שנה במחיצת KTM SUPER DUKE 1290R שנת 2018.
אז אחרי 4 שנים במחיצת דוקאטי מונסטר 1200S, ואחרי שחברים ניסו להפחיד אותי שאני עושה שטות שאני קונה כזה אופנוע יקר ולא אמין בעליל. החלפתי אותו אחרי 64,000 ק"מ מענגים ועם 0 תקלות.
בעצם התקלה היחידה שהייתה באופנוע צצה ב-4000 ק"מ בדמות מגבלה במצערת שהוחלפה ע"י היבואן ופתרה את הבעיה לתמיד. תקלה שלא השביתה לרגע את האופנוע . כשהגיע החלק החליפו תוך שעה והמשכתי לדרכי לעוד 60,000 ק"מ מענגים מאין כמוהם.
אחרי שקיבלתי את כאפת חיי, במובן הטוב של המילה, מקניית אופנוע אירופאי ראשון החלטתי שאני לא רוצה אופנוע יפני והאופציה המעניינת היחידה בסגמנט הנייקד הוא ק.ט.מ סופרדיוק 1290R חדש.
גם פה התחילו כל מיני קולות של "קנית תיקנת מכרת" וכאלה...אבל הניסיון שלי עם המונסטר וההתמכרות הטוטאלית שלי למנועי V2 הפילו את הפור על השחור הזה. מסתבר שכל הבלה בלה בלה הזה סביב אמינות בינונית לאופנועים אירופאים היא אגדה אורבנית אי שם משנות ה-80.
היום חלפה שנה בדיוק ועל המד 17,500 ק"מ מענגים.בנתיים 0 תקלות וחיוך ענק בכל פתיחת מצערת.
יכול לספר עליו שזה אחד האופנועים הכי נוחים שהיו לי והכי משוכללים מבחינה בקרתית.
כל הארגונומיה ותנוחת הישיבה נוחה מאוד. הכידון לא רחב כמו במונסטר אבל מתרגלים לכל שאר הפינוקים והשיכלולים שמחפים על זה.
הישיבה עליו נותנת הרגשה של ברכיים נוגעות אחת בשניה מרוב שהוא צר בדיוק איפה שצריך. אפילו האופנוע אינדורו שברשותי לא מרגיש צר כל כך באזור הברכיים. מגניב!
בניגוד למונסטר ששם הייתה אהבה ממבט ראשון, פה הייתי צריך להתרגל למראה הרובוטריקי שלו. וכדי שזה יקרה מהר -שיניתי כמה דברים קטנים כדי שיתאים לטעם שלי ויהיה כיף להסתכל עליו כשאני פוקח את העיניים בבוקר
דבר ראשון העפתי את המחרשה ואת המראות הענקיות. הכנף הקידמית פינתה את מקומה לכנף קרבון והמכסים הקטנים שמתחת למיכל הדלק הוחלפו גם בכאלה מקרבון. הותקן מצבר ליתיום שנקנה בחו"ל (המצבר המקורי שוקל 4950 והליתיום שוקל 850 גרם. דיאטה של 4 קילו) בהמשך הורד הממיר והותקן מידפייפ של ARROW לטובת סאונד בשרני יותר ועל הדרך האופנוע השיל ממשקלו בדיוק עוד 5 קילו. (שקלתי את הממיר ואת המידפייפ). סה"כ הדיאטה שהאופנוע עבר היא קצת מעל 9 קילו. לא יודע לומר אם זה מורגש למרות שהמצבר ממוקם במקום גבוה יחסית-מתחת למושב...אבל אולי עכשיו יותר קל למנוע לסחוב את המסה LOL.
האופנוע הוזמן עם מושבי ג'ל מקוריים מהקטלוג של ק.ט.מ והם עושים עבודה מדהימה. המושבים עשויים מחומר מיוחד שמונע החלקה והלוק שלהם משדרג את הלוק הכללי של האופנוע עם התפירה הכתומה והלוגו המגניב.
