שושנים בהרפתקה נוספת.

זהו אחרי המתנה של המון זמן עליות, מורדות, פחדים, חששות הלילה מאוחר (או מוקדם בבוקר אם תרצו) זה קורה.
לחץ טרום טיסה-אין ספור משימות קטנות כגדולות, אבל זה קורה מרגע שנמריא שום דבר כבר לא יהיה ביד שלי,
משם ההרפתקה תתחיל. יש לי בעיה בטלפון שמשום מה האתר לא מזהה אותי כבר למרות שאני נכנס אליו והוא
מאשר שאני אני. (גליצ' אלקטרוני בלופ אין סופי) אז יהיה לי קשה לעדכן כאן אבל מי שמעניין אני אהיה בפייס:

https://www.facebook.com/profile.php?id=784813547

להשתמע.

מה יהיה קשה לעדכן, ארבעה חודשים אני מחכה שתטוס, ותתחיל להעלות תמונות.
אני מצפה לעדכון יום יומי כולל תמונות המון תמונות.

עד עכשיו הכל הלך מעברמלמצופה, היום עברתי מהאם טי לאפריקה טווין כי סבלתי על הטרייסר, קיבלתי אחד עפ 16000 ק"מ שכנראה עבר התעללות הוחלף ע" י הרמן באפריקה עם 4000 ק"מ תענוג זה עלה לי בדילוג על סטרשבורג, אבל שווה כל דקת רכיבה פירוט יהיה כשאגיע לארץ. תמונות לא עולות כאן אבל יד בפייס.

אמרתי לך שהאפריקה זה אשששש

תהנו וסעו בזהירות

טוב..חזרנו נחתנו לקח לי כמה ימים להתארגן על עצמי ועכשיו אפשר לנסות ולהתחיל לסכם, הטיול היה מוצלח מאד
הצלחנו לעמוד בתכנון בקרוב ל-85% ממה שרצינו, שזה נהדר כי חלק מהדברים ממש לא היות תלויים בנו, תצפיות
הרים למשל 5 האצבעות באלשטט לא היה טעם לעלות כי היה יום ערפילי מאד, שטרסבורג נאלצנו לוותר בגלל החלפת
האופנוע אבל על כך בהמשך. היו לנו כמה שעות גשם אמתי שלא הפריעו מאד למזלנו דווקא בקטעי הקישור ולא במעברי
הרים. בתי המלון בהמשך לעבודת ההכנה שלו היו מצוינים לצרכים שלנו והיו הרבה הפתעות לטובה.
אבל בואו נלך לפי הסדר ונצא לדרך על פי החלוקה לימים, יהיו תמונות ואני מניח שזה יקח כמה ימים טובים להעלות הכל.

אחרי תלאות רבות והרבה רעשי רקע יצאנו לשדה התעופה, החלטתי להשאיר את הרכב בחניון ארוך טווח על מנת שלא
מצטרך לחכות בחזרה לאיש, ומחיר הנוחות חשוב לנו, בכלל המוטו של הטיול שאנחנו לא מקמצים ולא מחשבים עלויות על
מנת שהחוויה של הטיול תהיה מושלמת עבורינו.


הגענו בעזרת נהג שחיכה לנו משדה התעופה ללנדשט העיירה בה נמצאת סוכנות ההשכרה של הרמן, אותו הכרנו כבר מהביקור הקודם
כל מילה נוספת עליו ועל המקום מיותרת. במקום חיכה לנו הטרייסר ולקח לי כמה דקות מתוכננות היטב להעמיס אותו



עזר לנו מאד שהארגז העליון היה מרובע והגיע עם מתקן העמסה יעודי שאליו ניתן לחבר את התיק הכחול, קצת פרוצדורות ויצאנו לדרך,
חבל שלא הייתי ערני יותר לאיתות שקיבלתי מהאופנוע מיד בזינוק הראשון, אבל יחסתי את חוסר שיתוף הפעולה לשו להרגלים שלי
מהמכונה המושלמת בבית, (טעות). היציאה לכיוון נירברג שם גם המלון שלקחנו, כשעתיים רכיבה ליום הראשון להתרגל לכבישים, ולפצות
על חוסר השינה שלפני הטיסה.

