיעות לעיר הגדולה כתחליף לפחית המשפחתית. הגרוטאה מביאה איתה נוחות יחסית בתחום נשיאת הציוד ומאפשרת נוחות נסיעה בסיסית. מצד שני היא מגיעה ללא מזגן, ועם הגבלה כפויה של נסיעה עד 100 קמ"ש (עם רזרבה של 10 קמ"ש לבריחה מערס מזדמן), וסימן שאלה בנוגע ליכולת שלה להתמודד עם נסיעה ארוכה שכזאת.
בפינה השניה עומד האופנוע שמאפשר נסיעה מהירה וקלילה בהרבה, הנאה מכל רגע על הכביש וגמישות שלגרוטאה מעולם לא היה. יחד עם זאת כל עניין הציוד דורש התארגנות מראש כמוכן הזמן שארוויח במהירות הנסיעה יתקזז עם ההפסקות בדרך.
עם כל אלו השלמתי כאשר האופנוע מנצח בהפרש די משמעותי. הבעיה מתחילה בכל עניין העמדת הכלי מחוץ לבסיס. בעוד שלגרוטאה אני לא דואג, עם לוק שרק אמא יכולה לאהוב, אין סיכוי שמישהו יחשוב לגנוב אותה. מצד שני לאופנוע אני פחות רגוע ודי בטוח שהוא יהווה איזה עיניין מצד 'המקומיים'.
האם קשירה עם שרשרת ליד הש''ג, מנעול דיסק, כיסוי ואזעקה יכולים להיות הגנה מספקת מידיים חומדות?
אשמח לשמוע את דעותיכם.
תודה לעונים ששרדו את כל המגילה.
ציטוט ההודעה בתגובה
), ושלוש שעות אחרי כבר ישבתי מול הטלוויזיה בבית. לצערי הרב, בגלל שינוי התוכנית והתממשות אופציית היציאה המוקדמת יותר, לא שמתי לב והתיקים נשארו בגרוטאה, מה שקבע סופית שבכל המילואים הגרוטאה תשמש ככלי התחבורה. במהלך הנסיעה הזאת הביתה בערב/לילה, היה נדמה לי שאיזו נורה ספק נדלקה, אך מכיוון שההבהוב שלה היה כ"כ מהיר לא שמתי לב איזו תקלה היא מחביאה. בחזרה למוצב יומיים אחרי הבנתי את הטעות שלי. במהלך עומס תנועה חריג לפני שדה בוקר נדלקה סופית הנורה הבעייתית, הלא היא נורית השמן מנוע. למזלי בשדה בוקר ישנה תחנת דלק שבה עצרתי לבדוק את העניינים. בטיפשותי לא בדקתי שמן ומים לפני התחלת הנסיעה הזאת, ובאופן לא מפתיע בכלל היה חסר לא מעט שמן (סביב ה 2 ליטר!!!). כאמור למזלי הגדול מהרגע שהנורה נדלקה באופן קבוע ועד לעצירה הזאת עברו פחות מ 200 מ', כך שנראה שלא נגרם נזק. על הדרך מילאתי גם קצת מים, לכל מקרה. הדרך אל המוצב ו10 ימים אחרי גם החזרה הביתה, היתה כמו שאר הנסיעות, רגועה ונינוחה בלי לעבור את ה 100 קמ''ש מקסימום (לעקיפות בלבד) ולמעט הפסקת השמן לא היו בעיות כלל. הגרוטאה החזירה את שוויה פעמיים ואיפשרה לי נסיעה שהתאימה עצמה לאווירת הקו (ה theme של הקו היה ''...יש זמן, לא למהר...''). מאידך, האופנוע בטח היה עושה את הדרך בחצי מהזמן (בשיא השלילי לקחה לי הדרך מראשון לחריף סביב ה 4.5 שעות), ואם כבר לנסוע הרבה בלי מזגן, הייתי מעדיף לעשות את זה על דו''ג. אני די בטוח שאם יקראו לי שוב (בתקווה שלא, בכל זאת בן 37) אני אעשה את הדרך עם האופנוע, אבל אין לדעת.