האופנוע מגיע עם צמיגי מצלר M7RR .האחורי סיים את חייו באורך פלא אחרי כמעט 12,000 ק"מ ומרוב שהייתי מרוצה החלפתי לאותו צמיג, רק שעכשיו הוא לקראת סוף חייו אחרי כמעט 6000 ק"מ... אני מתאר לעצמי שזה בגלל שהתרגלתי לאופנוע ועכשיו אני עם ביצים גדולות יותר שמאפשרות לי לתת יותר גז
אחד הדברים הכי משמעותיים שהתקנתי באופנוע היה ה-TRACK PACK של ק.ט.מ. בנוסף לכל מיני פיצ'רים שהחבילה הזו משחררת – היא משחררת את מפת המסלול ועכשיו האופנוע הולך לחסל לי צמיגים באופן היסטרי. המצערת הופכת רגיזה יותר מאשר ממצב ספורט והכח/מומנט המתפרץ החל מ-4000 סל"ד משכר! העקיפות עכשיו הפכו לדבר ממכר לחלוטין. סיבוב מצערת בעקיפה גורמת לרכב שלפניך לעוף אחורה כאילו היה תמרור נייח שהופך לנקודה במראה. מעבר לטרוף שזה מכניס ברכיבה - אני רואה בזה שידרוג הבטיחות האקטיבית מאחר והעקיפות הופכות בטוחות יותר.
לוח השעונים משתנה במצב הזה והספרות הופכות אדום כדי שהרוכב לא ישכח שהוא מתנהל במוד מסלול. לא הכי בטוח ולא הכי נוח להיכנס איתו לעיר במצב–TRACK מאחר והוא מחפש איך לטפס על המכוניות שלפניו בכל סיבוב מצערת לא זהיר
מיותר לציין שכל יציאה מסיבוב עם פתיחת גז לא זהירה גורמת לגלגל הקידמי לנתק מגע עם הקרקע ולחיוך להכאיב באוזניים.לא סתם האופנוע מגיע עם משכך היגוי מהיצרן.
ביליתי איתו 2 ימיי מסלול בשדה תימן (לפני שהתקנתי את ה-TRACK PACK) והסיסמא שק.ט.מ אימצה לעצמה READY TO RACE מתבררת לי כלא סתם קלישאה. הקלות של צבירת מהירות ביציאה מפניה והקלות של להשכיב את האופנוע הסופר מאוזן הזה ולהפליק אותו מצד לצד גרמו לי לצרוח כמו ילדה עם קוקיות
לא היה קשה להעליב שם רוכבי סופרספורט עם 200 כ"ס...ויסלחו לי כל חובבי ההספק והפיירינגים.
בלמים: אין לי דבר רע לומר עליהם...אולי המילה BREMBO אומרת הכל. עוצרים את המסה בכל מהירות בצורה מעוררת התפעלות. עד כה 17,500 ק"מ ונראה שהרפידות המקוריות יוחלפו לקראת 20,000 ק"מ. הבלמים הנ"ל מצויידים ב-CORNERING ABS ולראשונה הם נכנסו לפעולה לפני שבוע כשרכבתי בדרך אלון ונכנסתי לפניה איטית מאוד בעליה שנסגרה ונאלצתי להוריד את האופנוע ולבלום, כנראה שהגזמתי קצת עם הברקס והמערכת נכנסה לפעולה.
בולמים: אינני אלוף בניתוח בולמים אך גם עליהם אין לי משהו רע לומר. הם מתפקדים מצויין. לא קשים או רכים מידיי. משככים את הרוב ביעילות מצויינת. אני כיילתי אותם למצב קומפורט מאחר והאופנוע משמש אותי ככלי רכב עיקרי.
האופנוע מרווח ומאוד נוח להרכיב עליו. מיותר לציין שמשקל המורכב אינו משפיע על המנוע ...אבל אז צריך להשתדל יותר שהגלגל הקידמי ישאר על הכביש בהאצות.
אחזקה שוטפת: טיפול כל 15,000 ק"מ.
טיפול הרצה אחרי 1000 ק"מ עלה כ-900 ₪ אצל שחר האלוף מהפודיום.
טיפול 15,000 ק"מ גם נעשה בפודיום ועלה כ-1000 ₪ מאחר שבניגוד לטיפול ההרצה יש להחליף גם את מסנן האוויר.
עד היום השרשרת נמתחה פעם אחת לפני כחודשיים.
סיכום: אופנוע מדהים שכל רכיבה עליו היא חוויה מענגת. נדמה שהמצערת מחוברת למערכת העצבים של החיוך.
קניתי
טוסטוס
מדהים.
ציטוט ההודעה בתגובה