הטריסר הרגיש לי רע, רע מאוד הקלאצ' הפריד גבוהה, תגובת המעצרת עצבנית ממה שזכרתי וההיגוי שלו היה זוועה, על השעון היו
16000 ק"מ והאופנוע הזה כנראה עבר התעללויות רבות. מי שמגיע ליום או יומיים לרכיבה ללא ציוד לבד, אולי יוכל להתרגל אבל
רכבתי בשתי הזדמניות בעבר על הטרייסר כחדש במבחן לפני קניה במטרו האופנוע היה נהדר אבל לא בשבילי, ובסלובניה-קרואטייה
הטיול הקודם שלנו, הוא לא היה מושלם אבל עשה עבודה מצוינת וזאת הסיבה שלא רציתי להיכנס להרפתקה חדשה עם אופנוע לא מוכר
והלכתי עליו (טעות).
כיוון שאני טיפוס סתגלן הגעתי עם הרבה סימני שאלה לנירברג עיר עתיקה עם הרבה היסטוריה ובין הטיול בעיר לבין הצורך למנוחה
התחלתי לחשוב מה עושים הלאה, אם בכבישים רגילים האופנוע בעייתי ולא עוזר שום מצב רכיבה שאני משנה במפת ההצתה מה יהיה
בהמשך במעברי ההרים ובכבישים טכניים?



בפת הכניסה למלון פגשנו אורחת נוספת.

הכלל הראשון במצבים כאלה, שלא מקבלים החלטה תחת לחץ או עייפות זה הרגע בו עלולים לעשות טעות, זה המצב הנתון ויש זמן לקבל
החלטות.


אז יצאנו להירגע ולהנות


כשמגעים לעיר זרה בכדי להתיידד איתה צריכים לעשות דברים שאוהבים, אנחנו אוהבים לצלם לאכול אוכל מקומי ולספוג את האווירה
לא בהכרך בסדר הזה:






כל אחד מצלם מה שתופס לו את העין.


בבוקר החלטתי לתת לטריסר צ'אנס נוסף כשאני פחות עייף המשכנו לכיוון רוטנברג עיר עתיקה נוספת ואת הלילה בלנו בהידלברג ואז הגענתי
למסקנה זה לא אני הבעיה זה האופנוע!

ברכיבה לעיירות האלה בין עיר עתיקה אחת מוקפת חומה לבין עיר הלילה שלנו ובעזרת עידודה של הג'ינג'ית נפלה החלטה להתקשר
להרמן (סוכנות ההשכרה) מפה לשם ההמלצה הראשונית הייתה לפנות למוסך מווי שהוא מכיר לבחינת האופנוע, המוסך מרוחק 14 דקות מהמלון
כך שלא הייתה בעייה ואמרתי לו רק שיצור קשר עם המוסך שלא יעכבו אותי. ככה הלכנו לישון בראש שקט.







בבוקר קיבלתי הודעה נוספת, לאחר בירור שעשה ההרמן החליט להעביר אלי אופנוע אחר "אפריקה טווין"...שלדבריו יתאים יותר...גוש קרח התכדרר
לי בבטן, שוב אופנוע לא מוכר...

הפגישה עם המוביל אמורה הייתה להתרחש על האוטוסטרדה המרוחקת שעה ממקום המצאי אבל לא הייתה ברירה הנהג יוכל להגיע רק בעוד
כשעתיים, אז מצאנו לנו סניף לואיס בקרבת מקום והפכנו את הלימון ללימונדה:



החלפתי את המגנים המתפוררים במעיל שלי וקניתי גם כמה חולצות ויצאנו לפגישה עם הנהג...

הנהג הגיע באיחור אופנתי של עוד שעתיים, הקטע של לראות את האפריקה עם ארגזי הענק שלו גבוה על המשאית הלחיץ אותי
הג'ינג'ית כמעט ברחה מהמקום, האופנוע נראה מאיים וענק. על הריצפה הוא נראה כבר יותר טוב אבל עדיין בחנו האחד את השני
בחשדנות, על מד המרחק היו 3671 ק"מ ואני החלטתי לעשות סיבוב התרשמות בסביבה לפני שחרור הנהג, תידדנו מהרגע הראשון
הרכיבה עליו הייתה לי קלה מאד ומרגע שהתגברתי על הרתיעה הראשונית הכל זרם, IT IS WHAT IT IS אז יאללה לבלאגן:



הארגז האחורי נדד איתנו וקיבלנו שתי ארגזים אחוריים בגדלים שונים...

הלך הטרייסר ימ"ש ובא האפריקה החדש אבל ביזבוז הזמן אילץ אותנו לקצר את המשך ביום ולוותר על שטרסבוג
עברנו מגרמניה לצרפת ותחלנו לנוע לכיוון קולמר עיר יפיפה המחברת את ה-"דרך הרומנטית" עם "דרך היין".





