אז איך האפריקה:

תצטרכו להאמין לי או לג'ינג'ית ולא לחשוב שאני משוחד נשבע לכם שאני אובייקטיבי, האופנוע ידידותי קל לרכיבה ומתקשר מצוין, למנוע מומנט מהרגע
הראשון וההתרשמות שלי עליו הוא מפול לוד (מטען מלא) היינו במשקל מכובד. חזרתי לרגע למנוע וי עם היתרונות והחסרונות שלו ולרעש שמזכיר
הארלי או טרקטור תלוי את מי שואלים, הכיסא פחות נוח משמעותית מהורסיס, וגם היכולת תנועה שלו בשתיים עם מטען, בכל מקום שאני מסתדר מצוין
עם הורסיס בהילוכים הגבוהים באפריקה נאלצתי להוריד הילוך בדרך כלל אפילו שתיים אין מה לדבר על לחלוף כיכר בשלישי במהירות איטית, ומעבר ל 140
הוא מרגיש לא נעים, שיוט סביר ניתן לקבל בין 100-120 (שוב אני במשקל מלא) ידית הקלאצ' קשה מאוד וככל שנקפו הימים התחלי להרגיש כאבים בכף
היד ובמרפק. עשינו כמה שעות רכיבה כל יום בין 200 ל-300 ק"מ כל יום בדרכים לא מהירות המחייבות שליטה מושלמת על המהירות 30-50 קמ"ש שהם
לא טווח המחיה המושלם של האפריקה במשקל הזה.
השיפור מהטרייסר היה משמעותי מאד, אבל עדיין הכיסא חייב אותנו להפסקה כל שעה וככל שנוספו שעות רכיבה להפסקות תכופות יותר או רכיבה על הרגליות.

את הערב בלנו בגורייר עיר תיירותית מאד שבניגוד למה שציפתי הפכה מסחרית מדי במקום ישנו ייצור גבינות מקומיות ידועות טירה נהדרת ומסעדות