הי לכולם,
תודה גדולה לכל מי שטרח וענה, אני מאוד מעריך את תשובותיכם.
אז אתמול חזרתי הביתה אחרי זיכוי הנשק והמסגרת הצבאית ואני יכול לכתוב כאן סיכומון קטן (אחרי שהתאפקתי במילואים כדי לא לפתוח פה לשטן ירום הודו):
בהתאם להמלצות כאן, ולשמחתה של אשתי, התחלתי את המילואים בצאלים עם הגרוטאה. הנסיעה לשם היתה נינוחה ורגועה 80-90 קמ"ש, וכמו שחשבתי החניה הייתה בחניון שמחוץ לבסיס (בחניון של בא''פ דרום, אפילו לא החניה הראשי של צאלים. חבר אמיץ או טיפש השאיר את האופנוע שלו קשור לתמרור מול הש''ג). יום אחרי שהגעתי כבר הייתי צריך להגיע להר חריף, הגרוטאה נסעה אחלה, בקצב רגוע שמחזק את האווירה הכללית של המילואים האלו. בדרך להר חריף הצטערתי מאוד שלא הייתי עם האופנוע. למזלי, הגרוטאה תיפקדה מעל לכל ציפיה וגיהצה את הכביש המעניין הזה בלי בעיה. באותו ערב, ובזכות הימצאותה של הגרוטאה, יצאתי הביתה ל'אפטר' ארוך (שלא מומש בימ''מים), ושלוש שעות אחרי כבר ישבתי מול הטלוויזיה בבית. לצערי הרב, בגלל שינוי התוכנית והתממשות אופציית היציאה המוקדמת יותר, לא שמתי לב והתיקים נשארו בגרוטאה, מה שקבע סופית שבכל המילואים הגרוטאה תשמש ככלי התחבורה. במהלך הנסיעה הזאת הביתה בערב/לילה, היה נדמה לי שאיזו נורה ספק נדלקה, אך מכיוון שההבהוב שלה היה כ"כ מהיר לא שמתי לב איזו תקלה היא מחביאה. בחזרה למוצב יומיים אחרי הבנתי את הטעות שלי. במהלך עומס תנועה חריג לפני שדה בוקר נדלקה סופית הנורה הבעייתית, הלא היא נורית השמן מנוע. למזלי בשדה בוקר ישנה תחנת דלק שבה עצרתי לבדוק את העניינים. בטיפשותי לא בדקתי שמן ומים לפני התחלת הנסיעה הזאת, ובאופן לא מפתיע בכלל היה חסר לא מעט שמן (סביב ה 2 ליטר!!!). כאמור למזלי הגדול מהרגע שהנורה נדלקה באופן קבוע ועד לעצירה הזאת עברו פחות מ 200 מ', כך שנראה שלא נגרם נזק. על הדרך מילאתי גם קצת מים, לכל מקרה. הדרך אל המוצב ו10 ימים אחרי גם החזרה הביתה, היתה כמו שאר הנסיעות, רגועה ונינוחה בלי לעבור את ה 100 קמ''ש מקסימום (לעקיפות בלבד) ולמעט הפסקת השמן לא היו בעיות כלל. הגרוטאה החזירה את שוויה פעמיים ואיפשרה לי נסיעה שהתאימה עצמה לאווירת הקו (ה theme של הקו היה ''...יש זמן, לא למהר...''). מאידך, האופנוע בטח היה עושה את הדרך בחצי מהזמן (בשיא השלילי לקחה לי הדרך מראשון לחריף סביב ה 4.5 שעות), ואם כבר לנסוע הרבה בלי מזגן, הייתי מעדיף לעשות את זה על דו''ג. אני די בטוח שאם יקראו לי שוב (בתקווה שלא, בכל זאת בן 37) אני אעשה את הדרך עם האופנוע, אבל אין לדעת.
תודה שוב לכולם על העצות!
ציטוט ההודעה בתגובה