מה שעבד אצלי היה הזמן שלקח לי להגיע אל ומהעבודה בתח''צ או בפחית- מעל שעה לכיוון, לעומת הזמן בדו''ג- 20 דק' כולל התארגנות. כשנולד הבן השני ואשתי היתה צריכה לתפעל שני ילדים בזמן שאני מרייר מתוך שינה על החלון באוטובוס, זה הכריע את הכף עד כדי כך שהיא זאת שהציעה לי לחזור לרכוב.