לקולמר הגענו בערב אחרי ההרפתקה של ההחלפה סיבוב קצר בעיר ארוחת ערב במסעדה מקומית כשפיננו לנו את הבוקר לסיור נוסף.





חדי העין יבינו מה רואים בתמונה:



כיוון שמדובר בפורום אופנועים ולא תיירות אז בבקשה:




את קומר עזבנו ברגשות מעורבים ועכשיו אנחנו בדרך לשוויץ:

אז איך האפריקה:

תצטרכו להאמין לי או לג'ינג'ית ולא לחשוב שאני משוחד נשבע לכם שאני אובייקטיבי, האופנוע ידידותי קל לרכיבה ומתקשר מצוין, למנוע מומנט מהרגע
הראשון וההתרשמות שלי עליו הוא מפול לוד (מטען מלא) היינו במשקל מכובד. חזרתי לרגע למנוע וי עם היתרונות והחסרונות שלו ולרעש שמזכיר
הארלי או טרקטור תלוי את מי שואלים, הכיסא פחות נוח משמעותית מהורסיס, וגם היכולת תנועה שלו בשתיים עם מטען, בכל מקום שאני מסתדר מצוין
עם הורסיס בהילוכים הגבוהים באפריקה נאלצתי להוריד הילוך בדרך כלל אפילו שתיים אין מה לדבר על לחלוף כיכר בשלישי במהירות איטית, ומעבר ל 140
הוא מרגיש לא נעים, שיוט סביר ניתן לקבל בין 100-120 (שוב אני במשקל מלא) ידית הקלאצ' קשה מאוד וככל שנקפו הימים התחלי להרגיש כאבים בכף
היד ובמרפק. עשינו כמה שעות רכיבה כל יום בין 200 ל-300 ק"מ כל יום בדרכים לא מהירות המחייבות שליטה מושלמת על המהירות 30-50 קמ"ש שהם
לא טווח המחיה המושלם של האפריקה במשקל הזה.
השיפור מהטרייסר היה משמעותי מאד, אבל עדיין הכיסא חייב אותנו להפסקה כל שעה וככל שנוספו שעות רכיבה להפסקות תכופות יותר או רכיבה על הרגליות.

את הערב בלנו בגורייר עיר תיירותית מאד שבניגוד למה שציפתי הפכה מסחרית מדי במקום ישנו ייצור גבינות מקומיות ידועות טירה נהדרת ומסעדות

קמנו בבוקר באווירה מתוקה ויצאנו לבקר בטירה ובמוזיאון השוקולד של גורייר, זה המפעל הוותיק ביותר שמייצר שוקולד ויהיו גם טעימות!






משם המשכנו לטירת שייון אחת הטירות המקסימות שפגשנו:

אחת מההנאות שלי בטיול היו הטירות, זה לא שלא ביקרתי כבר בטירות בעולם אבל איכשהו הטירות האלה גם בגורייר וגם בשיאון היו פחות פלצניות
ההרגשה היתה לא שאתה מבקר במוזיאון שאסור לעשות כלום להפך כאן שוטטת בין החדרים היה ריהוט של פעם, וההרגשה הייתה שתיכף יכנס המלך
המלכה או אחד מעובדי הארמון ויזמין אותך להתארח:







המזל שלנו גם עבד שעות נוספות ולא היו המונים איכרים ובני המעמד הנמוך שהפריעו לנו לביקור.

אחר הביקור בטירה רכבנו לאנסי אחת מהמקומות היפים באיזור, הבעיה במקומות האלה שהם מתוירים מאד אני עוקף את זה כשאני קם מוקדם בבוקר
לפני כולם, אז האור מושלם לציולם ואף אחד לא נדחף לתמונה, כמעט...:

אחת מההנאות שלי זה לצלם כלי תחבורה במקומם הטבעי, וספה/פיאט באיטליה בימר בגרמניה וכד' לפעמים זה מצליח ולפעמים זה רק תחושה:





עוד אחד מיתרונות היקיצה המוקדמת זה שאתה לבד רק עם העובדים משקמי הקום ולפני הבלגן של יום השוק:

ממשכים לכיוון המון בלאן ההר הגבוה ביותר באלפים, בדרך פוגשים כל מני חברים מעניינים:

אחשלו...אחלה תמונות ויופי של מקומות. נראה שקשה לפגוש משהו נטול חן ואסתטיות. אם יש לך אפשרות להעלות וידיאו מהרכיבה, יהיה נחמד.
הרמן היה אחלה והכל בסדר רק שלהתרשמותי כבר התעייף מכאב הראש של ההשכרות.
אשמח לשמוע עוד על התרשמותך מהאפריקה בטיול אבל לפני זה, נושא הנפח.

לאור העובדה שברוב הזמן 99.99% מהרוכבים נוהגים כחוק, בכל מה שקשור להספקי מנוע ונפחים נראה לי שמדובר באנומליה ציבורית. היינו הזוג היחידי עם NCX כשרוב הזוגות על כלים של ליטר ומעלה. כולם מאובזרים וממוגנים ונראה טוב ומרשים אבל בשורה התחתונה, רוכבים על כלים שמנצלים פחות מחמישית מהכוח. ראיתי רק שני רוכבים במוד תקיפה מתוך מאות ואולי אלפים ואפשר לצרף גם את הסולו המרטיט שלי לגרוסקלוגנר מדרום אם רוצים להגדיל לשלישיה.

בכל מקום מוטרף, "מושלם לרכיבה" גם בבין עירוניים בקטעים היותר מרוחקים והמפותלים כשאין מכמונות כולם על 80 -מקסימום 90 קמ"ש. מבחינת הספקי ושימוש אופנוע ואפילו קטנוע של 350 סמ"ק \~35 כ"ס, יסתדר עם זוג כולל ציוד בזכות הדרכים הטובות ותרבות הרכיבה השמרנית. אותי זה קצת הפתיע כשרוב הזוגות עם GS, אפריקה או גולדווינג- בסדר הזה. אני מבין שחלק רוצים להתנסות בכלים אחרים בטיול והרוב מגיע מהבית ויש אוטובאנים לעבור אבל במתכונת הטיול "הישראלית" הכל תופס וגם עם ווספה הייתי נהנה ומסתדר. כלים יקרים של 130 כ"ס בשביל 80 קמ"ש בהילוך 5, כאילו...מה קורה כאן?

נכתב במקור על ידי קידוזו

אחשלו...אחלה תמונות ויופי של מקומות. נראה שקשה לפגוש משהו נטול חן ואסתטיות. אם יש לך אפשרות להעלות וידיאו מהרכיבה, יהיה נחמד.
הרמן היה אחלה והכל בסדר רק שלהתרשמותי כבר התעייף מכאב הראש של ההשכרות.
אשמח לשמוע עוד על התרשמותך מהאפריקה בטיול אבל לפני זה, נושא הנפח.

לאור העובדה שברוב הזמן 99.99% מהרוכבים נוהגים כחוק, בכל מה שקשור להספקי מנוע ונפחים נראה לי שמדובר באנומליה ציבורית. היינו הזוג היחידי עם NCX כשרוב הזוגות על כלים של ליטר ומעלה. כולם מאובזרים וממוגנים ונראה טוב ומרשים אבל בשורה התחתונה, רוכבים על כלים שמנצלים פחות מחמישית מהכוח. ראיתי רק שני רוכבים במוד תקיפה מתוך מאות ואולי אלפים ואפשר לצרף גם את הסולו המרטיט שלי לגרוסקלוגנר מדרום אם רוצים להגדיל לשלישיה.

בכל מקום מוטרף, "מושלם לרכיבה" גם בבין עירוניים בקטעים היותר מרוחקים והמפותלים כשאין מכמונות כולם על 80 -מקסימום 90 קמ"ש. מבחינת הספקי ושימוש אופנוע ואפילו קטנוע של 350 סמ"ק \~35 כ"ס, יסתדר עם זוג כולל ציוד בזכות הדרכים הטובות ותרבות הרכיבה השמרנית. אותי זה קצת הפתיע כשרוב הזוגות עם GS, אפריקה או גולדווינג- בסדר הזה. אני מבין שחלק רוצים להתנסות בכלים אחרים בטיול והרוב מגיע מהבית ויש אוטובאנים לעבור אבל במתכונת הטיול "הישראלית" הכל תופס וגם עם ווספה הייתי נהנה ומסתדר. כלים יקרים של 130 כ"ס בשביל 80 קמ"ש בהילוך 5, כאילו...מה קורה כאן?

בגלל זה מי שמחפש אקשן באלפים ימצא אותו על סופרמוטו עם 50 כח סוס.
לכח הסוס אין השפעה באלפים אבל למומנט כן, ברכיבה ספורטיבית צריך את המומנט מסל"ד אפס כדי לצאת מפניה תוך כדי עליה